גוגל מכוונת לעולם העסקי

אריק חדד, מנהל איזור EMEA של שירותי Google For Work מבית גוגל, מסמן את היעד הבא של גוגל - המשתמש העסקי. אמנם גוגל פועלת זה זמן רב עם שירותים כמו גוגל אפס ואנטרפרייז, אבל איגוד כלל השירותים העסקיים תחת מותג אחד, מראה על מיקוד. ושספינה כמו גוגל זזה, היא עושה גלים. "המטרה היא לשנות את תרבות סביבת העבודה", אומר חדד

אריק חדד, מנהל אזורי SEMEA של שירותי Google For Work בחברת גוגל

מעבר של ארגונים לענן, אינו תהליך פשוט. בטח לא בימים שבהם אירועי סייבר כמו פריצה לשירות icloud של אפל (פרשת התמונות הידועה לשימצה), סיפור הפריצה כביכול לדרופבוקס, והחשיפות של סנאודן שהבהירו לכל הגולשים בעולם שמה שעולה לרשת, שייך לשירותי ביון מדינתיים, ארגוני פשע או האקרים עצמאיים. אבל את חברת גוגל, זה לא מטריד. עבור החברה שמזוהה אולי יותר מכל אחת אחרת עם מושג הענן בגלל שירות הדואר האלקטרוני Gmail וחבילת יישומי ה-Docs, הענן הוא העתיד. והיא משקיעה ברעיון הזה הרבה מאד משאבים.

"חברות גדולות, גם במגזר הפיננסי, עוברות לענן", מסביר אריק חדד (Eric Haddad), מנהל אזור EMEA של שירותי Google For Work בגוגל בראיון למגזין 'ישראל דיפנס'. "המטרה היא לא להחליף שירות דואר אחד בשני. אנחנו רוצים ליצור סביבת עבודה חדשה. זה שינוי תרבותי בארגון, יותר מאשר שינוי טכנולוגי".

חדד, יחד עם שי מורגן, המנהל של Google For Work במזה"ת ואפריקה, מסבירים שהמעבר לענן הוא לא אתגר טכנולוגי, אלא התנהגותי - תרבותי. המניע, ברוב המקרים, הוא כספי. יותר זול לתפעל שירותי IT בתצורה של חכירת שירותים מחברה כמו גוגל, מיקרוסופט או אחרות, מאשר לתפעל אותם לבד. אחד הגורמים המשפיעים על מעבר של ארגון לענן הוא מנהל ה-IT. "אם מנהל ה-IT מבין את היתרונות של מעבר כזה, הכל הולך חלק", אומר חדד.

אבל במרבית המקרים, מנהל ה-IT חושש. לא מתקלות בשירותים, אלא מפיטורים. אין דרך קלה לומר זאת. הרי אם החברה לא תתפעל יותר את השירותים בעצמה, אלא תרכוש אותם במודל 'תוכנה כשירות' (SaaS), אז מה יהיה תפקידו של מנהל ה-IT, או המנמ"ר בעגה ישראלית?

"זו הנחה שגויה", מסביר חדד. "במרבית המקרים שראינו בהם ארגונים עברו לענן, מנהל ה-IT פשוט התפנה לדברים החשובים באמת - לראות איך עושים יותר כסף מטכנולוגיה. בעידן הענן, מנהל ה-IT הוא גורם קריטי בשמירה על התחרותיות של החברה בשוק הפעילות שלה".

מורגן מוסיף וטוען שגם כיום, לפני הענן, מנהל ה-IT בארגון בינוני-גדול לא עוסק בניהול מיקרו-טכנולוגי כמו הגדרה של שרתים. "מרבית תשתיות ה-IT גם ככה מוגדרות ומנוטרות בצורה אוטומטית באמצעות סקריפטים או תוכנות ייעודיות לאוטומציה של IT, כך שמנהל ה-IT לא אמור להרגיש שינוי מהותי במעבר לענן", אומר מורגן.

שם המשחק - הסתגלות

אם קודם צוין כי המניע למעבר לענן הוא כסף, בגוגל מכנים זאת "יתרון תחרותי". שם יותר פוליטקלי קורקט לרצון של חברה מסחרית להגדיל את הרווח שלה באמצעות צמצום עלויות תפעול. "חברות שעוברות לענן פועלות, לרוב, בשוק תחרותי", מסביר חדד. "ככל שהשוק יותר תחרותי, כך הענן מספק יתרון עסקי גדול יותר. התחלת המעבר טמונה בכך שאנחנו מלמדים את ההנהלה מהם יתרונות השינוי.

"אנו נותנים דוגמאות של חברות אחרות שעשו זאת. יש לנו יועצים בחינם שעוזרים לארגון לעשות את השינוי. אם הארגון רק מחליף דואר בדואר הוא לא רואה את השיפור. צריך לחנך את העובדים להשתמש בכלי שיתוף המידע. אלו הכלים שבאמת משנים את התרבות הארגונית, ומאפשרים לארגון להיות יותר תחרותי".

מלבד הכסף, מציינים בגוגל יתרון נוסף בענן והוא קשור ליכולת הסתגלות. דארווין הציע בספרו "מוצא המינים" הסבר לתהליך האבולוציה של בני האדם כאשר אחד העקרונות המרכזיים בגישה זו הוא 'כושר הסתגלות' (יש המכנים זאת כשירות או מסוגלות). 176 שנים לאחר מכן, גוגל מיישמת את אותו עקרון בעולם ה-IT. "בתצורה הנוכחית של ה-IT, המנמ"ר איבד את הקשר לשטח. הוא הפך למחסן שירותים. ההתחברות לענן מחזירה אותו לשטח, לצרכים של הארגון והעובדים", אומר חדד.

"יתרון נוסף בענן הוא שהחידושים [בשירות] מגיעים אליך באופן טבעי באמצעות הענן ומאפשרים לך להסתגל לשינויים בשוק הפעילות שלך. לא צריך לחכות לגרסה חדשה של היצרן, ואז לחכות עוד פעם עד שהיא תותקן אצלך בשרתים".

במילים אחרות, מעבר לענן והשכרת שירותים במקום ניהול שלהם, מאפשר למנמ"ר להתקרב למנועי ההכנסה בארגון, ותהליך זה בתורו מאפשר לארגון להגיב מהר יותר ולהסתגל למציאות עסקית משתנה. דרך אגב, אותה לוגיקה נכונה גם לעולם הצבאי והביטחוני שם קצב השינויים בזמן לחימה מהיר מאד ודורש תשתית IT גמישה ככל הניתן. על אחת כמה וכמה בעולם הביון.

"הטכונלוגיה היא כמו שפה"

"הטכונלוגיה היא כמו שפה. היא מייצרת תרבות", מסביר חדד. "אם אתה משנה את דרך העבודה, את השירותים, אתה משנה את התרבות. בעבר שינויים אופיינו בטכנולוגיה, בעתיד הם מאופיינים בתרבות ארגונית. בשינוי של סביבת העבודה".

כדי להבין מדוע גוגל מייחסת לתרבות יותר משקל מאשר טכנולוגיה, כדאי לקרוא את המאמר של יובל נוח הררי, פרופסור ישראלי מהאוניברסיטה העברית בירושלים באתר thestar.com. הוא גם זה שכתב את הספר 'קיצור תולדות האנושות'. באותו מאמר הוא מספק הסבר כיצד באמצעות שפה, ההומו ספיינס יצרו תרבות שאפשרה להם להפוך לייצור החי החזק ביותר ששולט היום בעולם. "כוחו של ההומו-סאפיינס לא בא ממשהו מעולה בגוף הפיזי או במוח. הוא בא מהיכולת שלו לשתף פעולה באופן גמיש ובמספרים גדולים", מסביר הררי באותו מאמר.

בהקבלה לקו המחשבה של גוגל, הכוח של הארגון לא מגיע מהטכנולוגיה עצמה, אלא מהשימוש שעושה הארגון בטכנולוגיה זו לצורך הרחבת אפשרות שיתוף הפעולה בין העובדים. הררי גם מספק הסבר כיצד שפה ותרבות, ולא הטכנולוגיה בעצמה, מייצרים מציאות חדשה.

ציטוט מהמאמר: "תקשורת קולית היא די נפוצה בממלכת החיות. זו לא היכולת הטכנית לייצר מגוון רחב של צלילים [שמספקת את היתרון]. ההומו ספיינס השתמשו בשפה כדי ליצור מציאות חדשה, מציאות שלא קיימת בשום מקום מלבד בסיפורים שאנו ממציאים ומספרים אחד לשני. כשאתה אומר 'אם תעשה את זה, אלוהים יכעס', זה לא אותו הדבר כמו לומר שזאב מגיע. אנחנו מדברים על מדינות, כסף או זכויות אדם. זה לא כמו שבעלי חיים מתקשרים על אריות או מזון".

אין ספק, אם גוגל מדברת על הענן כשינוי תרבותי ולא טכנולוגי, היא כנראה יודעת למה. בסופו של יום, המטרה של Google For Work היא לשנות את סביבת העבודה, כפי שאמר חדד. ואם רוצים לייצר מציאות חדשה בארגון, צריך לעשות זאת באמצעות שפה חדשה שתגרום לשינוי תרבותי. בהיבט זה, ניתן לומר כי גוגל בסך הכל מיישמת את עקרונות תורתו של דארווין - מי שמסתגל שורד, וגוגל מספקת כלים שיאפשרו לארגון להסתגל לתחרות.

כלכלת ה-IT משתנה

השינוי של המעבר לענן לא משפיע רק על הארגון. הענן משנה גם את כלכלת ה-IT בעולם. הפרנסה של חברות ענק כמו HP, IBM, סיסקו ואחרות מבוססת היום ברובה על מכירת מוצרים למרכזי מידע (Data Center), עבור עננים פרטיים של ארגונים. בעידן של ענן ציבורי כמו שמציעה גוגל, הכוח עובר לחברה שמספקת שירותים. נזכיר את ההחלטה של פייסבוק (גם היא למעשה מספקת שירות ענן) בשנת 2011 לשחרר לעולם את השרטוטים של השרתים במרכזי הנתונים שלה. החלטה שהכניסה את יצרניות השרתים ללחץ.

קשור או לא קשור למגמה של 'חומרה פתוחה' (Open Compute), חברת IBM החליטה למכור את חטיבת השרתים שלה לחברת לנובו הסינית. מי שרוצה להרחיב את הידע שלו על המגמה הזו, יכול להתחיל באתר opencompute.org. וזה כנראה רק הצצה לבאות. במילים אחרות, ספקיות שירותי הענן יוכלו לתכנן ולייצר חומרה בעצמן ללא תלות ביצרני החומרה הקיימים. תוסיפו לזה את טכנולוגיית ה-SDN שתאפשר לנהל את שכבת התקשורת באמצעות תוכנה בלבד מבוססת על שרתים רגילים, והנה לכם מהפיכה בעולם ה-IT.

מלבד יצרני החומרה בעולם ה-IT, שירותי הענן ישנו גם את עולם האינטגרציה. אלו הן חברות שעד היום מוכרות, מתקינות ומתחזקות את החומרה של אותם יצרנים. אם הם לא יהיו, חברות האינטגרציה לא יהיו. נכון, זה לא יקרה ביום. אבל כדור השלג התחיל לרדת במורד הדרך, ושירותי Google For Work רק הופכים את המדרון ליותר תלול.

"הענן משנה את האקו סיסטם של כלכלת ה-IT", מסביר מורגן. "זה מקשה על אינטגרטורים. זה מקטין את שולי הרווח שלהם. הם הופכים להיות פחות טכניים ויותר תפעוליים. כלומר, במקום למכור, להתקין ולתחזק, הם יעזרו למנמ"ר לתפעל ולהתאים את שירותי הענן לדרישות העסקיות של הארגון".

אבטחת מידע בענן?

בתחילת הכתבה, הוזכרו מקרים בהם לכאורה נפרצו ענני מידע של חברות גדולות בעולם. גם שמה של גוגל נקשר למקרים כאלו. מקרה אחד ארע בשנת 2010 כאשר לכאורה יחידת האקרים סינית הצליחה לפרוץ לשרתים של שירות Gmail. "במובן של אבטחת מידע, אנחנו מראים ללקוח הכל תחת הסכם סודיות", אומר חדד.

"אנו מבינים שזה נושא שמהווה חסם פסיכולוגי, ולכן אנו מקפידים על שקיפות מרבית. לפעמים מדובר בסדרת פגישות שלוקחת מספר ימים בהן אנו מסבירים ללקוח את כל מנגנוני ההגנה על השירותים שלנו. במרבית המקרים, זה מספק את הלקוח. צריך לזכור, לגוגל יש משאבים שאין למרבית החברות בעולם, וזה הגיוני שאבטחת המידע אצלנו תהיה טובה יותר ביחס למקומות אחרים".

לצד אבטחת מידע, גוגל מודאגת גם מנושאים הקשורים לפרטיות המשתמש. "בהתאם לחוזה שאנו חותמים עם הלקוח, אנחנו מאחסנים מידע מוצפן. כלומר, המידע שנמצא אצלנו בשרתים מוצפן, והמפתח נמצא אצל הלקוח. בפועל, אין לנו גישה למידע עצמו", מסביר חדד.

הכרומבוק יגיע לישראל?

כדי להשלים את התמונה של שירותי Google For Work, גוגל השיקה בעולם מחשבים ניידים מבוססי מערכת הפעלה ChromeOS תחת המותג 'כרומבוק'. מדובר במערכת הפעלה מבוססת על דפדפן הכרום של החברה, כאשר המשתמש למעשה עובד כל הזמן מול הענן. "הרעיון הוא להוזיל לארגונים את עלויות הרכש והתחזוקה של ציוד המחשוב", מסביר חדד. "בארגונים גדולים עם מאות או אלפי מחשבים ניידים זה משמעותי".

מורגן מסביר שהכרומבוקים עדיין לא משווקים בישראל, אבל זה בתכנית. "עשינו שיתוף פעולה עם VMware כדי לאפשר באמצעות VDI להריץ מערכת 'חלונות' על הכרומבוק. שיתוף פעולה דומה עשינו עם Citrix והם השיקו את ה-Citrix Receiver לסביבת כרום. המטרה היא להפוך את הכרומבוק לנקודת הקצה של המשתמש העסקי. לצד שירותי Google For Work הוא יוכל להריץ את כל היישומים שהוא מכיר היום באמצעות VDI או Citrix Receiver. בתצורה כזו הוא גם לא חייב להשתמש בשירותי גוגל, המטרה לספק למשתמש העסקי את מרבית חופש הפעולה".

ומה קורה אם הקישור לרשת האינטרנט מתנתק? "בדיוק מה שקורה היום. איזה ארגון מסוגל לפעול היום בלי קישור לרשת האינטרנט? הכרומבוק לא משנה את התשובה לשאלה זו", מסכם מורגן.

You might be interested also

One of the infiltrators who was captured. Photo: IDF Spokesperson's Unit

Commentary: Infiltrators from Lebanon travel around in Israel for almost an entire day. Will they be used for terrorist attacks? 

Two infiltrators entered Israel from Lebanon and stayed for almost a day without the military knowing where they were. The next time it happens, it could end in a terrorist attack or espionage. It appears that Hezbollah found a legitimate way to test the IDF's blind spots on the border