תקלות חשאיות

ב-1953 המודיעין הופך לאגף במטכ"ל. שנתיים לאחר מכן, בעקבות שרשרת של תקלות, מתמנה יהושפט הרכבי לראש אמ"ן

בדצמבר 1953 בסמוך לכניסת הרמטכ"ל החדש רב אלוף משה דיין הפכה מחלקת המודיעין ( ממ"ן) באגף המבצעים לאגף עצמאי ( אמ"ן) ובראשו אל"מ בנימין גיבלי. המודיעין קבל באיחור את המעמד וההכרה שעליהם נאבק מאז שלהי 1947.

מ"מ ראש מחלקת המודיעין ( ממ"ן) סא"ל יהושפט הרכבי כתב באגרת לחיילי חיל המודיעין כי בהפיכת המחלקה לאגף במטה הכללי יש הכרה בחשיבות המודיעין בצה"ל וכי בשלב זה לא יהיו שינויים עיקריים במבנה ובארגון. המערכת המודיעינית התלכדה מעתה סביב רעיון ההתרעה האופרטיבית שהלך והתעצם לקראת סוף העשור ובעיקר בשנות השישים. תיאור מעודכן של העשור הזה בתולדות המודיעין התפרסם לאחרונה בספר חדש "אמ"ן יוצא לאור", אשר כתבו דודי סימנטוב ושי הרשקוביץ קציני מודיעין במכון לחקר המודיעין.

לראשונה נחשפים כאן מסמכים מקוריים מארכיון אמ"ן וצה"ל. השנה שנפתחה מיד אחר כך – 1954 – היתה קשה במיוחד למערכת הביטחון הישראלית ובפרט למודיעין בשלושה אירועים כבדים.

פרשת "עסק הביש" - קבוצת יהודים הופעלה במצרים על ידי היחידה המבצעית של אמ"ן (יחידה 131) למשימות חבלה. על חברי הרשת הוטל לאחר אימונים מתאימים להטמין מטעני נפץ במתקנים של בריטניה וארה"ב, לגרום לבריטים להישאר במצרים בעקבות הלאמת תעלת סואץ ולהבטיח את חופש השיט בתעלה. ביולי 54 נתפסו חברי הרשת על ידי המצרים והועמדו לדין. שניים מהם , דר' משה מרזוק ושמואל עזר ,הוצאו להורג בתלייה בינואר 1955 והשאר נדונו לשנות מאסר רבות. בעקבות זאת נפתחו בארץ כמה חקירות אשר לימים הסעירו את המערכת הפוליטית לשנים רבות בשאלה שהפכה למטבע לשון "מי נתן את ההוראה?".

כלקח מכשלונות אלה הועברה היחידה המבצעית החשאית מאמ"ן למוסד. סיפור עצוב הוא המאמץ של ישראל לשחרורם. רק הודות לעמידה נחרצת של מאיר עמית, ראש המוסד, ביוני 1967 הם שוחררו במסגרת חילופי חמשת אלפים שבויים מצריים שהיו בידינו, בניגוד משווע לעמדת משה דיין אשר התעלם באופן מחפיר מהאחריות לשחרור אסירי הפרשה בשתי ההזדמנויות שהיו באחריותו האישית. 

מעצר לוחם הסתר של אמ"ן מאיר מקס בינט במצרים. בינט פעל במצרים בכיסוי של איש עסקים גרמני וסיפק מידע חשוב ואמין. לאחר קשר לא זהיר שקיים שלא באשמתו עם אנשי רשת "העסק הביש" נתפס והועמד לדין. ערב מתן גזר דינו ב 21.12.54 העדיף בינט להתאבד בכלאו. 

לכידת חוליית חיילי צנחנים וגולני שהיו במשימה מודיעינית על ידי הסורים בדצמבר 1954. חמשת החיילים עונו קשות בחקירות בעת שהוחזקו כשבויים בסוריה. אחד הלוחמים, רב"ט אורי אילן, לוחם גולני מגן שמואל, שם קץ לחייו כמה שבועות לאחר שנתפס. על גופתו נמצא הפתק "לא בגדתי" שהפך אותו ואת המקרה לאירוע מכונן בתולדות החזקתם של חיילי צה"ל בשבי לדורותיהם. שניים ממפקדי החוליה הועמדו לדין צבאי בשובם , פעם ראשונה בתולדות המדינה, ונחונו שנים אחר כך.

בעקבות התקלות הללו הועבר בנימין גיבלי ב-1955 מתפקיד ראש אמ"ן אותו מלא משנת 1950 לתפקיד ראש מטה פיקוד הצפון. לאחר מכן עוד היה מח"ט גולני ונספח צה"ל בבריטניה. לתפקיד ראש אמ"ן מונה ב 1955 סגנו, אל"מ יהושפט הרכבי, בוגר הצבא הבריטי, ערביסט ובוגר "בית הספר לדיפלומטים" של המחלקה המדינית לפני קום המדינה. הוא היה ראש אמ"ן רחב אופק אשר חיזק מאד את הראייה המדינית - אסטרטגית במודיעין. היחיד מראשי אמ"ן אשר כתב בעצמו את תורת המודיעין.

אולי יעניין אותך גם

תמונה: רפאל

העיניים של הטייס: פודי המודיעין הישראלים שמאתרים כמעט כל מטרה

אלקטרוניקה, אינפרה אדום, חיישנים, אוויוניקה, אלקטרו-אופטיקה, מכ"ם, לייזר, מצלמות משוכללות. בעזרת כל אלו הפוד רואה, מגלה, חושף, מאתר, מזהה, מצלם וגם עוקב אחר מטרה. דן ארקין סוקר את פודי המודיעין הישראלים והזרים הנפוצים בשוק