תמרון על סף מלחמה

הטור השבועי של עמיר רפפורט: מה האמת מאחורי התכנית מהפכנית של צה"ל? כיצד צה"ל מתמרן את האוצר? כמה קרובה התלקחות בצפון? ומדוע מערכי הסייבר לא יקוצצו אלא יגדלו?

בשבוע שבו פרצה מלחמת לבנון השנייה, לפני שבע שנים בדיוק, עמד צה"ל לאשר תכנית רב שנתית חדשה שכונתה "קלע".

הרמטכ"ל אז היה רא"ל דן חלוץ. מפקד זרוע היבשה - אלוף בני גנץ. במרכז תכנית "קלע" הייתה כוונה לצמצם באופן דרמטי את כמות הטנקים של צה"ל. התכנית נולדה בשורה של סדנאות מטכ"ליות. גנץ חשב כבר ב-2006 שעידן הטנקים ככוח מרכזי בלחימה חלף מן העולם, ואולם הכישלון במלחמה טרף את הקלפים: תכנית "קלע" בוטלה עוד לפני שיצאה לפועל, וכל מה שהיה מזוהה עם העקרונות שלה הוכנס להקפאה עמוקה. מאז, צה"ל לא צמצם יחידות אלא דווקא הגדיל את עצמו פה ושם.

בדיעבד ברור כי אילו צמצום סדר הכוחות היה מתבצע כבר בעשור שעבר על פי תכנית "קלע", צה"ל היה חוסך מיליארדי שקלים, שחסרים לו עכשיו כמו אוויר לנשימה. הצמצום לא בוצע למרות שההחמצה הגדולה במלחמת לבנון השנייה לא נבעה ממחסור בטנקים אלא מכשירות עלובה של מרבית הכוחות הלוחמים לאחר שנים ללא אימונים, ומניהול גרוע של הלחימה. חלוץ ואולמרט, שנגרר אחריו, היו חתומים על הניהול הכושל, ושילמו את המחיר האישי.

מתמרנים את האוצר

שבע שנים אחרי הכישלון בלבנון השנייה מבצע צה"ל בימים אלה תמרון מזהיר. היעד הפעם: משרד האוצר. טובי המוחות עבדו על התמרון הזה. כאשר שר האוצר הטירון יאיר לפיד ואנשיו יבינו בעוד שבוע-שבועיים את כל מרכיבי המהלך של צה"ל, הם יצטרכו לתכנן את תקציב המדינה מחדש. הקיצוץ בתקציב הביטחון יקוצץ.

וזה תקציר הפרקים הקודמים: צה"ל מנסה להוציא אל הפועל תכנית רב שנתית חדשה כבר מאז סוף 2011, אז הסתיימה התכנית הרב שנתית הקודמת, שכונתה "תפן" (זו התכנית שהחליפה לאחר מלחמת לבנון השניה את תכנית "קלע", שבוטלה).

לרוע מזלו של רא"ל בני גנץ הוא עדיין לא הצליח להשיק תכנית רב שנתית בקדנציה שלו. התכנית הראשונה שעליה היה חתום, חלמיש", הייתה אמורה לצאת לדרך ב-2012, אך בוטלה באיבה בקיץ 2011, בעקבות גל המחאה ששטף את הארץ. נתניהו הכריז באותם ימים על קיצוץ בתקציב הביטחון, בעוד שבפועל 2011-2012 היו שנות גאות במערכת. בסוף שנת 2012, על סף הבחירות, אף בוצע מעין מחטף על ידי שר הביטחון הקודם, אהוד ברק, התעשיות הביטחוניות וצמרת צה"ל (אם כי באישור האוצר) - ופרויקטים עתירי ממון, שישולמו עד לסוף העשור, יצאו לדרך.

בכל מקרה, במקום "חלמיש" באה תכנית "עוז", שלא אושרה על ידי הממשלה בגלל הבחירות. השבוע, השיק צה"ל בתקשורת את התכנית החדשה לשנים 2014-2018, שמכונה "תעוזה". היא דומה דימיון עז ל"עוז" ואפילו ל"קלע" (במפתיע או לא במפתיע, גנץ מכוון בדיוק למספר הטנקים שאותו סימן כבר לפני שבע שנים). למרות זאת, התכנית היא באמת מהפכנית.

חלק מהרפורמות קשורות למהלך מדהים שעבר צה"ל בשנתיים-שלוש האחרונות: באמצעות חיבור רשתות תקשורת ומחשבים של מודיעין, אוויר ויבשה, ואיסוף מוגבר של מודיעין, הוגדלה במאות אחוזים יכולת הטיפול במטרות (רוב התקיפות מבוצעות כיום על בסיס מודיעין בזמן אמת. על המהלך הראשון מסוגו בעולם חתומים בראש ובראשונה גנץ ואשכנזי שקדם לו, סגני הרמטכ"ל בשנים האחרונות יאיר נוה וגדי אייזנקוט, ראש אמ"ן אלוף אביב כוכבי ומפקד חיל האוויר אלוף אמיר אשל).

הגידול העצום בכוח האש של צה"ל מאפשר לצמצם את כמות הכוחות, אך הקיצוץ הדרמטי בתקציב הוא זה שבאמת מכריח את המטכ"ל לחתוך בבשר החי: על הפרק סגירה משמעותית של יחידות טנקים, טייסות של חיל האוויר, יחידות ארטילריה, חיל ים, ומערכים ישנים של הגנה אווירית. רוב היחידות שייסגרו ב"תעוזה" היו נסגרות ממילא לקראת סוף העשור על פי תכנית "עוז". "תעוזה" רק מקדימה את הסגירה שלהן.

צה"ל מסביר את הפער במעין סיכון מחושב: מצד אחד היחידות ייסגרו עוד לפני שכל המערכים המתקדמים שנועדו להחליף אותן יהיו בכשירות מבצעית. מצד שני, בשנתיים-שלוש הקרובות סוריה ומצרים יהיו עסוקות בעיקר בעצמן. הסיכוי שתתפתח מלחמה כוללת, שתיאלץ את צה"ל להפעיל את כל יחידותיו, עד האחרונה שבהן, נחשב אפסי.

ככלל, גנץ הוא רמטכ"ל מהזן החושב והמתלבט תמיד (כמו שהיה שר הביטחון יעלון בקדנציה שלו), פחות ביצועיסט (כמו מופז ואשכנזי, למשל).

על פי אופיו, איתגר את צמרת צה"ל בגיבוש ספר שמתאר את חזון הצבא לשנת 2025. גנץ ואייזנקוט מבצעים תרגילי חשיבה שנמשכים לעיתים שעות על גבי שעות. על פי גנץ, השינוי ב"תעוזה" לא יהיה רק בסדר הכוחות של צה"ל אלא גם בצורת ההפעלה של הצבא. בין היתר, ניהול הפרויקטים של ההתעצמות יהיה הרבה יותר ריכוזי, ויבוצע ברובו על ידי סגן הרמטכ"ל. הזרועות והפיקודים יוכלו להוציא לפועל פרויקטים ותכניות מבצעיות רק אם הם תואמים לתפיסה הצה"לית הכוללת.

בצה"ל נערכים גם לשנים של לחימה באיזור רמת הגולן ובגבול מצרים, וזו הסיבה שתקום אוגדה מרחבית חדשה ברמת הגולן. חלק מכוחות השיריון שיקוצצו יוסבו ליחידות קלות יותר, עם רכבים גלגליים במקום בעלי זחלים. יחידות כאלה יוכלו לעבור מהר יותר מזירה לזירה, ולתמרן ביתר קלות בסביבות לחימה שהופכות יותר ויותר אורבניות.

שלב ב'

בשורה התחתונה, שלב א' של תמרון צה"ל הוכתר השבוע בהצלחה יתירה: תכנית "תעוזה" הושקה בתקשורת בהתלהבות עצומה. צה"ל לא התבכיין השבוע על התקציב, וכך לא הודגש בפרסומים שהתכנית תחסוך לאורך החומש הבא רק 7.5 מיליארד שקל, בעוד שמתווה תקציב הביטחון שנקבע על ידי הממשלה, מדבר על קיצוץ של 24.5 מיליארד לפחות.

אז איך צה"ל יגשר על הפער? הוא כנראה לא יצטרך לגשר עליו, שכן בשלב הבא, ממש בקרוב, יציג צה"ל לשרי הקבינט מצגות מושקעות עם מלוא הפרטים של תכנית "תעוזה". באותה נשימה יידרשו השרים להכריע האם הם דורשים מצה"ל לקצץ מעבר ל"תעוזה".

בכירים במטה הכללי כבר אמרו באחרונה כי מתווה תקציב הביטחון שעליו הכריעה הממשלה החדשה בעת גיבוש תקציב המדינה "אינו מאפשר לספק ביטחון לישראל". הם יחזרו על אמירות דומות בישיבות הממשלה הקרובות.

מכשירי ההקלטה יעבדו. כל מילה תועבר לפרוטוקולים. צילה של ועדת וינוגרד ירחף מעל ראש הממשלה, שר האוצר ושאר השרים. הדברים שייאמרו על ידי בכירי צה"ל ועל ידי שר הביטחון בדיונים הגורליים שבהם ייקבע תקציב הביטחון הסופי בחומש הקרוב עלולים לשמש חומר גלם לוועדת החקירה הבאה שתקום, אם חלילה תהיה ועדה כזאת.

נתניהו ולפיד יצטרכו אומץ לב של סמוראים כדי לאשרר את התקציב שאותו כבר קבעו. לא יהיה להם אומץ כזה. הימור מושכל: תקציב צה"ל בחומש הקרוב יהיה פחות או יותר לפי מתווה "תעוזה". משרד האוצר יידרש להציג דרכים אחרות לסתום את הבור שייוצר בתקציב המדינה (הפער השנתי בין תקציב המדינה המאושר בינתיים ובין המתווה המינימאלי של "תעוזה" גדול יותר מאשר כל תקציב משרד החוץ, לשם הדוגמא). פקידי האוצר כבר יכולים להתחיל לעבור על תכנון התקציב מחדש.

על סף מלחמה

מה שעוד יכול להוריד את קיצוץ תקציב הביטחון מסדר היום בקיץ הקרוב זו מלחמה. והאמת היא שעימות גדול בצפון איננו בגדר בלתי אפשרי.

השבוע האחרון היה מתוח במיוחד. ביום שישי לפנות בוקר דווח מסוריה על פיצוצים במחסני תחמושת ליד העיר לאטקיה. נמל לאטקיה משמש את האיראנים להעברת נשק לסוריה ומשם גם ללבנון, ואולם לפי הפרסומים היעד שהותקף היה מחסנים עם טילי חוף-ים רוסיים מסוג "יאחונט".

גם הפיצוץ של מכונית תופת שהיה השבוע בלב מעוז החיזבאללה, ברובע דאחיה בביירות, היה בעל פוטנציאל הסלמה: אם החיזבאללה היה רוצה להאשים בפיצוץ את ישראל במקום את המורדים בסוריה, הוא היה יכול לראות בכך עילה לפתוח בירי לעבר הצפון. גם זה לא קרה.

בינתיים, קיץ 2013 ימשיך להיות מתוח בצפון. מתוח מאוד, כאשר תשומת הלב מופנית גם למצרים - האזהרות החמורות שהשמיע המטה ללוחמה בטרור במשרד רוה"מ לכל הישראלים שנמצאים בסיני (אם יש שם ישראלים בכלל), יכולות ללמד על מודיעין קונקרטי לפיגוע ממשמש ובא. ובאמת, לגורמי איסלאם רבים בסיני יכול להיות עניין בפיגוע בעיתוי הזה: פיגוע יביך הן את הצבא המצרי השנוא והן את ישראל. שתי ציפורים במכה אחת.

מצד שני, נמשך התיאום בין ישראל לצבא מצרים בנסיון למנוע פיגוע כזה ולעכב העברת נשק אסטרטגי מסיני לעבר החמאס ברצועת עזה.

קרב מל"ל

כל עוד מלחמות האזרחים בסוריה ובמצרים אינן זולגות לישראל, יכולים להתבצע בארץ חילופי תפקידים גם ביחידות רגישות במיוחד.

חילופים כאלה היו ביום חמישי ביחידת האיסוף המרכזית של אמ"ן, 8200: תא"ל א' החליף בתפקיד מפקד היחידה את תא"ל נ', המפקד בשנים האחרונות.

יום לפני החילופין, ביקר ביחידה נשיא המדינה, שמעון פרס, כדי להיפגש עם אנשי 8200 ולהודות להם על הישגים מיוחדים, בעיקר בתחום הסייבר. התודות במקום, וזו גם הסיבה לכך שאמ"ן נחלץ ללא פגע מכל הקיצוצים של "תעוזה". הזרוע המודיעינית נמצאת כיום בעדיפות הגדולה ביותר בצה"ל, אפילו לפני חיל האוויר. יחידות הסייבר אף צפויות להמשיך לגדול, בזמן שהמערכים הלוחמים במרחב הלחימה הממשי יסבלו מהקיצוצים הכואבים.

בתוך כך, השבוע נכנס לתפקידו כמנכ"ל הקריה למחקר גרעיני ד"ר אהוד נצר, שהחליף את האלוף (מיל') אודי אדם, שהתמנה ליו"ר התעשיה הצבאית (תעש).

וזה מינוי שעוד לא הוכרע: מי יהיה ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל) הבא, במקום האלוף יעקב עמדירור, שהודיע על סיום תפקידו?

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') עמוס ידלין, אבל ספק אם יתן לו את התפקיד. בלשכת רוה"מ יש שמריצים את המנכ"ל לשעבר של משרד החוץ והשגריר היום של ישראל באו"ם, רון פרושאור, ומועמדים נוספים כמו מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף עידו נחושתן (המזכיר הצבאי לשעבר, אלוף יוחנן לוקר, לעומת זאת, נמצא עמוק בעולם העסקים ולא יתמודד על התפקיד למרות ששמו הוזכר). מבחינת נתניהו, המינוי לראש המל"ל לא נמצא בראש סדר העדיפויות. ספק אם יוכרע עוד לפני הדיון הגורלי על התקציב.