“במלחמה הבאה העורף בישראל יהיה נתון למתקפה בהיקף שלא ידענו“

פיקוד העורף החל בחודש מאי קמפיין חסר תקדים להכנת העורף לקראת מלחמה עתידית. קצין בכיר מגלה ל"ישראל דיפנס", כי הפיקוד נערך לספיגת 1000-2000 טון חומרי נפץ, גם באזורים המאוכלסים ביותר של מרכז הארץ

תושבים מנסים לכבות שריפה במקום נפילת טילים, חיפה 2006 (צילום: AP)

במקרה של מלחמה נוספת, שבה יותקף העורף הישראלי בטילים, היקף הפגיעה יהיה גדול הרבה יותר מאשר במלחמת לבנון השנייה, לפני כחמש שנים, ובוודאי עצום פי כמה מאשר בתקופת מבצע “עופרת יצוקה”, ברצועת עזה לפני כשנתיים וחצי. "

במלחמות העבר, כאשר ירו רקטות בקוטר 122 מילימטרים, הנזק היה קטן יחסית", אומר לישראל דיפנס קצין בכיר בפיקוד העורף. "לא נדרשנו להרוס בתים עקב הנזקים ולבנות אותם מחדש. זה לא יהיה המצב במלחמה עתידית".

ליתר דיוק, הקצין הבכיר מציין כי כמות חומר הנפץ באלפי רקטות, ששוגרו במהלך 33 הימים של מלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, הסתכמה ב-90 טון (כמות חומר הנפץ בראש קרב של כל "קטיושה", הנשק העיקרי ששימש אז את החיזבאללה – היא שבעה ק"ג בלבד). ב"עופרת יצוקה" כמות חומר הנפץ בכל הרקטות ששיגר החמאס הסתכמה רק ב-3.7 טון, כמו כמות חומר הנפץ בפצצות ספורות של חיל האוויר.

"האיום כעת חמור פי כמה בסדרי גודל משמעותיים", אומרים בצה"ל. "לא רק מבחינת כמות הטילים וגודל ראש הנפץ, אלא גם מבחינת הטווח והדיוק. אנחנו נראה במלחמה הבאה יותר חימוש מונחה ג’י פי. אס, שישוגר לעבר העורף בישראל. נכון להיום, יש לחיזבאללה ולסוריה יכולת דיוק של כ-500 מטר מהמטרה, והרבה חימוש בעל ראש קרב של מאות קילוגרמים לכל טיל, כמו רקטות M-600 תוצרת סוריה, רקטות פתח 110 (גרסה איראנית של הטיל הסורי) או טילי סקאד די, בעלי טווח של 700 ק"מ וראש קרב של לא פחות מ-485 ק"ג.

"עם כל זאת, כשאני עושה חישוב כמה מדינת ישראל יכולה לספוג במקרה של מלחמה מול סוריה וחיזבאללה בחזית הצפון, אני מגיע ל-1000-2000 טון כהנחה מחמירה", מוסיף הקצין הבכיר. "עכשיו, בוא נשים את הדברים בפרופורציה. במלחמת העולם השנייה הופצצה עיר גרמנית אחת, דרזדן, ב-8000 טון חומר נפץ.

"הגרמנים הטילו בתשעת השבועות הראשונים של הבליץ על לונדון 206 טון חומר נפץ בממוצע, מדי לילה, בלי לספור פצצות תבערה בכמויות עצומות, ולמרות זאת אנגליה לא קרסה. בשורה התחתונה, האיום על ישראל גדל משמעותית אבל גם כמות של 1000-2000 טון לא הורסת מדינה.

"אנחנו עם חזק ונדע לעמוד בפני האתגרים האלה. הם לא הראשונים בהיסטוריה האנושית, לא משהו שאין לו תקדים. אני משוכנע שעם יכולת ההגנה האקטיבית והפסיבית שלנו, שהולכת ומשתפרת, נדע לצלוח התקפה על העורף, והכי חשוב - להשתקם מהר".

הנחת מערכת הביטחון, כי בכל תרחיש של מלחמה עתידית העורף בישראל, כולל ריכוזי אוכלוסייה במרכז הארץ, בסיסי צבא ומתקני תשתית לאומיים, יהיו נתונים תחת מתקפה חסרת תקדים, היא הסיבה לכך שהפיקוד יצא בחודש מאי בקמפיין הסברה לתושבים שנועד להכין את הציבור למה שמצפה לו – בעיקר מבחינה מנטאלית. 

אבל מעבר לכוננות הספיגה נעשים צעדים נוספים כדי להתכונן למתקפה הצפויה. אחד העיקריים שבהם הוא שיפור ההתראה מפני טילים.

התראה 

"בתחום ההתראה, מאז מלחמת לבנון השנייה חלו התפתחויות מפליגות. נתחיל בכך שהכפלנו את כמות הצופרים מ-1500 ל-3000, אבל להגיד שרק הכפלנו זה לא משקף את התמונה. רמת הכשירות של הצופרים עלתה מ-76 אחוז ל-96 אחוז, ובמהלך שנה זו נעלה ל-98 אחוזי כשירות. המערכת נמצאת במוכנות וזמינות להפעלה 365 יום בשנה 24 שעות ביממה, לעומת המצב בעבר, שבו מערך ההתראה אוייש רק בתקופות חירום.

"מעבר לצופרים, אנחנו עובדים על מגוון שיטות התראה נוספות מפני ירי טילים לעבר העורף בישראל. השנה נכנסת לפעולה מערכת ‘מסר אישי’. המערכת יודעת לקחת את כל ה’סיגנלים’ של הגילוי (מהמכ"מ), לעבד אותם, לשערך את מרחב הנפילה הצפוי, ובאותו מרחב לתת התראה אישית - דרך הטלפון הסלולארי, ממיר של טלביזיה, מכשיר זימונית ("ביפר") או דרך האינטרנט. בשלב ראשון, המערכת תתחיל לספק התראה לטלפונים הסלולאריים של הציבור, במקרה הצורך. זה אומר שהמערכת תדע לזהות טלפונים סלולאריים באזורים שבהם אמורים ליפול טילים, ורק באותו איזור תגיע ההתראה ישירות לטלפון. לא ניתן יהיה להתעלם מן ההתראה, גם אם מישהו שומע מוסיקה בעוצמה רבה בתוך מכוניתו או נמצא בתוך משרד ממוזג וסגור. הטלפון ירטוט, יהבהב וישמיע צליל, שיהיה אופייני אך ורק להתראה מפני ירי טילים. כדי לקבל את ההתראה יהיה צורך להוריד יישומים של חברות הסלולאר אל תוך המכשירים החכמים".

אין בארץ מספיק מקלטים לכלל האוכלוסייה.
נכון, אומר הקצין הבכיר. "ל-75 אחוז מהציבור יש מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) או מקלט בבית המשותף, אבל אין עדיין פתרונות מספיקים ל-25 אחוז שאין להם תשתית מיגון".

ומה לגבי תקציב לערכות מיגון מפני אב"כ, שיהיו בידי האוכלוסייה? 

"גם פה יש בעיית תקציב. מלאי הערכות הקיים יספיק ל-60 אחוז מהאוכלוסייה בלבד. על פי התכנית לחלוקת ערכות תקינות לבתים, 27 אחוז מהתושבים כבר מחזיקים בידיהם ערכות אב"כ תקינות כיום, אבל בתוך כשנה נסיים את החלוקה, כאשר 40 אחוז מהאוכלוסייה תישאר בלי ערכה. "יש בארץ שני מפעלים לייצור ערכות אב"כ, וגם אם הם יעברו לתפוקה מלאה זה ייקח שנתיים כדי לשלים את הפער. המצב מעמיד אותנו בפני קושי אמיתי. צריך לתת במקרה הצורך הנחיות שונות לאוכלוסייה כיצד להתנהג במקרה של התקפת טילים - לאלה באוכלוסיה שיש להם ערכות ולאלה שאין".

אולי יעניין אותך גם

אחרי 37 שנים: בסיס חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף (בה"ד 16) עובר מצריפין למשכנו החדש ברמלה 

קרדיט: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון
 

אחרי 37 שנים: בסיס חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף עובר לרמלה 

הבסיס החדש משתרע על שטח של 120 דונם, מתוכם 15,300 מ"ר בנוי, וכולל: משרדים, מבני מגורים, כיתות לימוד והדרכה, מרכז לוגיסטי, מטווח מקורה, נשקייה, מסלול מכשולים, מגרש כדורסל וטריבונה