"אתה תישאר בליבנו לעד"

כמעט שמונה שנים חיים בני משפחתו של זיו בלאלי בלעדיו, לאחר שנהרג מפגיעת קטיושה במהלך שירות מילואים במלחמת לבנון השנייה

עברו כבר כמעט שמונה שנים מאז שרב סמל זיו בלאלי ז"ל, בנם של עליזה ואליהו, נהרג מפגיעה ישירה של טיל קטיושה בכניסה לבית העלמין בכפר גלעדי במהלך מלחמת לבנון השנייה. זיו היה בן 29 במותו.

ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה משפחתו של זיו כתבה לו על ההתמודדות עם השכול והזיכרון.

"זיו שלנו, שבע שנים ושבעה חודשים מאז שנלקחת מאתנו . . . שבע שנים ושבעה חודשים של שאלות שאין להן מענה : למה? איך? מה היה קורה לו . . .? שבע שנים ושבעה חודשים של כאב שאינו מרפה ורק הולך ומתעצם , ואין יום שעובר מבלי שנזכיר אותך, נדבר עליך, נביט בתמונתך . . . הנה עוד יום זיכרון קרב, אין מילה אחרת לתאר יום זה חוץ ממפחיד!

"לא להאמין שעוד שנה חלפה, עברה, ושוב נעמוד מול קברך בצער עמוק נשמע את קריאות הקדיש ואל מלא רחמים ונרגיש שסכין מחוררת לנו את הבטן ופותחת את הפצעים מחדש. אומרים שהזמן עושה את שלו, אבל אנחנו מבינים שזו קלישאה ולא מעבר. השנים חולפות אבל עבורך הזמן עצר מלכת. אנחנו מנסים להמשיך בשגרת חיינו כמה שניתן אך זה לא פשוט בשגרת היום יום ובמיוחד בשבתות ובחגים.

"אנחנו מספרים בגאווה ומדברים עליך עם כל מי שהכיר אותך וגם עם מי שלא ודואגים להראות את תמונתך לכל מי שנקרא בדרכנו. זיו, הבטחנו שנמשיך לחיות ולחייך, כי זה מה שאתה היית רוצה. יש לנו מפעל הנצחה גדול לזכרך שהפך להיות מפעל חיינו ונותן לנו מעט אוויר לנשימה. חוה אלברשטיין כתבה בשירה : 'כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאתנו הולך מעמנו משהו מת בנו ומשהו, נשאר איתו' . . . משהו, מת בנו אבל אתה תישאר בליבנו לעד .

"אוהבים אותך וכל כך כל מתגעגעים. . . אבא, אמא ומיכל"

You might be interested also