תעשיות נשק הוליווד

גם בסרטי המלחמה הקלאסיים ישנם אי דיוקים צורמים כשזה מגיע לשחזורים היסטוריים של כלי הנשק, בין היתר כשטנקים אמריקאיים מדמים טנקים גרמניים. בחלקם נעשה שימוש גם בכלים ישראליים. סקירה מיוחדת

מתוך הסרט "רמבו 3"

בתולדות הקולנוע, לז'אנר סרטי המלחמה ישנו מקום של כבוד. לאורך השנים הוליווד הבינה שסרטים אלה מושכים קהל רב והשקיעה בהם את מיטב התקציבים והאמצעים. בתקופה שקדמה לעידן ההדמיות הממוחשבות, נאלצו האולפנים שהפיקו סרטי מלחמה לגייס כלי לוחמה אמיתיים כדי לתת לסרטים אופי אותנטי במידת האפשר, הגיוס של אותם כלים לא היה משימה קלה כלל ועיקר וזו נהפכה למורכבת עוד יותר כאשר יוצרי הסרט ביקשו לשמור על נאמנות היסטורית גבוהה.

כשבאים לצלם סרט בו נעשה שימוש בכלי נשק, ישנם מספר מקורות מהם ניתן להשיג כלים כאלו: צבאות, אספנים פרטיים, מוזיאונים וחברות שמשכירות אמצעים כאלו לסרטים. כל  אחד עם המגבלות והעלויות שלו. בפני המפיקים עומדות מספר אופציות: להשתמש בכלי דומה ללא צורך כל שינוי פיזי אלא רק צביעה וסימונים; להשתמש בכלי דומה עם חיפוי של אלמנטים המזכירים את המקור;לבצע הדמיה ממוחשבת; לשחזר את הכלי המקורי ולצלמו כשהוא במצב סטטי; לשחזר את הכלי המקורי ולצלמו בתנועה; להשתמש בכלי המקורי כשהוא במצב סטטי; להשתמש בכלי המקורי כשהוא בתנועה.

בדרך כלל ההחלטה מתבססת על שיקולים תקציביים, ברור לחלוטין שבתקציב בלתי מוגבל ניתן לשחזר כמעט כל כלי לפרטי פרטים. לרוב, מפיקי הסרטים מתפשרים ובונים על כך שרוב הצופים אינם מתמצאים בדקויות המראה, הדגם, סכמת הצביעה, הזיווד או הסימונים הטקטיים של הכלים המופיעים בסרט, ואמורים לתאר באמינות מלחמה או קרב היסטוריים. ישנם מעט סרטים, אם בכלל, שבהם מופיעים שיחזורים מדויקים. כניסת המיחשוב וההדמיות שבאו בעקבותיו פתחו עולם חדש של יכולות שחזור ודיוק שטרם נראו בתקציב זול בהרבה.

עם זאת, ישנם סרטי מלחמה קלאסיים ונודעים, בעיקר על מלחמת העולם השנייה, שבהם קיימות טעויות בולטות מאוד. להלן סקירה של חלק מהם.

פטון - "Patton"

סרט מלחמה אמריקאי משנת 1970 המגולל את קורותיו של הגנרל הנודע ג'ורג' פטון במהלך מלחמת העולם השנייה. הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר כולל לסרט הטוב ביותר. בתחום האמינות ההסטורית לוקה הסרט בחסר. היוצרים בחרו בדרך הקלה ולא דאגו כלל לדימיון בין הכלים המופיעים בסרט לכלים המקוריים. הדבר בא לידי ביטוי בשימוש בטנקי פטון (כן, זה שהסרט מדבר עליו) M48 אמריקאים משנות החמישים, שאמורים לדמות טנקי פנצר 4 גרמנים בזירת צפון אפריקה. מלבד סכימת הצביעה המדברית והשימוש בסימוני צלבים, אין ולו דמיון קלוש בין שני דגמי הטנקים. ה- M48 גדול ועגלגל לעומת הפנצר הקטן יותר והמזוות. דוגמא נוספת בסרט היא השימוש בזחל"מי M3 אמריקאים שמדמים זחלמים גרמניים מסוג Sdkfz 250 גרמנים, כאשר בסרט ישנן סצנות בהם נראים הזחל"מים ה"גרמנים" חולפים על פני זחלמ"ים אמריקאים פגועים ושניהם בעצם זהים.

גשר אחד רחוק מידי - "A Bridge To Far"

סרט מלחמה עתיר כוכבים משנת 1977 המגולל את המבצע הכושל "Market Garden" בו ניסו בעלות הברית לאגוף את הנאצים באיזור הולנד ובלגיה ובכך להביא לסיומה המהיר של המלחמה באירופה, עוד בשנת 1944. הסרט משופע בסצינות קרב רבות, אך גם כאן הוזנח תחום הכלים הצבאיים. בין היתר בסרט נעשה שימוש בטנק גרמני מסוג לאופרד 1 משנות השישים, שבעזרת חיפוי איזור הצריח והוספת פלטות בזוקה, מנסה לדמות טנק גרמני כלשהו (אולי פנתר). עבודת החיפוי נראית חובבנית וקל לזהות את הכלי המקורי. דוגמא נוספת היא השימוש בסרט במטוס האימון וההדרכה "הרווארד", כמפציץ קרב אמריקאי מסוג P47 טנדרבולט. סכימת הצביעה האינטנסיבית שעל המטוס מבלבלת בהתחלה אך בתצלומי תקריב, המקור בולט.

הקרב על בריטניה - "Battle of Britain"

סרט מלחמה בריטי עתיר תקציב משנת 1969, המגולל את ארועי הקרב על בריטניה במלחמת העולם השנייה דרך צילומים יפיפיים של שחזורי קרבות אוויר. הסרט הוא דוגמא מצוינת לאמינות הסטורית ואכן מעל 100 מטוסים בריטיים שהשתתפו בצילומים מתארים תרחיש מדויק להפליא, כולל ירידה לפרטי סכימות הצביעה והסימונים הטקטיים. מנגד, כשזה הגיע למטוסים הגרמניים נאלצו יוצרי הסרט לחטט רגליהם ולהסתפק במטוסים ספרדיים כגון Casa 2.111 בתור המטוס הגרמני Heinkel He111  ו- Hispano 1112 בתור Messerschmitt Bf109. עם זאת, בסך הכל, מדובר בסרט בעל אמינות היסטורית גבוהה.

האדומה הגדולה - "The Big Red One"

סרט מלחמה אמריקאי משנת 1980 המתאר את קורותיה של הדיוויזיה האמריקאית "האדומה הגדולה" בזירות שונות במלחמת העולם השנייה. הסרט צולם בישראל ועשה שימוש נרחב בכלים של צה"ל ובניצבים מקומיים. בתחום אמינות הכלים נופל הסרט שוב במלכודת הטנקים הגרמנים ונאלץ לדמות אותם עם טנקי M51 סופר שרמן צה"ליים, שאין בינם ובין הטנקים הגמניים דבר וחצי דבר. במקרה זה, גם בתחום סכימות הצביעה כשלו יוצרי הסרט והשאירו את הצבע הצה"לי עם סימוני צלבים בלבד. כמו כן, בסרט נעשה שימוש במטול בזוקה אמריקאי מסוג M20 שראה שימוש מבצעי ראשון במלחמת קוריאה בשנות ה-50 של המאה ה-120, כמה שנים טובות אחרי מלחמת העולם השנייה.

הקרב על הבליטה - "Battle of the Bulge"

סרט מלחמה אמריקאי משנת 1965 המגולל את אירועי הקרב על הבליטה שהתחולל בחורף 1944 באיזור בלגיה. יוצרי הסרט החליטו לא להשקיע הרבה בשחזור האותנטי ולקחו טנקי פטון M47 של הצבא הספרדי לשם הדמיית טנקים גרמנים. כאן שוב שימש צבע בתור אביזר השחזור העיקרי. כפועל יוצא, צולם הסרט כולו בספרד.

מכתבים מאיוו ג'ימה - "Lettre from Iwo Jima"

סרט מלחמה אמריקאי משנת 2007, שהיה מועמד לארבעה פרסי אוסקר ומתאר את הקרב שהתחולל בין החיילים האמריקאיים לחיילים היפניים באי איוו ג'ימה, לקראת תום מלחמת העולם השנייה. הסרט לרוב אמין מאוד, מלבד קטע אחד בו רואים מטוס Beechcraft Model 18 אמריקאי שמדמה בעזרת סכימת צביעה אופיינית מטוס Kawasaki Ki-56 יפני.

אומץ תחת אש - "Courage Under Fire"

סרט דרמה מלחמתי עטור כוכבים משנת 1996, המגולל את סיפורה של טייסת אמריקאית המועמדת למדליה על מעשי גבורה שלכאורה לא ביצעה, בזמן מבצע "סופה במדבר". למרות המאמצים של יוצרי הסרט להשיג ציוד לחימה אמריקאי עדכני, דבר פשוט לכאורה, אלה נאלצו לבסוף לדמות את טנקי האברמס M1 בעזרת טנקי סנטוריון בריטים מיושנים, שעברו עבודת הסבה מסיבית על ידי ריתוך פלטות מתכת הקפית. בסך הכל, התוצאה מרשימה ונראית במבט חטוף, אפילו למביני עניין, כמעט זהה לטנק המקורי. האברמס הינו טנק פשוט יחסית לדימוי בגלל קויו הישרים והבעיה היחידה שלא נפתרה, היא שחזור גודלו העצום.

נשר הברזל - "Iron Eagle"

סרט הרפתקאות מלחמתי משנת 1986 המגולל את מאמציו של נער לשחרר את אביו הטייס שנפל בשבי. הסרט צולם בארה"ב ובישראל, בשיתוף פעולה מאסיבי עם חיל האוויר הישראלי. מטוסי חה"א מדמים מטוסים אמריקאיים, דבר הגיוני, אך גם את מטוסי הגוש המזרחי, דבר שהוא יותר בעייתי.  דוגמא לאי דיוקים ניתן לראות בשימוש במטוסי F16 עם סכמת צביעה ישראלית, המדמים מטוסים אמריקאיים וכן בשימוש במטוסי כפיר ישראלים לדימוי מטוסי מיג 23 רוסיים.

רמבו 3 - "Rambo 3"

סרט הרפתקאות מלחמתי אמריקאי משנת 1988 המגולל את מבצע החילוץ של מפקדו המיתולוגי של רמבו שנחטף באפגניסטן על ידי הרוסים. הסרט צולם ברובו בישראל ועשה שימוש נרחב במסוק תובלה מסוג פומה 330 צרפתי, שעבר הסבה מאסיבית כדי לדמות מסוק קרב רוסי מסוג מי-24. ההסבה שכללה הוספת כנפוני צד מלאי חימוש, נראית מאוד אמינה ומזכירה בהחלט את מראהו של המסוק הרוסי. לו היה מצולם הסרט בימינו, היה פשוט מאוד להשיג ציוד מהגוש המזרחי ולשלבו בסרט כפי שהדבר נעשה בסרטים עכשוויים רבים.

אהבה בשחקים - "Top Gun"

סרט אמריקאי משנת 1986 המספר את סיפור אהבתם של טייס ומדריכה על רקע בית הספר המפורסם ללימודי לוחמה אוירית "טופ גאן". מאחר והסרט צולם בימי המלחמה הקרה, היה לא ניתן היה להשתמש במטוסים מהגוש המזרחי והללו נדרשו להיות מדומים על ידי מטוסים אמריקאיים. כדי שלא תיווצר אי התאמה ויזואלית, יוצרי הסרט המציאו מטוס רוסי בשם מיג 28 (משפחת המיג קופצת במספרים אי זוגיים) שהיה בעצם מטוס טייגר F5 אמריקאי שצבוע כולו בשחור מאיים. מעידה קטנה זו לא השפיעה בסך הכל על איכות הסרט שזכה לשיתוף פעולה נרחב מצד הצי האמריקאי והסצנות האויריות בו מרגשות עד היום.

שודדי התיבה האבודה - "Raider of the Lost Ark"

סרט הרפתקאות אמריקאי משנת 1981 המתאר את הרפתקאותיו של הארכיאולוג אינדיאנה ג'ונס בתקופת מלחמת העולם השנייה. הסרט היה מועמד לתשעה פרסי אוסקר וזכה בחמישה. למרות המוניטין שיש לבמאי סטיבן שפילברג בשחזורים היסטוריים נאמנים, קיימים בסרט מספר אי דיוקים. דוגמא אחת היא כשרואים את אינדיאנה ג'ונס מכוון מטול שנראה כמו RPG לעבר הנאצים, למרות שמטול כזה פותח על ידי הרוסים שנים רבות מאוחר יותר. כמו כן, במהלך הסרט מופיע מטוס דימיוני שנבנה בהשראת ה-Horten He 229 הגרמני. המטוס הגרמני אכן טס כאב טיפוס ב-1944 אך הונע במנועי סילון, להבדיל ממנועי הבוכנה בסרט.

כ-17 שנים לאחר יציאת "שודדי התיבה האבודה" ביים שפילברג את סרט המלחמה המופתי "להציל את טוראי ראיין", סרט שבו נעשה שימוש באמצעים וכלים שממחישים לאיזו רמה של אמינות הסטורית וטכנית ניתן להגיע.

==
תמיר פורת הוא בעליה של חברת העיצוב הביטחוני Versia Military Design ומשמש כמעצב תעשייתי יועץ ומרצה לחברות ביטחוניות.

אולי יעניין אותך גם

טרור העפיפונים מעזה. צילום: דובר צה״ל

בשדה הקרב המודרני, שימוש בטכנולוגיות פרימיטיביות נוחל הצלחה

במחקר מקיף שנערך עבור המכון למחקרי ביטחון לאומי, דנים אביתר מתניה וארז סרי-לוי באסטרטגיית בניית כוח של רדוקציה טכנולוגית – פיתוח מכוון של אמצעי לחימה פשוטים בהשוואה לטכנולוגיה השלטת