תעש מציידת את צה"ל ברקטות "כידון קסום"

בתעשייה הצבאית פנו בשנים האחרונות לפיתוח מערכות נשק פשוטות להפעלה, מדויקות וזולות. הרקטות המכונות בשמן המסחרי Accular, הן חלק מהמגמה. ד"ר דן פרץ, סמנכ"ל המו"פ של החברה, מדבר על הכיוון

"הפכנו ממפעל שמייצר 'קומודיטיס' לחברה שמספקת פתרונות לבעיות של צבאות", אומר ד"ר דן פרץ, סמנכ"ל התעשיה הצבאית (תעש) למחקר ופיתוח ולפיתוח עסקי.

דבריו משקפים את הגישה השלטת: מה שרוב הצבאות בעולם רוצים כיום זה להרוג את האויב ביעילות ובעיקר בזול. צבאות במדינות שונות קוראים לדרישה הזו בשמות שונים, אבל במהות זו אותה דרישה. הצבאות רוצים מערכות נשק יעילות, פשוטות להפעלה וזולות.

למחקר ולפיתוח בתעש, שעליו ממונה כיום דן פרץ, יש היסטוריה ארוכה. יש בחברה ידע עצום בחמרי נפץ, בתחמושות, במיגונים, בהנעה רקטית ובעוד נושאים שהקבט"ים מתחילים להזיע כאשר הם שומעים שמזכירים אותם. חלק גדול מהיכולות האלה עדין מסווגות. אבל, דן פרץ מודה שתעש עברה בשנים האחרונות מהפך גדול.

לדבריו, תעש לא עוד חברה שמספקת כדור, פגז או פצצה, "אלא חברה ששומעת את הלקוח, מבינה את צרכיו המבצעיים ומספקת לו פתרונות טובים, כוללים וזולים". פרץ אומר כי התברר לאנשי התעש שהם טובים בהפיכת טכנולוגיה אזרחית לצבאית. הוא מצביע על הסמארטפון שמונח על השולחן, ואומר כי "במכשיר הזה יש כמה טכנולוגיות שפותחו קודם כל עבור השוק האזרחי וכעת מסבים אותן לשימושים צבאיים. ההסבר פשוט - חברות אזרחיות כמו אפל, סמסונג וסוני משקיעות בסמארטפונים, סכומים שתעשיות ביטחוניות יכולות רק לחלום עליהם".

במקביל לתהליך הזה הבינו גם בתעש, כי המלחמה שינתה את פניה. לא עוד אלפי טנקים ששועטים במרחבים עצומים, לא עוד מאות תותחים שיורים אלפי פגזים בדקה, אלא מלחמה אורבאנית או מלחמה בעצימות נמוכה. "כאן כוח אש מוחץ אינו יתרון, שכן אתה לא יכול להפעיל אותו. כאן צריך כלים אחרים לגמרי, כלים כירורגיים", מסביר פרץ.

ביבשה ולא רק באוויר

אנשי הפיתוח של תעש החליטו לעשות שימוש במה שפעם היה "קומודיטי" כדי לענות על הצרכים החדשים. אם פעם יכול היה צבא לירות פגזי מרגמה בשיטה סטטיסטית, כך שכמה מהם יפגעו במטרה, לא עוד. כך, אנשי המו"פ של התעש לקחו פגז של מרגמה סטנדרטית בקוטר 120 מ"מ והפכו אותו מנשק סטטיסטי, לנשק מדויק בצורה מדהימה. לפגז המרגמה ה"טיפש" הם הוסיפו מערכת GPS וגם מערכת ניווט אינרציאלית ומחשב. וכך נוצר הפגז ה"חכם".

הפגז ה"חכם" הוצג לראשונה בתערוכה הצבאית AUSA בארה"ב בשנת 2008 ועורר עניין עצום. לפגז הזה, אומר פרץ, יש טווח של 7.5 ק"מ ודיוק של 10 מטר. תעש הייתה הראשונה, אבל חברות אחרות ראו את הרעיון וניגשו לפתח דברים דומים. בתקציב של צבא ארה"ב לפגזי מרגמה חכמים זכתה חברת ATK. פרץ טוען שהפגז של תעש טוב יותר. ארה"ב קנתה כמות קטנה לשימוש באפגניסטן, אבל בכך זה נגמר. פרץ מבקש לציין כי בתעש "אנחנו עושים מאמצי שיווק בעולם וגם בארה"ב".

את אותו תהליך עברה הרקטה של תעש מדגם LAR-160. גם כאן התברר הצורך בנשק מדויק וזול יחסית. הרקטה המקורית לא התאימה לקרב האורבני ולכן הצמידו לה מערכת GPS אבל גם יחידת ניהוג עם נחיריים מהם נפלטים סילוני גז קטנים המכוונים את הרקטה למטרה בדיוק רב. 80 מנועי סילון קטנים יוצרים את סילוני הגז. בהתאם לשינוי כונתה הרקטה בשם חדש ומייצג ACCULAR. "מדובר בלהיט בקרב הצבאות הזרים", אומר פרץ. לרקטה המדויקת יש דיוק של כ-10 מטר. גם צה"ל אמור להצטייד ברקטה במהלך החודשים הקרובים, בהתאם לתכניות מעודכנות לבניין הכוח.

אבל לא רק את הרקטה שינו. גם המשגר הפך ליעיל וזול יותר. המשגר שפותח בחברה יכול לשגר כמה סוגים של רקטות. "יש על המשגר מחשב משימה ותוך 10 דקות ניתן להתקין עליו מיכל שיגור של כל רקטה שרוצים לשגר. לזה אנחנו קוראים מערכת רקטות מסתגלת שיכולה בהתראה קצרה מאוד להתאים את עצמה לסוג המשימה", אומר פרץ. בנוסף, התאימה התעש ראשי קרב (רשק"ים) שונים לאותה רקטה, כך שרקטה אחת יכול לשמש לכמה סוגי משימה.

יש כיום לתעש גם את הרקטה מדגם EXTRA, שהיא בעלת טווח של 150 ק"מ וחמושה בראש קרבי של 100 ק"ג.

יש כמובן גם את ה-ACCULAR החמושה בראש קרבי של 30 ק"ג. השיפורים שהכניסה תעש לתחום הרקטות הביאו לכך שכבר התקבלה במטכ"ל החלטה עקרונית לאפשר לחיל התותחנים עם מערך רקטות מתקדם, לטפל במטרות עד לטווחים של כ-150 ק"מ במקום חיל האוויר. במשך שנים התנגד חיל האוויר לוותר על המשימה הזו.

הפצצה החכמה

תחום נוסף בו נחשבת תעש לבעלת יכולות מתקדמות הוא פצצות אוויר. חילות אוויר לא מסתפקים כיום רק בפצצות אוויר רגילות שנופלות נפילה חופשית. חילות האוויר רוצים פצצות "חכמות" בעלות דיוק ויכולת להגיע לטווחים גדולים באמצעות גלישה.

במלחמת לבנון השנייה עשה חיל האוויר שימוש נרחב בפצצה החכמה מדגם JDAM מתוצרת ארה"ב. בתחקירים אחרי המלחמה, התברר כי הפצצה נשברת בעת שהיא פוגעת בקיר בטון. "אמרנו לחיל האוויר שיש לנו פתרון טוב יותר והוכחנו את זה בשורה של הדגמות", מספר פרץ.

תעש לקחו את פצצות האוויר הסטנדרטיות מדגם MK-82 ו-MK-83 ונתנו להן יכולות חדשות. תחת השם החדש MPR-500 הפצצות האלה קיבלו יכולת חדירה אדירה ובעיקר - הן לא מתפרקות בעת פגיעה בקיר בטון. חברת "בואינג", יצרנית ה-JDAM, אישרה את השימוש של המערכת של תעש שהיא חלק מה-MPR-500 גם עם ה-JDAM.

וזה לא הכל. כולנו מכירים את רימוני היד שחיילי הח"יר משתמשים בהם. "הבעיה היא שרימון כזה אם הוא נפגע מכדור רובה כשהוא עדיין על האפוד של החייל מתפוצץ והחייל נהרג. זה כבר קרה בצה"ל ולכן היה צורך דחוף לפתור את הבעיה. פיתחנו רימון שלא רגיש לפגיעת כדור. כאשר הוא נפגע מכדור רובה הוא לא מתפוצץ. זה כבר מבצעי", מגלה פרץ.

"הכוונה שלנו היא להרחיב את הפיתוח של כלים פשוטים, יעילים וזולים אבל עם הבנה שיש לתת ללקוח פתרון מערכתי ולא פיתרון של נישה צרה. זה מה שצה"ל רוצה וזה מה שצבאות זרים רוצים. אני יכול להגיד בשמחה כי כיום יש לרשותנו תקציבי מחקר ופיתוח גדולים מאשר בעבר, ולכן יש לצפות שהפיתוח יניב תוצאות", הוא אומר.