אתגרי הרמטכ"לות של אייזנקוט

לאחר שיתייצב אייזנקוט בפני ועדת טירקל ויעבור את המשוכה למינוי, הוא ייאלץ להתמודד עם זירה צפונית שעלולה להתלקח, קרבות תקציב עם משרד האוצר ומורל לא גבוה של אנשי הקבע – וזה רק בשנה הראשונה בתפקיד. עמיר רפפורט על האתגרים שעומדים בפני הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל

אייזנקוט, יעלון וגולן (צילום: אריאל חרמוני, משהב"ט)

האלוף גדי אייזנקוט יגיע באמצע פברואר ללשכת הרמטכ"ל עם הלשון בחוץ, ולא יוכל להנות מהחדר החדש והמרווח אפילו יום אחד: הוא ייכנס לתפקידו בתקופה מאגרת במיוחד כשלצידו סגן רמטכ"ל חדש, אלוף יאיר גולן, שיחסיו איתו רחוקים מלהיות הרמוניים. בלשון המעטה.

היחסים המורכבים בין אייזנקוט לגולן הם עניין שולי יחסית לעומת האפשרות שאייזנקוט ייאלץ להוביל את צה"ל למערכה צבאית נוספת כבר בשנתו הראשונה בתפקיד. לפי הערכות המודיעין, זו אינה אפשרות מופרכת. האם אייזנקוט הוא האדם המתאים להוביל את צה"ל להפקה מסיבית של לקחי "צוק איתן" לקראת המערכה הבאה? כדי לענות צריך להבין כמה היבטים בדמותו של הרמטכ"ל המיועד.

אייזנקוט, בשונה מרבים מהרמטכ"לים לפניו, לא צמח ביחידות מובחרות או בצנחנים, אלא מהגדודים של גולני. הוא אינו נוטף כריזמה. על מפקדים כמוהו נהוג לומר בצה"ל שיש להם "מנהיגות שקטה". אייזנקוט אינו נושא נאומים חוצבי להבות, אבל לא היסס לאורך הדרך להשמיע דעות חריגות. כמה פעמים זה אפילו כמעט עלה לו בקריירה. מעטים בצה"ל זוכרים, אבל אייזנקוט הועבר בצעירותו מתפקיד מפקד פלוגת "עורב" של גולני על ידי המח"ט צבי פרקש (פולג) בגלל מה שיכול היה להתפרש כסירוב פקודה. בהמשך הדרך, סירב להוראות של האלופים אורי שגיא ועמירם לוין להתמנות לתפקיד סגן מפקד חטיבת גבעתי ולתפקיד מפקד החטיבה המזרחית בגבול לבנון.

שנים רבות לאחר מכן, במלחמת לבנון השנייה, בהיותו ראש אגף המבצעים, הוא נחשב לאחד הקולות הבודדים שהתנגדו לדרך ניהול המלחמה על ידי הרמטכ"ל בזמנו, רא"ל דן חלוץ. בדיעבד, אפשר לקבוע כי אפילו הוא, לא הביע את דעתו בצורה מספיק נחרצת. אחרי המלחמה חלוץ לא רצה למנות אותו למפקד פיקוד הצפון,  אבל שר הביטחון, עמיר פרץ, כפה את המינוי.

אייזנקוט קיבל הצעה משר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, להתמנות לרמטכ"ל כבר בסיבוב הקודם, אחרי ביטול המינוי של יואב גלנט, אך סירב. הוא סבר כי בני גנץ ראוי ומתאים ממנו, בנקודת הזמן ההיא.

בתפקידיו הבכירים האחרונים, אייזנקוט נחשב אחד הקולות הבולטים כנגד תקיפה צבאית באיראן, מה שכנראה לא הוסיף לו נקודות אצל ראש הממשלה.

עד למינוי

מינוי אייזנקוט אושר ביום חמישי, בשיחה בין ראש הממשלה לשר הביטחון לאחר טקס הזיכרון לראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון בשדה בוקר, אבל רק אחרי שנתניהו הוציא לאייזנקוט את המיץ. יעלון התכוון להביא את מינוי אייזנקוט לאישור כבר שבועיים קודם לכן. נתניהו בחן אפשרות לדלג על דור ולמנות את יאיר גולן לרמטכ"ל. יעלון התנגד בתוקף (בהקשר זה, מילה על סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף יאיר נוה: הוא בהחלט היה מועמד ראוי לתפקיד, אבל יעלון ונתניהו לא באמת שקלו בכובד ראש את המועמדות שלו).

לאייזנקוט יש כעת חודשיים וחצי להתכונן לתפקידו הבא, אבל אפילו הדרך הקצרה עד לטקס שבו יקבל את הפיקוד על צה"ל לא תהיה חלקה. ועדת טירקל תדון במינוי השבוע, ותאשר אותו. ביום ראשון הבא אמור המינוי לבוא לאישור הממשלה, אבל ייתכן שיוגשו השבוע עתירות לבג"צ כנגד המינוי, או בקשר למעורבות של אייזנקוט בפרשת הרפז (היה הראשון שסיפר על הפרשה לחברו, אל"מ מיל' גבי סיבוני, שהיה הרוח החיה מאחורי ההדלפה לערוץ 2) או בשל טענות אב שכול, שנשמעו כבר בעבר, לפיהן אייזנקוט לא אמר אמת בחקירת תאונה שהתרחשה לפני שנים רבות.

אתגרים

אייזנקוט ימונה לרמטכ"ל באמצע פברואר בתקופת משבר. צה"ל מתקשה ליישם לקחים מ"צוק איתן" ומסבבי לחימה קודמים, גם בגלל שהוא פועל ללא תכנית רב שנתית מאושרת רשמית ומתוקצבת על ידי המדינה כבר ארבע שנים. הקרבות עם משרד האוצר על גובה תקציב הביטחון, שאינם מסתיימים, מתישים את צה"ל, וכל תכנית שלו נתקלת בהתנגדות (באחרונה התפרסם כי הממשלה לא אישרה לחיל האוויר להזמין טייסת שניה של מטוסי אף-35 כפי שהיה מעוניין, למשל).

במקרה הטוב, אייזנקוט יגבש את המטה הכללי שלו לסדנא אסטרטגית בקיץ 2015, כדי לגבי תכנית חדשה החל משנת 2016 (לאחר שוועדת לוקר תקבע מתווה חדש לתקציב הביטחון בתחילת השנה הבאה). אבל עד אז, שנת 2015 עלולה להיות שנת בחירות ללא יציבות פוליטית, בזמן שחוסר היציבות האזורית עלול לגרור את צה"ל לעימות נרחב מהר מאוד. הזירה הנפיצה ביותר ב-2015 תהיה דווקא בצפון – צה"ל עלול להיגרר שם ללחימה מול כוחות דאעש ברמת הגולן או מול חיזבאללה בלבנון.

חמאס בעזה כנראה לא יצא לסיבוב לחימה נוסף בשנה הראשונה של אייזנקוט כרמטכ"ל, אבל ימשיך לעודד גל פיגועים באיו"ש ובמזרח ירושלים. בחודש יולי יפקע הסכם הביניים המחודש של המערב עם איראן - ואז ישראל עלולה להידרש להחלטה אסטרטגית האם לתקוף בכל זאת את מתקני הגרעין שם, או לא.

אייזנקוט אמור להוביל את צה"ל לאתגרים האדירים בזמן שהמורל של אנשי הקבע אינו גבוה, וכאשר צה"ל סובל מלא מעט מחלות ארגוניות שדורשות טיפול. האם הוא המנהיג הרפורמטור הסוחף שיוכל לכל האתגרים גם יחד? כפי הנראה, מבין המועמדים שעמדו על הפרק הוא נמצא הכי טוב שיש.