דיווח: יוון מעוניינת במל"טים ישראלים

אתר יווני בשם thepressproject.gr חשף כי ביקורו של השר לביטחון פנים היווני בארץ בשבוע שעבר כלל דיונים על רכישה אפשרית של מל"טים ישראלים לבקרת גבולות של יוון במימון אירופאי. בדיקה יותר עמוקה של המידע, מגלה כי מדובר בקצה הקרחון לפרויקט אירופאי שאפתני שמטרתו מניעת הגירה לאירופה הכולל , בין היתר, גם מל"טים

מל"ט ההרון של תעשייה אווירית בהצגת יכולות ביוון . מקור: אתר תע"א

לפי דיווח בכלי תקשורת יוונים, השר לביטחון פנים של יוון הגיע בשבוע שעבר לישראל לדון באפשרות לרכש כטב"מים ישראלים לצורך בקרת גבולות ומניעת פשע וטרור במימון אירופאי. בראייה עתידית מדובר בדלת כניסה לאיחוד האירופאי ולעסקאות של מליונים בעתיד. מהלך כזה יכול גם לתרום לברית בלקנית-ישראלית שמתבשלת כגוש חוסם להשפעה טורקית במזה"ת

לפי דיווח באתר thepressproject.gr השר היווני לשמירת הסדר וביטחון האזרח, Vassilis Kikilias, ביקר ביום רביעי האחרון, ה-26/11, בישראל. לביקור היו שלוש מטרות עיקריות. הראשונה, רכישת מל"טים ישראלים למשטרת יוון במימון אירופאי (הרחבה בהמשך). שניה, בחינה של טכנולוגיות לתחום השיטור. שלישית, הדיונים סביב אבטחת המים הטריטוריאלים של קפריסין (Cyprus EEZ), כך לפי דיווח באתר protothema.gr. אם עדיין לא שמעתם, ישראל יוון וקפריסין מתכננות פגישה משולשת (trilateral summit), כנראה כדי לייצר חזית מול טורקיה, כך לפחות טוען האתר היווני tovima.gr.

מל"טים ישראלים לבקרת גבולות יוון

לפי אתר thepressproject, הביקור של השר היווני נסוב סביב רכישת מל"טים ישראלים עבור המשטרה היוונית (ELAS). "פרויקט Kikilia" או בשמו המקורי Σχεδίου Κικίλια כפי שהוא מכונה על ידי כלי תקשורת יוונים, נועד לצור רשת של מל"טים שישמשו את המשטרה היוונית לצורך בקרת גבולות ומעקב אחר חשודים בטרור וארגוני פשע בתוך תחומי המדינה. לפי הדיווחים, הפרויקט צריך לצאת לפועל בשנה הבאה.

לפי הדיווח, מדובר בתכנית שנרקמה כבר ב-2011 על ידי הרשות האירופאית לבקרת גבולות - frontex או בשמה המלא External Borders of the Member States of the European Union. בשנת 2011, ארגנה הרשות מפגש הצגת יכולות (מקור), "דמו", שימחיש את השימוש בטכנולוגיות מעקב לצורך בקרת גבולות כולל מל"טים, מכ"מים, ספינות סיור ולווינים. במפגש הזה שנערך ביוון השתתפו תע"א ובלובירד הישראליות. שנה לפני כן, ב-2010, עשתה הרשות מפגש דומה בפינלנד לבחינה של מיני מל"טים למטרה דומה. בהדגמה של 2010 השתתפה חברת אירונאוטיקס הישראלית עם בלון התצפית Skystar 180 ומל"ט האורביטר.

רשות Frontex הוקמה בשנת 2004 והחלה לפעול ב-2005 במטרה למנוע הגירה לא חוקית לאירופה, כאשר המטרה שלה היא לצור רשת מעקב אחת לאירופה שתאפשר בקרת גבולות, ובעיקר, מניעת הגירה לא חוקית לתחומי אירופה תחת השם European Surveillance System או בקיצור EUROSUR. לפי אתר ipsnews.net, תכנון הרשת הזו התחיל אי שם בין השנים 2007 - 2009 על ידי גוף שנקרא European Security Research and Innovation Forum או ESRIF, בו חברה גם הרשות Frontex. המטרה היא לשים תחת מעקב את המרחב הימי, האווירי והיבשתי. (להעמקה אפשר לקרוא את המסמך הזה).

התוצאה של התכנון והקמת הרשות הייתה רגולציה של האיחוד האירופאי תחת המספר 2010/0039 (אפשר לקרוא כאן בהרחבה). הרגולציה אושרה בשנת 2011 על ידי הפרלמנט האירופאי והפכה לרגולציה סופית מספר 1168/2011. סעיף 3.6 נותן למעשה ל-Frontex אישור חוקי לבנות מערכת מעקב גבולות מרכזית לאיחוד האירופאי. סעיף 9 נותן ל-Frontex אפשרות לממן רכישת טכנולוגיות לצורך בקרת גבולות עבור מדינות האיחוד (רלוונטי מאד למקרה היווני).

התקציב של הרשות הגיע ב-2011 להיקף של 86 מליוני אירו. באותה שנה, האיחוד האירופאי הוסיף לתקציב זה עוד סכום של 43.9 מליוני אירו (מקור). סכום זה של כ-130 מליוני אירו נשמע לכם הרבה? חכו להמשך, ותראו שהוא רק טיפה בים.

יוון - הדלת לתקציב של מיליארדי אירו

נחזור ל-POC שעשתה רשות Frontex בסוף 2011 ב-Aktio, יוון. באותו אירוע השתתפו שתי חברות ישראליות. תע"א עם מל"ט ההרון (הודעה רשמית אפשר למצוא כאן). החברה השניה היא בלו-בירד בשיתוף פעולה עם חברת Altus היוונית עם דגם ה-SpyLiteB (סרטון של בלובירד מאותו אירוע אפשר למצוא כאן).

לפי אתר ipsnews.net באירוע ההדגמה השתתפו גם החברות Lockheed Martin, FAST Protect AG, L-3 Communications, FLIR Systems, SCOTTY Group Austria, Diamond Airborne Sensing, Inmarsat, Thales, AeroVision, AeroVironment, Altus. התשלום לכל חברה עבור השתתפות במפגש ההדגמה נע בין 10,000 ל-198,000 אירו, כך לפי האתר.

פירוט מעמיק של תפיסת ההפעלה וההדגמות שבוצעו, תוכלו למצוא באתר statewatch.org. לפי האתר, יוון רוצה לרכוש את מל"ט ההרון-TP ("איתן") ואת המיני מל"ט של בלו בירד ו-Altus. זו אחת המטרות של ביקור Vassilis Kikilias בארץ הקודש.

אז איך אירופה מתכוונת לממן את מערכת ה-EUROSUR השאפתנית? ובכן, מחקר מעמיק בנושא שתוכלו למצוא באתר boell.de יתן תשובה לכל השאלות. הוא מגלה שגם חברת ורינט נהנית מהמטריה של Frontex. מסתבר שורינט הובילה פרויקט של 4 שנים, בין 2010 - 2014 לאבטחת נמלי תעופה באירופה בהיקף של 15 מליוני אירו. לא קשור למל"טים אבל הערת צד מעניינת..

לפי המחקר, המימון למערכת יבוא משלושה מקורות עיקריים - מתכנית Horizon 2020 של האיחוד למימון מחקרים בתחומים שונים, ביניהם גם ביקורת גבולות ושיטור (זוכרים שישראל לא רצתה לחתום על ההסכם הזה?). החלק הזה מוערך בסביבות 1.6 מיליארד אירו לתקופה. זה מימון שילך כנראה לפרוייקטי פיתוח של מוצרים או פתרונות. שני מקורות הכנסה נוספים כוללים תכנית שנקראת External Borders Fund ותכנית בשם migration cooperation programme of the Development Cooperation Instrument. החלק הזה צפוי להיות כ-3.1 מיליארדי אירו לתקופה.

שלושת מקורות המימון הללו צפויים להשתלב השנה לתכנית שנקראת Internal Security Fund, שצפויה לספק מימון בסך של 4.7 מיליארדי אירו בין השנים 2014 - 2020. כ-780 מליוני אירו בשנה. הכסף ישמש לחמש מטרות עיקריות: מלחמה ברשתות פשע מאורגן, מניעת טרור, שיפור ההגנה בסייבר, שיפור הגנת ובקרת הגבולות ושיפור יכולת ההתאוששות של אירופה מאסונות. (מקור). מתוך הסכום הזה, שני שלישים מוקצים לטובת בקרת גבולות, ושליש לפתרונות שיטור, כך לפי אתר statewatch.org.

אין ספק, מדובר בהרבה כסף. החלק המעניין עבור תעשיות הביטחון הישראליות, טמון במילה "איחוד". אירופה חושבת בצורה משותפת, וזה משתקף בהיגיון פשוט - הטכנולוגיה שתיישם מדינה אחת, יישמו אותה כולן. ומדובר ב-28 מדינות שמרכיבות את האיחוד. במילים אחרות, סביב בקרת גבולות, Frontex תוכל לכפות על כל מדינות האיחוד האירופאי להשתמש במערכת ה-EUROSUR.

אם נחזור ליוון, אזי, החברות הישראליות שיצליחו למכור לאירופה מוצרים ושירותים עבור יוון, כנראה שיזכו בעתיד למכור את אותם פתרונות לכלל מדינות האיחוד. הטמעת מערכת ה-EUROSUR, דרך אגב, אמורה להסתיים עד שנת 2020. מתוך ה4.7 מיליארדי אירו, התקציב הצפוי להקמתה מוערך בין 338 ל-874 מליוני אירו.

לא רק גבולות, גם שיטור

לצד ביקורת הגבולות בהובלה של Frontex, יש גם פעילות שיטור שגם היא כוללת כטב"מים. החלק הטכנולוגי של פעילות זו באיחוד האירופאי נמצא תחת הובלה של רשות בשם ENLETS או בשמה המלא European Network of Law Enforcement Technology Services. היא אחראית למצוא פתרונות טכנולוגיים לבעיות השיטור של אירופה שיתמכו בפעילות של ה-Europol. מידע נוסף על הרשות הזו אפשר למצוא במצגת כאן.

בנקודה זו, המקרה היווני הופך להיות עוד יותר מעניין. למעשה, שתי הרשויות - ENLETS ו-Frontex שמכסות את הצד הטכנולוגי של תחום ביטחון הפנים באירופה, יתחלקו במרבית העוגה של ה-4.7 מיליארד אירו. מרבית הכסף הזה צפוי לממן מחקר, פיתוח ויישום של טכנולוגיות בתחומי בקרת גבולות ושיטור. או כמו שאוהבים לומר בתעשייה - HLS.

בחודש אפריל האחרון התכנסו נציגי ENLETS באתונה, יוון, לדון בבעיות השיטור של האיחוד (מקור). בממד הפיזי והקיברנטי. על הפרק הייתה גם תכנית לשימוש בכטב"מים לביקורת גבולות של המשטרה היוונית, Hellenic Police, וחברת Altus, השותפה של בלו-בירד ביוון. גם בלי לדעת את נבכי הדיונים, פלוני יכול להסיק שכטב"מים יכולים לשמש גם לצורך בקרת גבולות וגם לצורך שיטור.

על פניו נראה כי Altus היוונית הבינה את הקונץ, והיא רוצה לקחת חלק בשתי היוזמות. לפי אתר statewatch.org, באותה פגישה באפריל ENLETS נציגי החברה הציגו לנוכחים תכנית סודית לבקרת גבולות ושיטור עבור יוון, שאולי ישימה גם לאירופה. את פרטי התכנית לא הצלחנו למצוא. עדיין.  רעיון נוסף שהעלתה חברת Altus באותה פגישה, הוא הקמת מרכז מצויינות אירופאי ביוון בתחום "ניטור שירותים עם כטב"מים, כטב"מים שמשמשים כמטרה (Target Drones) ופתרונות ביטחון משולבים". לפי האתר, עוד לא ידוע האם האיחוד האירופאי הסכים לממן את ההצעה.

מבצע "טריטון"

במקביל לתכניות ארוכות הטווח של ENLETS ו-Frontex, יש מציאות שדורשת לפעמים 'כיבוי שריפות'. תופעת ההגירה מאפריקה לאירופה היא דוגמא לכך. גם כאן, ייתכן ולתעשייה הישראלית יש מה להציע. היות וחלק נכבד מהמהגרים הלא חוקיים מוצאים מותם בים התיכון לאחר שהסירות בהן ברחו מארץ מולדתם צוללות למעמקי הים, אירופה מחפשת פתרון. לפי נתונים של האו"ם, השנה ניסו לעבור את הים התיכון כ-165,000 מהגרים, מתוכם 3000 מתו במהלך הניסיון, כך לפי פרסום ב-BBC.

כדי להתמודד עם התופעה במהירות, החליטו ב-Frontex להקים החודש כוח חדש שנקרא "מבצע טריטון" (Operation Triton) שפועל ליד חופי איטליה. הוא מורכב משבע כלי שיט, שני מטוסים ומסוק אחד. איך זה קשור לישראל? ובכן, התקציב של הכוח החדש הזה הוא 2.9 מליוני אירו לחודש, כך לפי אתר euractiv.com. הכסף מגיע מהתקציב השוטף של Frontex, וחלקו מוקצה בנוסף לאיטליה, גם למדינות כמו ספרד ויוון. בהקשר זה, יוון משמשת תחנת מעבר למהגרים מטורקיה ומצרים שרוצים להגיע לאיטליה, כך עולה מדיווח של האיחוד האירופאי בנושא.

לצד מבצע "טריטון" שלא קשור ישירות ליוון, מקיימת Frontex מבצע אחר שהתחיל בשנת 2012 תחת השם "Aeneas". כאן יוון כן משתתפת, כאשר הרעיון הוא שאם רוצים למנוע הגירה לאיטליה ממצרים וטורקיה, כדאי לעצור את המהגרים באזור יוון. כחלק מהפרויקט הזה יצא מכרז בחודש אפריל השנה להשכרת כטב"מים במחיר של כ80,000 אירו ל-60 שעות טיסה. 75% אחוז מהמימון מגיע מאירופה והשאר מהתקציב של יוון , כך לפי אתר crashonline.com.

ביוני, חודשיים לאחר מכן, פרסם עיתון יווני בשם Kathimerini, כי לצורך המבצע הזה, יוון רוצה לשכור מל"טים מחברה ישראלית שיספקו לה מודיעין על סירות מהגרים. אם הדיווח נכון, ייתכן וחלק מהכסף של מבצע טריטון שיוקצה גם ליוון, יוכל לשמש את הממשלה היוונית לרכישה של עוד 'שעות מל"ט' מישראל. בסופו של יום, המודיעין בזמן אמת שמגיע מהמל"ט יכול לשמש גם למניעת הסתננות מהים וגם למבצע חילוץ והצלה שיעזרו להקטין את מספר הנפגעים בנסיונות ההגירה הלא חוקית.

רווח גיאו-פוליטי

לסיכום, אין ספק כי שיתוף הפעולה הישיר בין יוון וישראל, והעקיף בין ישראל לאירופה, בתחום טכנולוגיות לבקרת גבולות וביטחון פנים, כולל מל"טים, יכול לעשות טוב לשני הצדדים. אירופה מבחינתה תקבל טכנולוגיה מתקדמת ומוכחת שתעזור לה להתמודד עם ההגירה הלא חוקית והפשיעה המקומית. ישראל מבחינתה תקבל כרטיס כניסה לשוק המל"טים האזרחי באירופה בתקופה שבה תעשיות הביטחון האמריקאיות הופכות להיות יותר אגרסיביות בשווקי ייצוא בשל הקיטון בתקציב הביטחון של ארה"ב.

נקודה נוספת ששווה לחשוב עליה, היא שמהלך כזה מחזק מחזק את השכנות של טורקיה. בסופו של דבר, צמצום פערי הטכנולוגיה הצבאית באמצעות העברת ידע (TOT) ליוון, קפריסין, בולגריה ורומניה יכול להיות מהלך שייטיב עם ישראל. במערכת הבינלאומית עוצמה צבאית משחקת תפקיד מפתח, ופיתוח יכולות טכנולוגיות של המדינות הללו תחת מעטה לגיטימי של התמודדות עם הגירה ופשע, יכול לתת לישראל יתרון אסטרטגי על טורקיה בעתיד הקרוב והבינוני.

You might be interested also

Erez Tsur (R), President of Carbyne, and Adi Dulberg, IAI-ELTA VP and GM Intelligence, Communications and EW Division. Photo: IAI

IAI, Carbyne introduce '911 Ultra-EN' emergency communications network

The two companies roll out an autonomous communications platform that enables first responders and civilians to stay connected to each other under circumstances such as blackouts and natural disasters