אופק 10 - הזווית של רפאל

הלווין הישראלי ששוגר בשבוע שעבר הוא פרי מאמץ משותף של מספר חברות ביטחוניות ישראליות, ביניהן גם רפאל. רכיבים מסוימים במשגר ובלווין הם פרי פיתוח של חטיבת מנור בחברה, שמוכרת מוצרי חלל גם ללקוחות בחו"ל

בשבוע שעבר (9.4) שוגר הלווין הישראלי, אופק 10, בהצלחה לחלל. למרות שהתקשורת הישראלית מיעטה להרחיב ביכולות הטכנולוגיות של הלווין החדש, חיפוש באתרים בחו"ל יכול לחשוף קצת מהיכולות המתקדמות של התעשייה הישראלית בתחום. אתר seradata.com למשל מציין כי הלווין יכלול מערכת חישה מרוחקת בשם TecSAR bus (מבוסס על מכ"מ EL/M-2070 של אלתא בתחום ה-X-band). למידע נוסף X-band SAR.

מדובר באחת המערכות המתקדמות בעולם בתחום זה שפותחה על ידי תע"א ומפא"ת. המערכת כל כך מתקדמת, שארה"ב ביקשה ב-2007 מחברת Northrop Grumman לבנות לווין בהתבסס על טכנולוגיה זו בשם Trinidad. הלווין נבנה בשיתוף פעולה עם תע"א ושוגר ב-2008. למידע על יכולות נוספות של הטכנולוגיה אפשר למצוא כאן. אופק 10 יקיף את כדור הארץ כל 99 דקות וינוע במסלול בגובה 600 ק"מ.

מה הטכנולוגיה הזו מאפשרת? ובכן, ראשית פעולה בכל מזג אוויר. יכולת שאין ללווניים אופטיים רגילים. מכ"מ SAR (מכ"ם מפתח סינתטי) עובד בגלי מיקרוגל באורכים שבין 1-3 ס"מ שהם מספיק ארוכים כדי לא להיבלע בעננים, ומכיוון שהאנטנה הסינתטית גדולה, ניתן לקבל תאי רזולוציה קטנים מאוד. כמו כן, הטכנולוגיה מאפשרת 'לחוש' מבנה של אובייקט ותכונות חשמליות שלו. במחקר שנערך השנה באוניברסיטת Tartu שבאסטוניה, התברר כי מכ"מ עם יכולות כאלו (לא ישראלי) הצליח לזהות הצפות מים ביער סבוך בצפון אירופה בתקופת השלכת. בניסוי אחר שנערך בשנת 2011 הצליח מכ"מ כזה להבדיל בין שטח מרעה מכוסח שעדיין לא נאסף, לעומת שטח מרעה לא מכוסח.

המצבים המבצעיים של הלווין כוללים הדמיה של נקודות שונות באמצעות היגוי מכאני, מצב רוחב פס דינמי לקבלת רזולוציה נדרשת, מצב סריקה לכיסוי אזורים נרחבים על ידי קרן היגוי אלקטרונית ומצב 'פסיפס' לכיסוי ברזולוציה גבוהה של שטח גדול באמצעות היגוי אלקטרוני ומכאני. כמו כן, הטכנולוגיה מאפשרת צילום תמונות ברזולוציה של עד 0.5 מטרים. הלווין הראשון ששידר תמונות בטכנולוגיה זו עשה זאת במהלך לילה סוער ביום 30 בינואר 2008 (אז הרזולוציה הייתה של 1 מטרים).

לפי אתר sjac.or.jp, מדובר בלווין בקטגוריה של צפייה בכדור הארץ (Earth Observation satellites) אותו ניתן להשוות ללווינים Aquarius, SSOT, Kompsat-3, -5, CBERS-3, GCOM-W1. לפי אותו דיווח, שטח העקיבה שלו גדול מ-550 ק"מר (זו הייתה היכולת של ה-TECSAR1).

הזווית של רפאל - המשגר

בין החברות שעמלו על פיתוח הלווין הייתה גם רפאל שפיתחה במסגרת פעילות חטיבת מנור בחברה מספר רכיבים למשגר וללווין. חלק מרכיבים אלו נמכרים לשוק החלל העולמי ומציבים את רפאל בקדמת החברות הטכנולוגיות בתחום החלל בעולם.

"רפאל תכננה ומייצרת את השלב השלישי של משגר הלווין. זהו המנוע שמעביר אותו לנקודה שבה הלווין מתנתק מהמשגר לחלוטין", מסביר שמשון א', אחראי קו חלל בחטיבת מנור בחברה . מדובר במנוע דלק מוצק בטכנולוגיה מתקדמת. "בגבהים כאלו המשקל מאד משמעותי, עד היום כל השיגורים שכללו מנועים שלנו הוכתרו בהצלחה".

המנועים המוצקים של חטיבת מנור ברפאל נחשבים באיכות גבוהה בשוק העולמי. החטיבה מספקת מנועים כאלו למוצרים של רפאל וגם של חברות אחרות בארץ. במקרה של אופק 10, מדובר במנוע שמיועד למשגר שמופעל בגובה רב.

רפאל גם פיתחה ויצרה את מערכת הבקרה למנוע המשגר של האופק 10. מדובר במנועי הידרזין קטנים בסדרי גודל לעומת המנוע הראשי, שתפקידם לבצע בקרה למנוע השלב השלישי. "המנוע הראשי הוא מסוג דלק מוצק ומסביבו מתקינים מנועי דלק נוזלי מסוג הידרזין. הם עושים את הסחרור של המנוע וגורמים לכך שהדחף שלו מכוון. הם דואגים שהוא יגיע לנקודה הנכונה", מסביר שמשון. בנוסף למערכת הבקרה ומנוע השלב השלישי, רפאל מפתחת גם רכיבים פירוטכנים להפרדה של השלבים השונים במשגר.

הזווית של רפאל - הלווין

ברפאל פיתחו את מערכת ההנעה של הלווין שנכנסת לפעולה לאחר שהמשגר מסיים את תפקידו. "הלווין נשאר בחלל עם מערכת שמאפשרת לו תנע במהלך חייו. יש לה שתי מטרות - להביא אותו למסלול, ולשמור עליו במסלולו לאורך חייו", מסביר שמשון. "זו מערכת שצמודה אליו ופועלת לכל אורך חיי הלווין. כל המערכת מיוצרת ברפאל. מיכל ההידרזין, מנועי הידרזין, השסתומים והאינטגרציה. המערכת מועברת לתע"א כמודול שלם שנצמד ללווין".

ברפאל מינפו את הטכנולוגיות הללו והחברה מספקת מנועים ומיכלים מהמשפחה הזו עבור לקוחות בעולם. ביניהם, Globalstar , O3b Networks, גלילאו (In-Orbit Validation (IOV וגם לתכניות של סוכנות החלל האירופאית (ESA). שמשון מוסיף כי רפאל, יחד עם האירופאים, מפתחת גם מערכת הנעה חשמלית לווינית.

בנוסף למנועים, רפאל מפתחת גם את האנטנה של הלווין. "מדובר בלווין SAR עם אנטנה שהמרכיבים שלה מיוצרים ברפאל מחומרים מרוכבים. אלו רכיבים מאד ייחודים, קשיחים וקלים. אנחנו גם מספקים רכיבים מהמשפחה הזו ללווינים אחרים בעולם. מאותם חומרים מייצרים גם מבנים עליהם מתקינים את הציוד שיש על הלווין", מסביר שמשון. "את החומרים מפתחים ברפאל. לאחרונה נכנסנו לשוק העולמי והתגובות חיוביות לגבי תכונות החומרים".

אופק 10 הוא לוווין שיכול לראות בלילה, ולצורך זה יש לו מטע"ד שצריך יציבות וקשיחות מאד גדולה, מסבירים ברפאל. בלווינים אופטיים צריך מבנה מאד יציב למצלמה המאפשר דיוק בתנאי הטמפרטורה בחלל. "המדיניות של רפאל ושל הלקוח [מדינת ישראל - משרד הביטחון] היא שצריך להתקדם ולפתח את התחום. חלק לא מבוטל מההשקעות בפיתוח אנחנו מממנים בעצמנו. נכון להיום יש ברפאל מספר פרויקטים בתחום החלל", מסכם שמשון.

You might be interested also