בצוק העיתים, חשבון זמני

השוק ואזרחי ישראל במהלך מבצע "צוק איתן" הפגינו חוסן ונחישות. אסף אשכנזי בכתבה שלישית מיוחדת לקראת כנס HLS ISRAEL בחודש נובמבר

לפני מספר חודשים החליט שר הביטחון לבטל את תרגיל החירום הלאומי השנתי, "נקודת מפנה 8". במקומו, אזרחי המדינה קבלו את התרגיל ה"רטוב" - "צוק איתן", ככה יצא. בשורה התחתונה, נראה שהלחימה הנוכחית בעזה לא הציבה אתגרים יוצאי דופן בפני כוחות החירום ובפני העוסקים בהערכות למצבי חירום לאומיים. כמו תמיד, התכוננו למלחמה הקודמת וקבלנו אחת כזאת. מעט מזל לא הזיק לאיש.

"צוק איתן" הוא עימות כואב אך מוגבל. עימות מסוג זה מציב אתגר משמעותי - כיצד למנוע שאננות, בקרב הציבור בכלל ובקרב המופקדים על ההערכות לחירום בפרט. מבחינת הזירה האזרחית – שבועות הלחימה בעזה הם יותר כמו אימון "רטוב" מאשר מלחמה אמיתית. אזרחי מדינת ישראל, הציבור, אנחנו, פעלנו בדרך כלל באחריות.הפגיעות כתוצאה מסקרנות ושאננות צומצמו למינימום. אין להקל ראש בהישג זה, שהושג הרבה בזכות טכנולגיה עילית (כן, "כיפת ברזל") ומעט בזכות כלי התקשורת וערוצי החדשות בראשם, אשר בד"כ הקפידו למרוט את עצבינו, ללא הפסק. יוצא שדווקא בעת בה חשוב לשמור על שגרה, על הרציפות התפקודית של האזרחים ושל המדינה, אנחנו נתקעים מול טלוויזיה היסטרית. המצב הנוכחי מזיק לרבים מאתנו. השידור המתאמץ, הקדחתני של הערוצים הכלליים יוצר אצל רבים חרדה מיותרת, מהסוג המשתק, שמדביק אותך למרקע בצפייה לישועה.

זה קורה אצל אלה המועדים לכך, הרגישים יותר, אלה שהפחד מושך אותם למרקע, רק כדי לוודא כל העת שהמצב לא החמיר, שהעניינים בשליטה ושהסכנה מוחזקת בכלוב מאובטח. מה עושים? מנהלים את הסיטואציה. קובעים יעד, מתכננים, נערכים ומייצרים אלטרנטיבה, ערוץ טלויזיה המספק באופן קבוע את תמונת המצב, עובדות בלבד, באופן תמציתי ובמינימום לחץ. אם כוחות השוק לא מספקים שרות חשוב זה, על הממשלה להציע שרות זה, באמצעות השידור הציבורי. במלחמת המפרץ הושק הגל השקט, כעת דרוש הערוץ הענוו. הרשתות החברתיות הן כלי רב עוצמה. בעימות הנוכחי הן בלטו לרעה כמנוצלות ע"י אנשים חסרי אחריות (או בידי רשעים) ככלי להפצת שמועות. מנגד, ההתגייסות למען החיילים בחזית שטפה גם היא את המדיה החדשה, בפרץ של אחדות שלא נראה מזה זמן במקומותינו.

נוכחות הממסד ברשת דורשת שיפור וכברת דרך ארוכה לפנינו עד למימוש הפוטנציאל הגלום בעולם חדש זה. מסר לאומה–הסקטור הפרטי צריך להוביל את הפעילות והמוכנות לחירום ברשת, כך נחסוך זמן וכסף רב. בפיקוד העורף וידאו שנוכחות אנשיהם בשטח תראה לעיני כל, כתום שולט בכל זירת נפילה, קטנה או קטנה יותר. מי כתום וקולני יותר? אוהדי קבוצת הכדורגל בני יהודה, הכתומים המסורתיים, או הפקע"רים? פקע"ר חותר להכרעה ברורה גם בשאלה זאת. חשוב לוודא כי הרשויות המקומיות, אשר מוכנות אנשי הפיקוד בהחלט סייעה להן בטיפול בתושביהן, בעיקר באזרחים הזקוקים לסיוע, לא יזניחו את ההשקעה העצמית בהערכות לחירום. במשבר לאומי, מסוג עימות מלחמתי רחב, או מסוג רעידת אדמה, לא יתאפשר להציב חייל או חיילת כתומים בכל בית ומתנ"ס.

כוחות התגובה בשטח, כבאות והצלה, מד"א, משטרת ישראל וארגוני המתנדבים, כולם פעלו ללא לאות ומסביב לשעון, אבל כאמור, לא נתקלו באתגר אדיר, לא בצד המבצעי ולא במענה הלוגיסטי הנדרש למימוש המשימות. ככלל, גם בארגונים אלה נדרשת עבודת הכנה מעמיקה למצבי משבר נרחבים, בעיקר ביכולת למתן מענה לוגיסטי, תפור מקצה לקצה, לכוחות בשטח, שיופעלו באופן האינטנסיבי ביותר.

המגזר השני

תכנון לטווח ארוך וגיבוש ראיה רחבה הם ללא ספק המפתח למזעור נזקי מלחמה ומשבר למגזר הפרטי. המצב הנוכחי מגלם תפיסות תוצאותיות מיושנות, בו רק מערך השיקום הפיזי "מס רכוש" (שם קליט אך לא ברור כלל) מציג תפוקות סבירות. במקום לתמרץ השקעה אפקטיבית בפתרונות להמשכיות עסקית, אנו נכנסים לסחרור של דרישות פיצוי, חלקן, איך לומר בעדינות, לא ברורות כלל. מיגון וייצוב מערכי ייצור קריטיים, הכנת אתרי עבודה חליפיים, תוכניות התאוששות (DRP), פתרונות גיבוי הדדי בתוך סקטורים מסויימים, כל אלה יקטינו משמעותית את הצורך בפיצוי.

העסקים הקטנים דורשים סט פתרונות משלהם. ירידים במרכז לעסקים מעוטף עזה, איתור לקוחות דרך הרשת ומגוון אפשרויות נוספות, מוכרות ומוכרות. העניין הוא שאפשר וצריך לבנות את הכלים האלה מראש, להפעלה מיידית במשבר הבא. בשולי הדברים אפשר לחפש ולמצוא במצבי משבר הזדמנות להעברת מסרים ברורים בגנות הכלכלה השחורה. על מה ש"שכחת" לרשום בספרים בשנה שעברה, לא תקבל פיצוי במשבר השנה. ככה זה.

המגזר השלישי

כאמור, הסיבוב הנוכחי בולט בכמות הדרישות לפיצוי ובהיקפן. חלקן, כמו אלה של הקיבוצים בדרום שהפכו לבית לאלפי חיילים, ברורות ומוצדקות ואחרות, פחות. לקראת המשבר הבא יש להציג נוהל ברור לשיתוף הפעולה בין הממשלה לעמותות וארגונים, בעיקר לחלק הנוגע להגדרת הגורם הנושא בעלויות. הממסד פועל באופן מבורך לתיאום הפעילויות במגזר השלישי, אך אין זה אומר עדיין כי פעילות פילנטרופית בשעת משבר צריכה לבוא מתקציב המדינה. ובינתיים בשטח, בדרום: הירי האינטנסיבי פגע גם ביישובי הבדואים, חלקם, ישובים לא מוכרים, כאלה שהמדינה מבקשת לפנותם.

עד שיוכרע גורלם כנראה שיהיו מערכות נוספות, ככה זה. אין מנוס מהשקעה בהצבה זמנית של מיגון בסיסי, צינורות בטון למשל, עד יעבור זעם. בנוסף, יש להפעיל תדר רדיו שקט בערבית, כמו גם במספר שפות נוספות הרווחות בקרב השוהים הזרים בשטחנו. התדר הזה עשוי לשמש, בבוא השלום, לכריזה לתפילות, במקום מערכות ההגברה בצריחי המסגדים. נסיים בהצדעה לחיילי צה"ל ולמפקדיו, תודה על הנחישות, ההקרבה והמסירות בה הם פועלים, כולם כאחד, כדי שאנו נוכל לחיות בשקט ובבטחה. כצפוי, יש גם בקשה אחת, קטנה. צבא ההגנה לישראל, בצאתו למתקפה, גרם נזקים כבדים לשטחינו הסמוכים לגבול הרצועה.

חלק ניכר מנזקים אלה, לשטחים חקלאיים, לתשתיות ולערכי טבע, ניתן היה למנוע באמצעות תכנון מוקדם ופיקוח הדוק יותר, זאת מבלי לפגוע בביטחונם של החיילים. לקראת העימות הבא, נכון יהיה להשתמש בידע ובניסיון הקיים בצבא בתאום פעילות בשטח, של מרכזי תיאום האימונים, למשל, על מנת לתכנן מבעוד מועד, בשיתוף הרשויות האזרחיות, את הפריסה הזמנית הנדרשת בשטח. 

****

אסף אשכנזי - מנהל צוות חשיבה רב תחומי המופעל עבור משרדי ממשלה וארגונים גדולים. מתמחה בהובלת פרויקטים העוסקים בפיתוח ידע רב תחומי ובשיתופי פעולה בין ארגונים ממשלתיים, בישראל ומחוצה לה. הקים וניהל את חטיבת שרביט ברותם תעשיות, חב' ממשלתית המהווה זרוע השיווק של הקריה למחקר גרעיני נגב. שמש ככתב הצבאי וכעורך בגלי צה"ל

You might be interested also