אתגרי זרוע האוויר והחלל בשדה הקרב המודרני

המאה ה-21 הביאה עימה אתגרים חדשים עבור הזרוע האווירית של ישראל. מהם וכיצד מתמודדים עימם?אתגרי זרוע האוויר והחלל בשדה הקרב המודרני

במזרח התיכון מתחוללים שינויים גדולים ומכוננים. זהו תהליך ארוך ומתמשך ויש הטוענים כי חוסר היציבות והכאוס הנוכחי יהפוך למצב קבוע. מספר גורמים מרכזיים משפיעים על התהליכים וההתפתחויות. איראן, הנמצאת במצב של מדינה "סף גרעינית" ושבסבירות גבוהה תהפוך לגרעינית, מתחזקת למעמד של מעצמה אזורית. מדינות וארגונים רבים מעצימים את יכולות האש שלהם ע"י רקטות וטילי קרקע-קרקע והצטיידות מואצת באמל"ח מתקדם ביותר, במיוחד בתחומי ההגנה האווירית ויכולות התקיפה הימית מתרחבות והולכות בתמיכת רוסיה, סין, קוריאה הצפונית ואיראן.

כמות האילוצים והמגבלות על מרחב הפעולה הצבאי בכלל, והאווירי בפרט, הולכת וגדלה ועמה החשיפה לתקשורת המעצימה גם היא את מרחב הלגיטימיות בו מדינת ישראל יכולה לפעול. כל אלו מחייבים את זרוע האוויר להשיג רמת אתראה גבוהה ביותר מחד עם רמת כוננות של דקות מאידך. יכולת התגובה חייבת להיות כזו שמאפשרת פעילות בזירות פעולה רבות מאוד ושונות מאוד מרמת סיכול מחבל בודד עד לפעולה בטווחים רחוקים מאוד בעוצמת אש כבדה עם סד"כ משמעותי. כל יכולת אמורה להינתן במגווני פעולה רחבים: מפעילות גלויה והרתעתית עד לפעילויות ב"חתימה נמוכה" למניעת חשיפת הנושאים והאמצעים הדורשים הסתרה.

מול התמודדויות עכשוויות אלו על זרוע האוויר והחלל להערך מול אתגרי השנים הבאות. חיל האוויר חייב לבנות את עצמו כזרוע שיכולה להתמודד מול זירות רבות. רב זירתיות זו כוללת את "המערכה בין המלחמות", את ההתפתחויות בזירה המערבית ואת המערכה בגזרה הצפונית שלנו. "המעגל השלישי" הופך לאתגר מול מדינה בתהליכי התגרענות מתקדמים המתחזקת בטילי קרקע-אוויר מהמתקדמים בעולם כשגם עיראק והמתרחש בה מעמיד בפנינו אתגרים שאיתם חיל האוויר יצטרך להתמודד.

האויב הולך ומתחזק ביכולות האש שלו. 170 אלף טילים ורקטות המכילים טכנולוגיות של שיפור ניכר ביכולות הדיוק, הניווט והניידות שלהם מהווים איום לא פשוט לנטרול. ברור לנו כי אין הגנות הרמטיות ובכל מצב בסיסי חיל האוויר יצטרכו להיערך ליכולת פעולה יעילה גם כאשר ימצאו תחת תקיפות של טילים ורקטות. אתגר השילוביות עם התמרון הקרקעי חייב לקבל את העדיפות הראויה לו גם בגלל קושי האתגר של השתלבות עם כוחות היבשה והן בגלל מורכבותו והצורך להקטין את הנפגעים מכוחותינו במהלך שכזה. אנו רואים כי על הזרוע האווירית מוטל האתגר של הגדלת הכמות והמורכבות של משימותיו.

בבסיס הכל מונחים הנתונים המהותיים של היות ישראל מדינה קטנה מאוד ללא עומק אסטרטגי וסדרי כוחות של "מעטים מול רבים". מתוקף כך, יש לנו את השאיפה הבסיסית לייצר יכולת הרתעה חזקה במיוחד שתמנע את רצון אויבינו להגיע לעימות צבאי מולנו. את היכולת הזו אנחנו חייבים להוכיח ולהפגין במבצעים ובביצועים שלנו. אתגר כזה מחייב אותנו לאימונים רבים ומאתגרים והצטיידות בציוד המתקדם ביותר. מכפלת הציוד שלנו ברמת האימונים שלנו ובנכונות שלנו להפעיל את הכח שלנו הם אלו שיוצרים את ההרתעה שלנו בעייני אויבינו. יחד עם זאת מוטל עלינו להכין כח הכרעה או יכולת עיצוב משמעותי של הלחימה תוך הגעה מהירה להישגים אלו.

יכולות אלו חייבות להבנות תוך התבססות על מערכות שמסוגלות להתאים את עצמן לבעיות רבות ומגוונות. הזרוע האווירית של מדינת ישראל חייבת ליצור כח מחץ מתפרץ, מסתגל וגמיש עם יכולת גבוהה לשילוביות באוויר ועל הקרקע תוך חיזוק הכושר הרשתי, האמל"ח שלנו ובמיוחד הפלטפורמות האוויריות. חיל האוויר הישראלי מצטיין ביכולות ההובלה והמנהיגות שהוא מפתח לאורך שדרת הפיקוד המבצעי שלו וכן בולט ביכולות ניצול ופיתוח טכנולוגיות.

מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, ציין במהלך כנס החלל האחרון שנערך במכון פישר בשיתוף סוכנות החלל הישראלית כי 'היכולות שלנו היום לתקוף מטרות הן בהיקף ובדיוק גבוה פי 15 ממלחמת לבנון השנייה וזה הולך ומתפתח'. לדעתי, התעצמותו של חיה"א בכיוון זה הוא הכרח מתבקש לאור האיומים המורכבים הנמצאים סביבנו.

You might be interested also