ארה"ב משהה את הריגול באירופה

לפי פרסום באתר AP, שירות הביון האמריקאי, ה-CIA, השהה בחודשיים האחרונים את פעילות הריגול באירופה . הצעד הזה מספק הצצה למאבק בין הסנאט לשירותי המודיעין, שלא תמיד מתיישרים לפי אותן מטרות. גם בארץ עולים קולות לפיקוח הדוק יותר על השב"כ והמוסד

ה-CIA משהה את הריגול על ממשלות ידידותיות במערב אירופה, בתגובה לסערה סביב גרמני שנתפס במכירת סודות לארצות הברית, וגילויי אדוארד סנאודן, כך מסרו גורמים רשמיים בארה"ב לאתר AP.

ההפסקה לאחר עשרות שנים של ריגול, נועדה לתת לקציני ה-CIA זמן לבחון האם הם נזהרים מספיק וכדי להעריך אם הריגול על בעלי ברית שווה את הסיכון בחשיפתו, אמר גורם אמריקאי לאתר. על פי ההוראה להשהיה, נאסר על קצינים באירופה לנקוט "פעולות חד צדדיות" כגון מפגש עם מקורות שהם גייסו בתוך הממשלות של בעלות הברית.

לקציני CIA עדיין מותר להיפגש עם עמיתיהם בשירות המודיעין של המדינה המארחת, לנהל פעילויות משותפות עם שירותי המדינה המארחת ולבצע פעולות באישור הממשלה המארחת. לאחרונה הייתה עליה בפעולות חד צדדיות עם מיקוד באזרחי מדינה אחרת - רוסים בצרפת למשל. אבל רוב הפגישות עם מקורות שהם אזרחי המדינה המארחת יושהו, כמו גם, גיוסים חדשים. ב-CIA סרבו להגיב.

ג'יימס קלאפר, מנהל המודיעין הלאומי של ארצות הברית, אמר במהלך אירוע פומבי ביום חמישי האחרון כי ארה"ב לוקחת על עצמה סיכון, כי היא הפסיקה ריגול על "מטרות ספציפיות". הוא לא הוסיף פרטים. השהייה נפוצה לאחר מבצע כושל. אבל "אף פעם לא כל כך הרבה זמן", אמר מקור לשעבר ב-CIA. ההשהייה יצאה לפועל לפני חודשיים, על פי הוראה של בכירים ב-CIA.

ההשהייה היא תוצאה של מעצר עובד של שירות המודיעין הגרמני בחודש יולי האחרון על חשד שהוא מרגל עבור רוסיה. לאחר מעצרו הוא סיפר לרשויות שהוא העביר 218 מסמכי מודיעין גרמנים ל-CIA. במקרה שני, הרשויות ערכו חיפוש בבית ובמשרדו של פקיד הגנה גרמני חשוד בריגול למען ארה"ב, אך הוא הכחיש שעשה זאת.

כמה ימים לאחר מכן, גרמניה ביקשה ממפקד תחנת ה-CIA בברלין לעזוב את המדינה. בקשה חסרת תקדים. המהלך הוכיח שהגרמנים לוקחים את המצב ברצינות, לאחר שכבר נעקצו על פי גילויים של סנאודן, שגילה כי מנהל ה-NSA צותתה לטלפון הנייד של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.

חטיבת "EUR", כפי שהיא מכונה ב-CIA, מכסה את קנדה, מערב אירופה וטורקיה. בעוד ריגול על בעלי הברית של מערב אירופה לא נמצא בראש סדר העדיפויות, טורקיה נחשבת ליעד בעדיפות גבוה. מדינה אסלאמית שמדברת עם איראן, תוך שיתוף גבול עם סוריה ועיראק. לא ידוע האם ההשהייה רלוונטית גם לטורקיה. מדינות אירופה משמשות גם כמקומות בטוחים לפגישות בין קציני CIA ומקורותיהם מהמזרח התיכון ובאזורי עדיפות גבוהה אחרים. פגישות אלה כבר הוסטו למדינות אחרות כתוצאה מההשהייה .

צוות החטיבה האירופית כבר מזמן נחשב בין אלו הנמצאים בסיכון גבוה להשהייה בסוכנות. כך התבטאו כמה קצינים לשעבר ב-CIA שדיברו עם האתר. קצין CIA לשעבר כתב ספר ב-2008 בו הוא תאר מספר מבצעי השהייה באירופה, ובהם אחד בצרפת בשנת 1998 בגלל אליפות העולם בכדורגל, ועוד אחד במדינה אירופאית בשנת 2005, בתגובה לאיומים בטחוניים שלא פורטו. הקצין לשעבר, ששמו לא נחשף לציבור, כתב את הספר "הגורם האנושי: בתוך תרבות מודיעין לא מתפקדת של ה-CIA". הוא מתבטא תחת שם בדוי, ישמעאל ג'ונס והוא שירת 15 שנים בסוכנות לפני שהתפטר ב-2006.

ה-CIA התמודד בפעם האחרונה עם ריקושטים כאלו באירופה בשנת 1996, כאשר כמה מנושאי משרה בארגון נצטוו לעזוב את צרפת. זאת, בעקבות פעולה שמטרתה לחשוף את העמדות הצרפתיות על שיחות הסחר העולמית. הפעולה נחשפה בגלל טקטיקות כושלות שהפעיל ה-CIA באותו מקרה. כך על פי דו"ח סודי שהודלף לעיתונאים. המקרה של פריז צנן את רוח התעוזה של חטיבת EUR בארגון הביון, אמרו קצינים לשעבר בארגון לאתר.

פיקוח הדוק על המודיעין גם בישראל?

בהקשר הדברים בכתבה זו, ראוי לשים לב להצהרה של ח"כ זאב אלקין משבוע שעבר לגבי היוזמה שלו לפיקוח פרלמנטרי על גופי המודיעין. אלקין למעשה רוצה להעתיק את המודל האמריקאי. שם יש את ועדת המודיעין בסנאט שבינה לבין שירותי המודיעין של ארה"ב התקיים בזמן האחרון מאבק איתן עד כדי כך ששירותי המודיעין צוטטו לאנשי הסנאט. רק בשבוע שעבר נחשפו מגדלי אנטנות פיקטיביים ברחבי ארה"ב, כולל באזור הבית הלבן, שנועדו למטרת ציטוט לטלפונים.

אלקין טוען שיש "פער שקיים בין המידע שיש לגופי המודיעין לבין המידע שמגיע לחברי הכנסת הרלוונטים". אם טענתו נכונה, ושירותי המודיעין הכפופים לראש הממשלה לא מוסרים את כל המידע לחברי הכנסת הרלוונטים, יש בכך פגם בתהליך הדמוקרטי. מידע חלקי, מוביל להחלטות לקויות. או במילים אחרות, מי ששולט במידע, שולט בהחלטות.

איתות נוסף בהקשר זה הוא המאבק סביב ההגנה הלאומית בסייבר. היום (א'), פרסם משרד ראש הממשלה את כוונתו להקים רשות לאומית להגנה בסייבר. לא עברה שעה מאז פרסום ההודעה לעיתונות, וכבר השב"כ באמצעות אתר הארץ מיהר להגיב על הדברים. עבור אלו שאינם בקיאים בנושא, מדובר בהחלטה לאן ילך הכסף. לרשות אבטחת מידע של השב"כ או לרשות לאומית בניהול ראש הממשלה.

כמו ביוזמה של אלקין, גם כאן ראש הממשלה למעשה רוצה להוציא סמכויות משירותי המודיעין. לא פלא שעל פי הכתבה בהארץ, ראש המל"ל - יוסי כהן - יוצא המוסד, עמד לצד השב"כ. מאחרי הקלעים מדובר במאבק פוליטי מי ישלוט על המידע. שירותי המודיעין בתיאוריה אמורים להיות כפופים לממשלה ולכנסת, אבל בפועל לא תמיד קל ליישם זאת. אחת הדוגמאות לכך היא התבטאות של "לשעברים" בשירותי המודיעין נגד התקיפה באירן. התבטאות שאינה מתיישרת עם האג'נדה הנוקשה של ראש הממשלה בנושא.

אין ספק כי ההשהייה של שירותי הריגול האמריקאים באירופה היא ביטוי למתח שבין הרשות המחוקקת והמבצעת, לשירותי המודיעין. האחרונים מחזיקים בכוח עצום מתוקף כך שהם אלו שאוספים את המידע ואחראים להגיש אותו לרשויות הפוליטיות. אבל הם לא נבחרי ציבור. ואם צריך דוגמה לאן זה יכול להגיע, מספיק לעקוב אחרי הפרסומים של סנואדן, שהראה לעולם מה שירות מודיעין, במקרה זה אמריקאי, יכול לעשות אם לא מפקחים עליו כראוי.

You might be interested also