תמרון בתת-הקרקע

על רקע הלחימה בעזה ובעיית מנהרות הטרור אנו חוזרים לניתוח המיוחד של אל"מ (מיל') עתי שלח על הלחימה בתווך התת-קרקעי

מנהרת הטרור המתקדמת שנחשפה בגבול ישראל-עזה בחודש אוקטובר 2013 רק "גירדה" את פני השטח. ארגוני הטרור עומלים שנים על בניית תווך לחימה תת-קרקעי שיעניק להם יתרון משמעותי מול צה"ל.

בישראל מנסים לפתח תורות לחימה המסוגלות להתמודד עם האתגרים הצפויים במלחמה העתידית. תת-הקרקע הוא מימד חדש ומתפתח בלחימה. תת-הקרקע אינו מכשול בדיד כי אם "עולם ומלואו", בלחימה הרב ממדית. המרחב התת-קרקעי קיים כבר בכל צורות הלחימה והלוחמות. ההתמודדות עם המרחב התת-קרקעי מחייבת גישה מרחיבה המקיפה את מירב עולמות התוכן והאתגרים.

אחת הסיבות המרכזיות ל"העלמות" היריב בתת-הקרקע הינה הכורח לקזז את יתרונותיו הברורים של התוקף הטיפוסי. זאת, בהיבטי חימוש, יחסי עוצמה, מיצוי כוח, אורך נשימה ויתרונות טכנולוגיים נוספים. על כן, בבואנו להתמודד עם האתגר חשוב להגדיר קשת פתרונות רחבה שתקיף, עד כמה שרק ניתן, את מכלול הבעיות והאתגרים המבצעיים בתת-הקרקע.

בצה"ל ובמערכת הביטחון היו לא מעט ניסיונות לפתח מענים ללחימה במרחב תת הקרקע הן להגנה והן להתקפה. מרחבי תת-הקרקע לסוגיהם קיימים כבר עשרות שנים, בדמות הצבאית או לוחמת הגרילה כמו מנהרות, בונקרים, מתחמים מבוצרים, מרכזי פו"ש, אתרי שיגור ועוד.

במגזר האזרחי מוכרים מרחבי התת-קרקע כתשתיות ביוב, ניקוז, חשמל, תקשורת תחבורה ועוד. המונח "חדש" מתייחס לכך שבעתיד הקרוב, כוחות צבאיים ידרשו לבצע תמרון מתחת לאדמה. במובן זה של תמרון תת-קרקעי, תת-הקרקע נחשב ל"מרחב חלק", מרחב שאינו מרושת באופן מלא, מרחב שמערכת המושגים המיוחסת לו חלקית מאוד.

ניתן להקבילו למצולות הים מחד, ומאידך אל מרחבי האוויר והחלל, שהיו גם הם בעבר "מרחבים חלקים". לדוגמא, כמעט כל מה שמצוי מעל פני הקרקע ממופה ומרושת באין ספור עזרים ידניים וממוכנים. כפועל יוצא מכך עולה כי כל כוח ו/או לוחם יכולים להתמצא באופן מיטבי בכל רגע נתון, ולדעת את מיקומו ואת מיקום הכוחות השכנים לו.

בעתיד הלא רחוק, יהפוך תת הקרקע לזירת מבצעים מרכזית עוד יותר. האזורים התת קרקעיים יגדלו ויהפכו למרחבים. הם ישמשו לעוד ועוד פונקציות מבצעיות ואסטרטגיות. במונחים מבצעיים, יותר ויותר מערכי לחימה ונכסים של האויב יוכנסו לבטן האדמה. על-מנת להכריעו תידרש יכולת להגיע/לתמרן אל אותם מערכים, לכבשם ולהחזיק בהם! על מנת לממש את המשימות הנ"ל תידרש יכולת תמרון (תנועת כוחות) במרחבי תת-הקרקע.

אתגרי תת-הקרקע

קיימים ארבעה מאפיינים עיקריים לתת-הקרקע החפור: מנהרות המשמשות לתקיפה, הברחות, הגנה, ולטובת קישור ומילוט. מתקנים בודדים חפורים, מתקנים מורכבים חפורים, כחלק ממערכי האויב בתת הקרקע, וחלל תת קרקעי נרחב המשמש למרכזי פיקוד ושליטה, אחסנת אמל"ח, שהיית כוחות ועוד.

מתחמי תת-הקרקע יכולים להתקיים בכל סוגי הקרקע ותוואי השטח. היריב יבצע בהם שימוש כחלק ממערכי ההגנה ו/או ההתקפה שלו. מתחמים אלו יהיו בדרך כלל מאובטחים היטב מבחוץ על ידי כוחות המשלבים יכולות אש ותצפית מתקדמים ביותר. תווך תת הקרקע הינו מכשול לכל דבר ועניין, מכשול הנשלט על ידי היריב, שיש להתגבר עליו במסגרת מימוש משימת התמרון הקרקעי, קרי, כיבוש השטח ואחיזה בו.

במקרים אלה תת הקרקע מהווה גם מכשול ולעיתים גם מחסה לכוחות השולטים עליו, לכן אתגר ההתגברות עליו גדול עוד יותר. תווך תת-הקרקע לסוגיו, מתקיים בעומקים שונים ובטווחים שונים הנגזרים מייעודם הרלוונטי. בחלקי תת-קרקע שונים יתקיימו מכשולים. מכשולים אלה נועדו לעכב, ואף למנוע במקומות מסוימים, את התקדמות הכוחות בתוך תת הקרקע. חשוב להבין ולהדגיש כי למכשול תת הקרקע יכולות רבות בתצורות מגוונות. אלה מציבות לתוקף כמו גם למגן אתגר מבצעי מהמעלה הראשונה.

חשוב לבצע הבחנה בין ההתמודדות בבט"ש לבין המוכנות לחירום. בבט"ש ע"פ רוב, ההתמודדות היא כנגד מנהרות המשמשות ליעודים שונים כגון הברחת אמל"ח וסחורות, חטיפת חיילים, פיגועי מיקוח ותנועה בטוחה. הפעילות ברובה הינה במסגרת הגנת הגבולות ולא פעילות התקפית חודרת. בחירום (כלומר מלחמה או מבצעי עיצוב נרחבים), האתגר שונה. אין מדובר עוד על איתור השתלטות והריסה של מנהרה זו או אחרת, אלא במרחבים תת-קרקעיים שלמים בהם נמצא היריב. על מנת להכריעו ולממש את משימת התמרון יש להגיע אליו. משמע, לפעול מתחת לאדמה. מתחמים כאלה מצויים בזירות הלחימה המרכזיות שלנו נכון להיום - בעזה, ובלבנון.

בזירות הנוספות, סוריה, איו"ש, התחום מתפתח וצובר יכולות. מבלי להישמע כ"נביא זעם" או "מטיף בשער", חייבים לציין כי תת-הקרקע הינה לוחמה מרכזית, ממש כמו בשטח בנוי, פתוח, סבוך או מבוצר. ללוחמות הנ"ל קיימות תפיסות ותורת לחימה. נדרש, לכן, פיתוח תורה ותפיסות שתכלית אחת להן: תמרון תת-קרקעי. התמרון התת-קרקעי יכתיב כניסה של כוחות בסדר גודל כזה או אחר אל מוקד תת-הקרקע. זאת, בו זמנית במספר מקומות על-מנת להביא לידי ביטוי את מיצוי הכוח המבצעי, אותו מנסים כוחות האויב לקזז בירידתם לבטן האדמה.

במורד מאורת הארנב

כמו בכל אתגר מבצעי ראשית הצירים היא במודיעין. בתת-קרקע נושא זה חשוב ומורכב שבעתיים. מדובר ב"מרחב חלק" שאינו ממופה, מכאן שהאתגר כפול. ראשית, לדעת איפה נמצאים החללים והמרחבים. שנית, לאחר שאותרו, להתמצא ולשלוט על כוחות בבטן האדמה. בנוסף למודיעין הזמין ועל מנת לתמרן בתת-קרקע, יש ליצור תנאים בסיסים המאפשרים זאת. נדרשים: תורה והוראות מקצועיות, טכנולוגיה ואמל"ח ייעודי, וכן מערכות תקשורת המאפשרות פיקוד ושליטה על הכוחות. זאת, בנוסף על שליטה ובקרה ברמת המפקדות השונות.

התמרון מתחת לקרקע יתקיים לצד התמרון הרגיל ותתקיים הדדיות בין תנועת הכוחות ב"מפלסים" השונים. חייבת לשרור הלימה בין שני המהלכים, כל אחד מהם הוא בבחינת יכולת משלימה לשני. אז איך זה יתקיים? מהן הפעולות המרכזיות אותן צריך לבצע על מנת לתמרן בבטן האדמה?

כפי שכבר תיארתי, תנאי בסיסי לתמרון תת-קרקעי הוא היכולת לאתר את המרחבים השונים, למפותם ולהחדיר לתוכם כוחות, לעיתים ממספר מקומות. כיום לא קיימת יכולת להחדיר כוחות לתת קרקע אלא רק דרך פירים (פתחים) קיימים. הכוחות יחדרו וינועו בתת-קרקע ע"ב פתחים וחללים קיימים, או באמצעות פתחים שיפרצו במיוחד, לרבות נתיבי תנועה והתקדמות.

כיום אין יכולת להניע לוחמים מתחת לפני הקרקע בצורה בטוחה ומבצעית וגם זאת, אם בכלל, רק בנתיבים קיימים ומוגדרים. בניגוד לתמרון הרגיל המבוסס על תנועה של כוחות גדולים על פני שטחים נרחבים, בתת-קרקע התמרון יתבסס על הגעה לאיתורים ונקודות ספציפיות. זאת, בשל המגבלה הקיימת ביכולת לנוע ללא מגבלות של קרקע, תנאי ראות, נשימה ועוד.

האתגר המבצעי המרכזי בתמרון בתת-קרקע נעוץ ביכולת לאתר חללים ומטרות אויב מתחת לאדמה ולהתמודד עימם כחלק אינטגרלי מהתמרון העילי. למשל, גדוד חי"ר בכיבוש כפר או עיירה קטנה בעזה או בדרום לבנון, במסגרת הכוחות והמשימות שלו, יפעיל את פלוגות הגדוד כאשר בכל פלוגה מתמרנת תוקצה מחלקה לתנועה מתחת לקרקע ע"ב איתורים וחללים מדויקים. היכולת לפעול בו-זמנית היא היוצרת מכפיל כוח ברמת הגדוד. התמרון בתת-קרקע הינו יכולת משלימה לתמרון העילי, במתארים הקיימים כיום מדובר ביכולת הכרחית על מנת לכבוש שטחים, לממש את האחיזה בהם, ולהחזיק בשטחים חיוניים.

ישנן שאלות מבצעיות סבוכות אשר עליהן יש לתת מענה טכנו-מבצעי בבואנו לבנות את היכולת לתמרן במעבה האדמה. טרם הכניסה והחדירה: כיצד מאתרים ומגלים מרחב תת הקרקע, פתחים, חללים ומנהרות? משאותרו, כיצד חודרים פנימה, בהעדר פתחים. כיצד מחדירים אמצעים ולוחמים? וממספר כיוונים ופתחים בו זמנית? לאיזה עומק צריך וניתן להיכנס? לאחר שהצליחו הכוחות להיכנס עליהם לגלות כיצד שולטים ומתקשרים עם כוחות מעל ומתחת לאדמה בו זמנית וכיצד נעים ומתקדמים במעבה האדמה, נושא לא פשוט כלל ועיקר שלא לדבר על נושאים כגון התמצאות וניווט.

ומה לגבי האמל"ח - משמעות הפעלת אמצעים נפיצים בתת-קרקע? האם זה אפשרי? כיצד? גם מבחינת התאקלמות התוואי התת-קרקעי מהווה אתגר: כיצד נושמים, רואים, מתמודדים מול שינויי טמפרטורה? כיצד מתמודדים מנטאלית עם "מציאות שחורה" מתחת לאדמה? ובבואו של מפקד לתכנן תמרון שכזה, מה לגבי תנועת כוחות ותמרון מתחת לאדמה - מה הסד"כ הרלוונטי לסוג פעילות שכזה? באיזה עומקים ניתן לפעול ולהניע כוחות אפקטיביים? מהן משמעויות הפו"ש והשו"ב?

להאיר את הדרך

קיים צורך מבצעי מובהק לפתח יכולת של תמרון בתת-קרקע לאור האיומים והאתגרים המבצעיים המתפתחים כיום ולעתיד לבוא. צה"ל יידרש לפעול בתת-קרקע יותר ויותר במהלך השנים הקרובות והעשורים הבאים. להתמודדות מול תווך תת-הקרקע ארבעה שלבים מרכזיים: איסוף מודיעין, איתור וגילוי תת הקרקע, נטרול זמני של המרחב, השתלטות, אחיזה, השמדה ו/או, פתרון סופי בהתאם למשימת הכוחות.

כבר כך (מעל הקרקע) פעולת הכוחות המתמרנים מתאפיינת בחיכוך רב עם היריב ועם הקרקע, קל וחומר בתת-קרקע. הלחימה בתת-קרקע מתאפיינת בהתמודדות מקבילית עם הקרקע ועם היריב. לא בכדי בחר לו האויב את מרחב תת הקרקע כמסתור וכמרחב לחימה אופציונאלי.

באמצעותו הוא מגביר את החיכוך ומקזז את יתרונו של התוקף. על כל אחת מפעולות התוקף מתקיימים איומים המאופיינים בשילוב של קרקע עם אויב השולט על המרחבים בתצפית ובאש. סדר הפעולות הנדרש לביצוע בתוך המרחב ומעליו מחייב התמודדות רציפה עם מאפייני מנהור ותת-קרקע שונים ועם מערכים פונקציונאליים להם יעודים ומאפיינים שונים. לא נדרש רק לגלות ולזהות (אתגר קשה בפני עצמו) אלא גם לפעול מתחת לאדמה, במרחב "חלק" שאינו מוכר וממופה, מתוך שכך אחד האיומים המרכזיים הינו "ליפול" למלכודות אותן טומן היריב, מלכודות פתאים המתבססות על חוסר התמצאותו של התוקף במרחב התת-קרקע.

בתת-קרקע "הכול חסום", לא במקרה "בחר" בו היריב. זה משרת את מטרותיו המבצעיות ופוגע ומעכב את מטרותיו המבצעיות של התוקף. במקרה זה צה"ל. בבואנו לבנות מענה לאתגר זה יש לקחת בחשבון מכלול רב של אתגרים ואיומים שתכלית מרכזית אחת להם: ליצור א-סימטריה בלחימה שתקזז כל הזמן את יתרונו האיכותי של התוקף ותגביר ותעצים את יכולתו של האויב המגן. לשם כך יש לשקוד על ניתוח פרטני של הפערים המבצעיים ולתת להם סל מענים רחב הנשזר בסופו של דבר ליכולת תמרון בתווך תת קרקעי.

המענה מתחלק לשלושה מרכיבים מרכזיים: כתיבה וכינון של תפיסה תורת לחימה טכניקות קרב ותרגולות שיהוו מצפן לשני המרכיבים הנוספים: מודיעין וטכנולוגיות מתקדמות. הבדל תהומי רובץ בין היכולת לדעת - בין זה הבהיר שמעל לבין האופל השורר למטה. כיום אנחנו במצב של עיוורון טכנו מבצעי הנובע מהיעדרן של יכולות טכנולוגיות לאתר את התווך התת-קרקעי, ומשנמצא, איך לפעול למטה תוך הבטחת ביטחון הכוחות מחד ולפעול באופן אפקטיבי ומבצעי מאידך.

להבנתי הסוגיה חונה לפתחן של התעשיות הביטחוניות השונות אשר כבר שוקדות על מתן פתרונות מסוגים שונים לאתגר מבצעי זה. לדעתי יש לפעול באופן נרחב ומקיף הרבה יותר ולא רק בממד הצר יחסית של אתגרי הבט"ש.