אמצעים גדולים נגד הפגנות גדולות

מאורעות יום הנכבה ב-2011 הוכיחו לצה"ל שעליו להתמודד עם הפגנות גדולות באמצעים אפקטיביים יותר. עופר פרידמן בסקירה של המערכות שמסוגלות לספק לישראל מידה של שקט במוקדי הסכסוך

נדמה כי קשה מאוד לטעון שהמצב הביטחוני-פוליטי באוקראינה בחודשים האחרונים הפתיע את העולם. אירומיידן, אחת הכיכרות המרכזיות של קייב, הייתה תחת מצור החל מ-21 בנובמבר 2013. כוחות הביטחון הממשלתיים, אשר כללו בין היתר את הימ"מ האוקראיני המפורסם "ברקוט", לא הצליחו להתמודד עם רמת האלימות הגוברת.

המצב הידרדר משמעותית ב-18 בפברואר 2014, כמעט 3 חודשים לאחר תחילת המהומות, כאשר מפגינים אלימים התעמתו עם כוחות המשטרה. התנגשות קשה זו הותירה 82 הרוגים, כולל 13 אנשי משטרה, והובילה למשבר בינלאומי בין המערב לרוסיה. החשיבות של "מי צודק ומי טועה" בתגובתו לפרוץ המשבר הנוכחי, פחותה באופן משמעותי מהסיבות שהובילו למשבר. אחת מן הסיבות המרכזיות שהובילו ל"מהפכה האוקראינית", שם שניתן לסכסוך על ידי כתבי החדשות בעולם, היא חוסר היכולת של כוחות הביטחון המקומיים להתמודד עם הפרות סדר גדולות, ללא החרפת האלימות והעלייה בכמות הנפגעים.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שהמשטרה האוקראינית לא הייתה הראשונה להיכשל במשימה. בזמן שמישהו יכול לחשוב, בטעות, כי בעיה זו הינה נחלתן של מדינות חלשות או אוטוקרטיות, מהומות 2005 בצרפת או 2011 בלונדון הוכיחו כי גם משטרות מערביות מתקדמות, לא מוכנות ולא מצוידות להתמודד עם הפרות סדר אזרחיות גדולות. ממבט ראשון, המצב בארצנו אמור להיות אחר. צה"ל וכוחות המשטרה מצליחים להתמודד עם הפגנות אלימות של פלסטיניים בצורה יום-יומית.

מקומות כגון בלעין, נעלין, סילוואן, ביתוניה ורבים אחרים הפכו מזמן לשדות הקרב בין פלסטיניים חמושים באבנים ורוגטקות ובין כוחות הביטחון הישראלים המצוידים במגוון רחב של אמצעים לפיזור הפגנות. כל עוד מספר המשתתפים אינו עולה על מאות בודדים, האימון והציוד של כוחות הביטחון הישראלים הינו יותר ממספיק כדי לשמור על רמת האלימות הנמוכה. מאורעות יום הנכבה ב-2011 ברמת הגולן הוכיחו, לעומת זאת, שהתמודדות עם הפגנות אלימות יותר דורשת כלים יותר אפקטיביים מאלו שהיו קיימים עד כה.

אחד מן הלקחים של יום הנכבה 2011 היה הצטיידות במערכת שיגור מיוחדת "וונום", אשר נועדה להתמודד עם הפגנות אלימות גדולות על ידי שיגור ופיזור כמות גדולה של CS (גז מדמיע) למרחקים משמעותיים של עד 150 מטר. בזמן שההצטיידות במערכת זו זכתה לסקירה תקשורתית רבה, נראה כי זה חשוב לדבר על מערכות דומות הנמצאות בשימוש בעולם ונותנות מענה דומה.

המערכת הראשונה הינה "וונום" המפורסמת, אשר מיוצרת על ידי חברת CTS האמריקאית, ונמצאת בשימוש פעיל בארץ. המערכת בנויה משלושים קנים המחולקים לקבוצות של עשר. ההצלחה המבצעית של "וונום" מבוססת על משגר פשוט מצד אחד, ועל תחמושת משוכללת מצד שני. CTS בונה את המערכת שלה פשוטה ככל שניתן בלי להשקיע במערכות צידוד והגבהה או מערכות שליטה מורכבות. יחד עם זאת, למשגר עצמו ישנו יתרון טכנולוגי ייחודי: –קסטות תחמושת מתחלפות. בזמן הטעינה מחדש, המפעיל מחליף את כל הקסטה עם 10 הקנים (במקום לטעון קנה אחר קנה) וכך מוריד משמעותית את זמן הטעינה מחדש. "וונום" יורה תחמושת עם הצתה חשמלית בקוטר 38 מ"מ שעוצבה במיוחד בשבילה. מגוון התחמושת כולל: גז מדמיע, הלם, כדורים קינטיים וכו'. כל פצצת תחמושת יכולה להכיל עד 4 פצצות קטנות. המערכת יעילה לטווחים של עד 150 מטר.

"איירון-פיסט" זו מערכת אמריקאית נוספת המיוצרת על ידי אחד מהמתחרים הגדולים של CTS – Non Lethal Technologies. למרות שהמשגר של "איירון-פיסט" נראה דומה מאוד ל-"וונום", יש לו עקרון הפעלה שונה לחלוטין. היתרון המרכזי של "איירון-פיסט" טמון בכך שהמערכת יורה תחמושת 38 מ"מ סטנדרטית. בדומה ל"וונום", המשגר של "אירון-פיסט" חסר מערכת צידוד והגבהה, אך תהליך הטעינה מחדש לוקח הרבה יותר זמן מפני שנדרשת טעינה של כל קנה בנפרד. יחד עם זאת העובדה ש-"איירון-פיסט" משתמשת בתחמושת סטנדרטית וזולה יותר, הופכת את המערכת לאלטרנטיבה תחרותית.
 
מערכת "לאפט" פותחה על ידי חברה רוסית בשם “JSC Applied Chemistry & RD”. בשונה ממערכות אמריקאיות, ל"לאפט" יש מערכת צידוד והגבהה מאסיבית, מצלמה איכותית מובנת ואמצעי תאורה גדול. ל"לאפט" יש מערכת שיגור של 12 פצצות מוכנות לשיגור בקוטר של 50 מ"מ שעוצבו במיוחד למערכת. מגוון הפצצות כולל: הלם מצרר, גז מדמיע, עשן לבן ואפילו נוזל פלפל. המרחק האפקטיבי של המערכת מגיע ל-100 מטר והוא תלוי בסוג התחמושת. המערכת נשלטת משלט רחוק מתוחכם שכולל מסך, ג'ויסטיק וכפתורי ירי. עם כל היתרונות הללו "לאפט" נראת כמערכת הרבה יותר יעילה ומתוחכמת מאשר מתחריה האמריקאים "וונום" ו"איירון-פיסט", יחד עם זאת, כמות הפצצות המוגבלת ל-12 וזמן הטעינה מחדש שיכול להגיע עד 5 דקות, מעמידים את יכולותיה של המערכת להתמודד עם הפרות סדר גדולות בסימן שאלה. המערכת האחרונה מגיעה מקוריאה הדרומית.
 
"סטאק" המיוצרת על ידי Korea CNO Tech Co., היא הפשרה הטובה ביותר בין המערכות אמריקאיות ו"לאפט" הרוסית. בדומה ל"איירון-פיסט", מערכת זו משתמשת בתחמושת 38 מ"מ סטנדרטית, עובדה שמורידה משמעותית את העלויות. המשגר שלה יכול להיות בנוי על פי דרישה מ-9, 15, או 30 קנים, והוא יושב על מערכת צידוד והגבהה קטנה שמאפשרת שינוי כיוון ומרחק בזמן ירי. ל"סטאק" יש גם מצלמה מובנת (אף על פי שהיא לא כל כך מאסיבית כמו זו של "לאפט") המאפשרת שליטה מרחוק. מצד אחד, "סטאק" היא מערכת לא כל כך מאסיבית ופשוטה בהשוואה ל"וונום" או "איירון-פיסט", אך מצד שני היא גם לא כל כך מתוחכמת כמו "לאפט".

לסיכום, חשוב לומר שכפי שצוין למעלה, צה"ל ומשטרת ישראל כבר בחרו להצטייד במערכת "וונום". יחד עם זאת, וללא קשר לסיבות שהובילו להחלטה זו, נראה הכרחי לדעת את המאפיינים של מערכות אחרות שקיימות בשימוש בעולם.

***
הכותב הוא דוקטורנט, באוניברסיטת רדינג בבריטניה וראש פרויקטים בתחום הנפ"ק בחברת "להב"

You might be interested also

Photo courtesy of Ametrine

Ametrine Technologies - Advanced Camouflage for the Modern Battlefield

Ametrine Technologies develops solutions for camouflage from thermal and night vision sensors. "We estimate that within a decade, all soldiers and platforms on the battlefield will be equipped with some form of multi-spectral camouflage," said Amiram Levinberg, co-founder of JAL Ventures and chairman of Ametrine. This article is sponsored by Ametrine Technologies