במקום פריסקופ, מצלמה שקועה

המוח והכישרון בישראל לא פוסחים גם על התחום התת ימי. מהנדסים מהטכניון פיתחו טכנולוגיה שתאפשר לצוללת לצלם את הסביבה מעל פני המים ללא פריסקופ בלי להסתכן בחשיפה.

צוללים בצוללות וצוללנים המעוניינים לראות את הנעשה מעל פני המים, משתמשים בפריסקופ מזה למעלה ממאה שנה. החסרון העיקרי – חשיפה אפשרית של הפריסקופ והמשתמש בו. פרופסור יואב שכנר והדוקטורנטים מרינה אלתרמן ויוחאי סבירסקי מהטכניון בנו מערכת אלטרנטיבית לפריסקופ שהיא מצלמה שקועה (כלומר – הנמצאת כולה מתחת לפני המים) היוצרת פריסקופ וירטואלי, שיתרונו על פני פריסקופ רגיל בכך שאינו בולט מעל פני המים.

“בצורת צפיה זו מתקבלות תמונות מעוותות באופן משמעותי”, מסבירים החוקרים. “זאת בגלל שבירת האור על ידי גלי המים. אנו מציגים שיטה לטפל בכך. אפשר להקטין את העיוות על פי הערכה (מיפוי) של פני המים הגליים בזמן הצילום. הצלחנו להשיג הערכה של פני המים הגליים על ידי חיישן תת מימי חדשני. הוא כולל מערך של נקבים שבאמצעותו אנו מודדים את שבירת קרני השמש הנגרמת על ידי אותם גלים”.החוקרים משתמשים בידע על מיקום גרמי השמים להערכה (ואז לתיקון) של הגלים המעוותים באופן שהוא אנלוגי לתצפיות אסטרונומיות.

באסטרונומיה נמדד “כוכב מנחה” על ידי חיישן לטובת הערכה של עיוות הנוצר על ידי עירבול אטמוספרי. באסטרונומיה משמש עיקרון זה להקטנת טשטוש, ואילו החוקרים משתמשים בו לפיצוי על עיוותים הנוצרים על ידי גלי המים. כתוצאה מכך הצליחו החוקרים לתקן את העיוות של עצמים שונים שצולמו על ידי המערכת התת מימית שבנו. בשל ההבדל במקדמי השבירה בין מים לאוויר, האתגר שניצב בפני חוקרי הטכניון היה גדול יותר מהאתגר הקיים באסטרונומיה.

חוקרי הטכניון עשו ניסוי ים בחוף הכרמל ובו צילמו ללא פריסקופ את אחד הסטודנטים. כן עשו ניסויי מעבדה רבים וקיבלו תוצאות טובות. "הדרך לביטול מוחלט של הפריסקופ עדיין ארוכה ואנו ממשיכים בפיתוח", הם אומרים. הפיתוח החדשני יוצג בסוף השבוע בכנס מוביל לצילום חישובי שיתקיים בקליפורניה.

החוקרים רואים בפיתוח החדש גם שימושים אזרחיים, כמו מעקב אחרי ציפורי ים ממתקן הנמצא בקרקעית הים. מתקן כזה יכול לעקוב אחר הציפור במעופה ובצלילתה לעבר ובתוך המים. הם קראו למערכת “סטלה מאריס” (כוכב הים) משום שהם משתמשים בכוכב השמש על מנת לבצע את חישוביהם.

You might be interested also