אוקראינה: המשבר החמור בתולדותיה

על רקע הדיווחים מחצי האי קרים כי מפגינים השתלטו על מבני שלטון, יעקב (יאשה) קדמי מנסה להעניק הסברים למשבר החמור במדינה ומה יעשה נשיא רוסיה בתגובהאוקראינה: המשבר החמור בתולדותיה

אוקראינה עוברת בימים אלה את המשבר החמור ביותר בהיסטוריה מאז הפכה להיות עצמאית. המשבר עלול להביא גם לפירוקה וסיום מעמדה העצמאי.

המערכות השלטוניות, הפוליטיות והכלכליות של אוקראינה הן מהמושחתות ביותר בעולם, וניתן לכלול בהן גם את מפלגות האופוזיציה. השלטון חלש ורקוב מבפנים. על רקע זאת, האופוזיציה מתקשה לגבש מערכות שלטון יציבות ויעילות. קודם כל בגלל שרובם היו פעם חלק מאותו השלטון.

בנוסף אין באופוזיציה פוליטיקאים הנתפסים על ידי הציבור באוקראינה כבעלי שיעור קומה ופופולריות ויכולת מספקת. כ-15 אחוזים מכוחות האופוזיציה הינם בעלי דעות לאומניות קיצוניות, בעלי סממנים נאציים, אנטישמיים ואנטי רוסיים. הם המלוכדים ביותר והמאורגנים ביותר. גם אם בספק שהם יכולים לתפוס את השלטון, פעולתם גורמת לחוסר יציבות והגברת המתח בין עמי אוקראינה.

אבל הבעיה החמורה ביותר באוקראינה הינה הבעיה הכלכלית. כלכלנים אמריקאים הגדירו את כלכלת אוקראינה כאחת מעשר הכלכלות הנכשלות בעולם. תוצר אוקראינה (176 מיליארד דולר) עדיין יותר נמוך מהתקופה בה אוקראינה הייתה חלק מבריה"מ (1991). החוב הלאומי עומד על כ-95 אחוזים מהתוצר הלאומי. במהלך השנה הקרובה אוקראינה חייבת להחזיר הלוואות קצרות מועד בסכום של 40 מיליארד דולר.

היא גם חתומה על הסכם "ברית המכס" ( בו חברות רוסיה, ביילורוסיה וקזחסטן) - המסגרת הכלכלית שיצרה רוסיה כאלטרנטיבה לאירופה המאוחדת. בהתאם להסכם, אוקראינה רוכשת נפט וגז מרוסיה בהנחה ניכרת, ותוצרת אוקראינה נמכרת למדינות "ברית המכס" ללא מכס. כלכלת אוקראינה, עוד מתקופת בריה"מ, קשורה בצורה רבה לכלכלת רוסיה ומדינות בריה"מ לשעבר. חתימת אוקראינה על ההסכם עם האיחוד האירופאי, מבטלת את ההסכם עם "ברית המכס". רכישת נפט וגז מרוסיה במחירי השוק, ללא הנחות, יהפוך את תוצרת מפעלי הפלדה והמחצבים של אוקראינה ללא רווחיים. כמו כן תהפוך ללא רווחית, בכלל המכס, מכירת חלק ניכר מתוצרתה למדינות "ברית המכס", וקודם כל לרוסיה, שהם היעד העיקרי ליצוא האוקראיני.

מערב אירופה אינה שוק לתוצרת אוקראינית הן בגלל איכותה והן בגלל המחירים של התוצרת האוקראינית. לאירופה גם אין צורך ברכיבים לטילים, מטוסים ומנועי מסוקים, וטרקטורים מתוצרת אוקראינה. רק רוסיה יכולה לרכוש אותם. בנקים ואנשי עסקים רוסיים נתנו אשראי למפעלי אוקראינה במסגרת הזמנות תוצרתם בהיקף של 15 מיליארד דולרים. פוטין הבטיח רכישת איגרות חוב אוקראיניים (כמושעשתה בזמנו סין כאשר רכשה איגרות חוב של ארה"ב) בסכום של 15 מיליארד דולר. הפסקת סיוע רוסי וביטול הסכמי מכס עשויים למוטט את כלכלת אוקראינה.

האיחוד האירופאי דרש מאוקראינה לבצע שינויים הן בתקציב המדינה והן לצמצם את ההוצאות הממשלה וסקטור הממשלתי. ביצוע ההמלצות יגרום לקריסת מערכת הסיוע הסוציאלי ולפיטורי רבבות עובדי הסקטור הציבורי והממשלתי. ביוון הקטנה, עם כלכלה יותר חזקה, זה דרש הזרמה מיידית של עשרים מיליארד דולרים. האיחוד האירופאי יצטרך להזרים לאוקראינה כ-100 מיליארד דולר (במקרה הטוב) על מנת לא לתת לאוקראינה לקרוס. היא מצידה תדרוש השקעות ענקיות על מנת להתאים את כלכלתה לאירופה ולשמור על השקט החברתי בתקופת המעבר שתמשך שנים.

השחיתות והפשיעה יקשו מאוד על כניסתם של גורמים עסקיים מערביים לאוקראינה. אם אירופה לא תצליח להזרים את הכספים וההשקעות הנדרשים, יביא הדבר לקריסת המערכת החברתית והפוליטית, ודרישות להחלפת שלטון, כמו שהיה לקראת היבחרו של ינוקוביץ', הפרו-רוסי, שהודח לאחרונה. הנטל של אוקראינה על אירופה יותר גדול מנטל יוון, רומניה, ובולגריה ביחד ומתווסף לכל הבעיות הכלכליות של האיחוד.

רוסיה לוקחת בחשבון את האפשרות, שאותם עשרות אלפים שהגיעו לקייב וגרמו להפלת שלטונו של ינוקוביץ', עלולים לנוע לחצי האי קרים על מנת לגרום לסילוקו של בסיס הצי הרוסי בסבסטופול. גם אם הסבירות לכך נמוכה, נערכת רוסיה לאפשרות כזאת ולכך שתצטרך להתערב בסבסטופול על מנת להגן על הבסיס של הצי. זו הסיבה לבדיקת הערכות הצבאית באזורים המערביים והמרכזיים של צבא הרוסי.

רוסיה, כנראה לא תתערב צבאית באוקראינה, אלא, אולי, אם אזורים בדרום מזרח אוקראינה, דוברי רוסית, ייפרדו מאוקראינה, יקימו מסגרת מדינית עצמאית ויבקשו סיוע רוסי נוכח ניסיון צבא אוקראיני למנוע את עצמאותם בכוח. בשלב הזה אין כל התארגנות פוליטית רצינית בכיוון זה באזורים הללו, למרות שאין לבטל את האפשרות הזאת כליל. במיוחד אם המצב הכלכלי באוקראינה יחמיר ויפגע קשות באותם האזורים.

You might be interested also