"אנחנו לא במיתון"

היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים נתן את תחזיתו לשנת 2015

"אין גוף כלכלי אחד בעולם שחזה את מחיר הנפט בין 67-70 דולרים לחבית נפט", אומר פרופסור ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים. "אני לא מכיר גופים רציניים שידעו לחזות שהדולר יהיה קרוב ל-4 ש"ח. זה אומר שאנחנו חייבים להיות מאד צנועים בתחזיות כי אף אחד לא יודע מה יהיה. גם לא הבנק המרכזי של ארה"ב. צריך להיות מאד גמישים", הוא הוסיף בנאום בכנס האנרגיה שארגן ישראל דיפנס בגני התערוכה. הכנס אורגן בחסות משרד האנרגיה, בשיתוף עיר האנרגיה חדרה, המכון לאנרגיה ולסביבה, המרכז הבינתחומי בהרצליה, נאט״ו, אוניברסיטת קאלגארי, מכון הדסון בוושינגטון וארגון JINSA.  

"שוק האנרגיה מאד תנודתי. סביב כל תחזית צריכות להיות הרבה סטיית תקן. הסיפור הכלכלי הוא של ביקוש והיצע. הביקושים לאנרגיה קטנו בעיקר באסיה, ויש שחקן גדול שהצטרף להיצע הדלק וזו ארה"ב. היא יותר דומיננטית יותר מסעודיה. זה קורה עכשיו. החיבור הזה מוריד את המחירים.

"המגרש הנכון לנתח את מחירי הדלק הוא לא ביקוש והיצע, אלא מלחמת הנפט הגלובלית. בצד אחד יש את רוסיה ואיראן. בצד השני את ארה"ב וסעודיה. האינטרסים הפוליטיים הם הדבר הדומיננטי. דלק זה מוצר קריטי מבחנית רוסיה ואיראן. בכל אחת מהמדינות האנרגיה מהווה יותר מחמישים אחוזים מהכלכלה. המלחמה של היום סביב האנרגיה מזכיר את אמצע שנות השמונים.

"כל שינוי ב-10 אחוזים במחיר הנפט מוריד או מעלה את הצמיחה העולמית ב-0.3 אחוזים. זה לא איום לאינפלציה. זה יותר איום לתעשיית האנרגיה הירוקה. אז מה יקרה עם מחיר הנפט? התחזיות שהיו לסוף 2014 היו מעל 75 דולרים. התחזיות ל-2015 מדברות על מחיר בסביבות ה-80 דולרים. אין היום מודל שמייצר התאמה בין המציאות לתחזית. צריך לקחת הכול בערבון מוגבל.

"מבחינת ישראל, ירידה במחיר הנפט היא חדשה טובה. אנחנו נמצאים בהאטה ישראל מייבאת 13 מיליארדי דולרים מוצרי נפט בשנה. כל ירידה מיטיבה מהמשק. אם הירידה תהיה קבועה יהיה עודף של 4 מיליארדי ש"ח בתזרים השוטף. אלו חדשות טובות מאוד.

"בזמן שצרכן אמריקאי רואה ירידה של 25 אחוזים המחיר הדלק, בישראל הירידה היא רק 7 אחוזים. צריך שיח ציבורי על נושא המיסוי בישראל. אי אפשר לראות רק חלק אחד בתצרף, צריך לבחון את מערכת המס בישראל בצורה הוליסטית. הצרכן הישראלי יהנה בשוליים מירידת מחירי הנפט בגלל המס.
 
"בהיבט הגז, אלו חדשות טובות למשק. לפעמים יש רושם שאנו עסוקים באיך לחלק את העוגה , מאשר איך להגדיל אותה. הדיון הציבורי נסוב סביב תמלוגים ומיסוי. אבל אין דיון סביב הנקודה שלא משקיעים עוד כ-10 מיליארדי דולרים בלווייתן. מבחינה לאומית זה פוטנציאל אדיר. יש דיבורים מול מצרים, ירדן, טורקיה והרשות הפלסטינית לגבי מכירת גז. בשביל זה צריך להשקיע בלוויתן. כיום, הבעיה היא שאי הוודאות הרגולטורית. משקיע רוצה לדעת מה כללי המשחק. צריך לקבוע מדיניות ולתת למגזר העסקי לקדם את הנושא. זה אתגר לקובעי ההחלטות בישראל.

"הדבר המרכזי הוא שהמשק צומח, אנחנו לא במיתון ולא בדרך לשם. יש צמיחה של 2-3 אחוזים לשנה הקרובה. בבנק אנו צופים 2.8 אחוזים לשנה הקרובה. נראה האצה בשוק הבנייה. בשנים הקרובות יש תופעה שלא חוזרים לרמות הצמיחה של לפני המשבר של 2008, זו מגמה עולמית. ירידה במחירי הדלק בעולם, השינויים בתחום המזון, הביאו לירידה באינפלציה לכיוון 0.4 אחוזים.

"הערכה היא שירידת המחירים בישראל היא לא דיפלציה. אנחנו לא במיתון. ירידות המחירים קשורות לדיפלציה עולמית ולהאצה בתחרות בסקטורים שונים. הבנק המרכזי הראשון שיעלה את הריבית יהיה הפד ב2015-2016. גם אז אלו יהיו ריביות מאד נמוכות.
 
"הפיחות של השקל הוא בגלל התחזקות הדולר בעולם. זו מגמה עולמית. עדיין, לא ראינו התנפלות על הדולר. צריך לשים את הדברים בפרופורציות. בחדר העסקאות אומרים שהזרים לא כאן. מרבית המשקיעים הזרים עסוקים בטורקיה, רוסיה וברזיל. דבר שני, השוק רגוע. אין פאניקה או חוסר נזילות בשווקים. ותזכרו שגם בתחזיות צריך קצת מזל.

בחירות?

"שגיבשנו תחזית צמיחה מתחת ל-3 אחוזים לקחנו בחשבון אי ודאות פוליטית. התחום שמשפיע זה השקעות ריאליות אבל בשביל זה המשקיעים מחכים לוודאות. צריך לראות מה תוליד הממשלה החדשה", מסכם ליידרמן.

You might be interested also