תכנית לשר הביטחון החדש

ביטחון ארוך טווח נשמר באמצעות הסדרים ולא באמצעות כידוניםתכנית לשר הביטחון החדש

שר ביטחון החדש הוא בעל נסיון עשיר בביטחון. הוא מילא את משרות הרמטכ"ל, אלוף פיקוד מרכז שם נערך עיקר המאבק בטרור, שר לענייני אסטרטגיה שם רכש ניסיון מדיני מסוים, ואפילו את ראש אגף המודיעין שם רכש ידע והלכי מחשבה שלא יסולאו בפז.

הכשרתו וניסיונו בוודאי עיצבו את תפיסת עולמו המדינית-ביטחונית אך הכיסא הרם של שר הביטחון עשוי לשנותה ולהעשיר את פניה. מצאתי לנכון להציג בכמה מבטים אישיים תפיסה קוהרנטית העשויה להוות חלופה לתפיסה השמרנית למדי בסוגיות אסטרטגיות שנושבת בשני הבניינים המחוברים ביניהם בקומה ה-14. היא אמורה לכלול סוגיות מדיניות-אסטרטגיות, בניין הכוח, תקציב הביטחון, מדיניות טיפוח מפקדים ולוחמים, מבט אישי זה משקיף על "הבעיה הפלשתינית" ובהתווית כיוון בסיסי להתמודדות עימה.

ברור לכל אדם פתוח כי מענה ביטחוני סביר ל"בעיה הפלשתינית" עשוי להוות מרכיב מרכזי במענה לבעיות הכלכליות, חברתיות, מוסריות ומדיניות של מדינת ישראל; מאחר שהבעיה הפלשתינית אינה מורכבת רק מסוגיות ביטחוניות ואסטרטגיות יש לעשות הבחנה בין "שלום" מלא עם הפלשתינים לבין "הסדר" שאינו מושלם ואינו נצחי.

ישנה הסכמה די רחבה כי שלום מלא קשה ביותר להשגה בזמן הקרוב מכיוון שקשה ביותר לגשר על הפערים "האידאולוגיים". אולם האינטרסים המשותפים בינינו לבין הרשות הפלשתינית (ובמידה מסוימת עם חמאס) מוליכים לקראת הסדר אסטרטגי שיאפשר לשתי המדינות לחיות זו בצד זו ללא אלימות או איום באלימות במשך שנים ארוכות.

עיקרו של ההסדר מבחינת ישראל הוא צבר סוגיות ביטחוניות, וביניהן הגבול המערבי של פלשתין, רצועת ביטחון לאורך נהר הירדן עד לחתימת הסכם סופי, סוגית כוחות ביטחון פלשתינים, שמים פתוחים, חלוקת מקורות המים (סוגיה חיונית לביטחון הלאומי של שתי המדינות) ועוד כמה.נקודת המוצא של שר הביטחון וסגנו החדשים אינה מבשרת טוב. קיים חוסר אמון בצמרת הפלשתינית (אין עם מי לדבר), הגישה הבסיסית של משרד הביטחון היא גישה צבאית נטו, גישה שמעדיפה שליטה ביהודה ושומרון על הסרת האיום והעוינות הפלשתינית באמצעות שרטוט גבול מוסכם באופן רשמי או בפועל בלבד. מבחינה זו, צה"ל שיכנע או כפה על משרד הביטחון והממשלה גישה צבאית צרת אופקים, ובלם גישה רחבה ומקיפה לפיה ביטחון ארוך טווח נשמר באמצעות הסדרים ולא באמצעות כידונים.

כוח צבאי משמש בעיקר למצבי חוסר-בררה וכמשענת להסדרים והסכמים. היו אומנם רמטכ"לים כמו דן שומרון שקבע באופן פומבי שהישגים צבאיים אינם תחליף למהלכים מדיניים, ושרי ביטחון כמו ברק שקבע כי הסדר מדיני חיוני מהישג צבאי; אך שניהם, כמו רבים אחרים, לא היו מוכנים לצעוד את הצעד הנובע מהכרעה זו ולהעדיף הסדר אסטרטגי על פני מערכות כושלות (עופרת יצוקה) או מוצלחות יותר (עמוד ענן).שר הביטחון אמור להוליך ביד רמה ובזרוע נטויה מהלך חשוב ומכריע - השגת הסדר אסטרטגי שיאפשר הקמת מדינה פלשתינית שיכלול הסדרי ביטחון יציבים.

כדי להשיג זאת עליו להורות לצה"ל, לאנשי משרדו, לשב"כ ולגופים חיצוניים כמו מכוני מחקר, להכין חלופות להסדרים אלו ולקדם אותם.הסדר אסטרטגי עם הפשתטינים לא יושג ע"י המתנה ופסיביות אלא רק ע"י יוזמה נחושה ואינטנסיבית, ע"י נכונות לפשרות, הקפאת התנחלויות באזורים שאינם אמורים להישאר בשליטה ישראלית כפי שהציע דן מרידור, והערכה מבוססת כי לפלשתינים ישנם אינטרסים חיוניים לקדם הסדר מסוג זה. יתכן שיוזמה כזו תיכשל כישלון חרוץ, אופטימיות אינה הנחת עבודה טובה במזרח התיכון. מערכת הביטחון תעמוד בפני בחירה בין המצב הקיים לבין החלופה לנקוט בצעד חד-צדדי מהפכני.

נראה כי העקרונות של תפיסה זו מקובלים בשדרות רחבות של אזרחי מדינת ישראל, השאלה היא האם שר הביטחון החדש ותחתיו צה"ל ומערכת הביטחון כולה, יוכלו לשנות תפיסות ישנות ומיושנות, האם יבינו כי מקומם בהיסטוריה של מדינת ישראל ייכתב בשנים הקרובות לשבט או לחסד?

אולי יעניין אותך גם

מימין לשמאל: אדם קפלן מייסד ומנכ״ל edgybees, ארז צור נשיא קרביין. קרדיט תמונה- רועי דונסקוי  
 

 Carbyne ו-Edgybees יאפשרו העברת דיווחי חירום לכוחות הביטחון באמצעות רחפנים

שיתוף הפעולה יאפשר ל- Carbyne המתמחה בפיתוח טכנולוגיות עבור שירותי חירום, לקבל צילומים מכל רחפן מחובר ולהעביר אותם ישירות למוקד שיחות החירום