שוויון בנטל? רחוק מזה

הטור השבועי של עמיר רפפורט, הפעם על חוק פרי והשלכותיו

הרגע המכריע בדיוניה של ועדת יעקב פרי לשוויון בנטל הגיע בחצות הלילה שבין יום ראשון לשני: חברי הוועדה הסכימו על נוסח הצעת חוק חדשה. היו"ר פרי יצא לדבר בטלפון עם שר האוצר, יאיר לפיד. חברי הוועדה, ובהם שר הביטחון, משה יעלון, המתינו באותו זמן בחדר הדיונים בלשכת ראש הממשלה.

סמוך לשעה אחת וחצי לפנות בוקר חזר פרי והודיע שהבוס אינו מאשר. לאחר עוד יומיים של התפלפלות משפטית, ובהתערבות ראש הממשלה, נפתרו כל המחלוקות ופרי הודיע בגאווה על "מהפיכת השוויון בנטל". לרוע המזל, קשה להתלהב מהחוק החדש.

עיקרי החוק הוצגו על ידי פרי: "חובת הגיוס תחול מעתה גם על החברה החרדית. החל מאוגוסט יהיו יעדי גיוס כמותיים שמלווים באכיפה. בפעם הראשונה מאז קום המדינה יוצבו גבולות ברורים לתופעת ההשתמטות. עם כניסת החוק לתוקף, כל צעיר חרדי יהיה חייב להתייצב בבקו"ם. על כל צעיר מגיל 18 תוטל חובת גיוס והוא יצטרך להתגייס עד גיל 21. צה"ל יחליט את מי הוא מגייס ומי שלא יתגייס יחול עליו חוק שירות ביטחון".

בשורה התחתונה, חוק פרי ממשיך מגמה שקיימת ממילא בשנים האחרונות:
  גידול משמעותי בגיוס חרדים לצה"ל, אבל לא גיוס המוני.

כדי לבחון האם החוק החדש יביא יותר נזק מתועלת, צריך לדעת כי העלייה המשמעותית במספר המתגייסים החרדים לצה"ל, לא נבעה משום חוק אלא בראש ובראשונה מסיבות כלכליות: מנהיגים בציבור החרדי הבינו כי הציבור החילוני וגם החרדים עצמם אינם יכולים לעמוד בגידול העצום של במספר האברכים שאינם משרתים בצה"ל ולא יוצאים לעבודה (לא פחות מ-13 אחוז משנתון הגיוס של שנת 2012 הוגדרו כ"תורתם אומנותם").

על רקע זה, עודדו רבנים גיוס לצה"ל ולשירות אזרחי, על פי רוב באמצעות הסכמה שבשתיקה.

על בסיס חוק טל, נקבעו בשנים האחרונות יעדים לגיוס חרדים במסגרת הנח"ל החרדי או מסלולי שח"ר ) שירות חרדים). בשנת 2012 גויסו במסגרת היעדים לצה"ל כ-1,500 חרדים. 1,500 חרדים נוספים היו אמורים להתגייס למסלולי שירות אזרחי, ואולם הגיוס למסלולים אלה הופסק עם פקיעתו של חוק טל וחודש רק באחרונה בזכות החלטת הממשלה היוצא, לאחר חודשים של הקפאה.

בכל שנתון, פוטנציאל הגיוס של הציבור החרדי הוא 8,000 בני 18. בשנת 2013 היעד של גיוס חרדים לצה"ל ולמסלול השירות האזרחי היה אמור להיות 3,500 צעירים - כמחצית מגודלו של מחזור גיוס חרדי שגרתי, אם מנכים את ה"פחות הטבעי" של בעיות בריאות ופטורים "רגילים" אחרים. לפי החוק החדש, העלייה ביעדי הגיוס אמורה להימשך פחות או יותר בקצב שהיה צפוי בתקופת חוק טל.

מי שרוצה, יוכל לראות הישג בעובדה שהחוק החדש קובע סנקציות פליליות לחרדי שלא יתגייס, בתום תקופת מעבר של ארבע שנים, ליישום הדרגתי של החוק.

מצד שני, השיח הלוהט סביב החוק, והשימוש בטרמינולוגיה של אכיפה, הביא דווקא לירידה מיידית בגיוס חרדים בתקופה האחרונה. גורמים במשרד הביטחון ובצה"ל ידעו במהלך השנים האחרונות להגיע להבנות שקטות עם חלק מהרבנים בציבור החרדי, ולנצל את המחלוקות העמוקות ביניהם. אופי הדיונים על החוק גרם לכך שבחודשים האחרונים נוצרה חזית חרדית אחידה - כנגד גיוס.

לפי החוק החדש, היעד לגיוס חרדים לצה"ל ולשירות אזרחי בשנת 2013 יעמוד על 3,300 מתגייסים (לעומת 3,500 במתווה המקורי). בשנת 2016 יגיע ל-5,200 מגויסים. אחרי שוך הסערה תימשך המגמה של גידול איטי בגיוס חרדים. זה אינטרס של הציבור החרדי.

והאם צה"ל זקוק בכלל למתגייסים חדשים מהציבור החרדי? בהחלט כן.

כאשר בוחנים את התהליכים הדמוגרפיים במדינה, מזהים שתי קפיצות בדמוגרפיה באוכלוסייה היהודית, שהיא המשפיע העיקרי על הגיוס: בשנות ה-90' של המאה הקודמת העלייה מברית המועצות לשעבר הגדילה באופן משמעותי את פוטנציאל הגיוס, שהחל לכלול את העולים עצמם, ועלייה דמוגרפית זו החזיקה מעמד עד לשנת 2005. העולים של שנות ה-90' התחילו להשפיע על נתוני הילודה החל משנת 1997, ולכן הקפיצה המשמעותית הבאה במחזורי הגיוס צפויה רק כאשר ילדי העולים יגיעו לגיל גיוס, כלומר ב-2015.

בינתיים, בעשור שבין 2005 ל- 2015, פוטנציאל הגיוס הוא קבוע, אבל שיעור הגיוס הולך ויורד. הסיבה העיקרית לאי הגיוס לצה"ל קשורה לדת. ב-1990, 75 אחוז מהיהודים התגייסו (בנים ובנות), ואילו בשנת 2010 מדובר ב-67 אחוז. ב- 2020 התחזית היא 64 אחוז מהאוכלוסייה היהודית. אם מוסיפים לנתונים גם את האוכלוסייה הערבית (29 אחוז מבני ה-18 הם ערבים), יוצא  שרק כמחצית מאזרחי ישראל בני ה-18 מתגייסים כיום לצה"ל.

משפחה יהודית חילונית ממוצעת מונה 2.5 ילדים, ואילו למשפחה חרדית יש בממוצע מעל 7 ילדים. בשנת 2013, לא פחות מ-30 אחוז מהילדים שלומדים בכיתות א' בחינוך היהודי הם מהזרם החרדי, שאינו צפוי לשלוח את בוגריו לצה"ל אם יימשך הפטור.

במקביל לקיטון שחל בשנים האחרונות במחזורי הגיוס לצה"ל, דווקא גדלו הצרכים: יחידות הסייבר והיחידות הטכנולוגיות של צה"ל זקוקות למסות של כוח אדם איכותי, וגם המצב הלא שקט לאורך הגבולות (בעיקר הגבול המצרי) מצריך תוספת כוח אדם משמעותית לבט"ש – ביטחון שוטף. וזה עוד לפני שמדברים על ההתדרדרות המסתמנת במצב ביהודה ושומרון, שדורשת כוח אדם נוסף.

אז האם הגיוס יגבר בעקבות החוק החדש ויהיה סוף סוף שוויון בנטל? כנראה שלא.

לפי החוק, במקרה האופטימאלי, יהיו רק 1,800 אברכים שיקבלו פטור ללימודי תורה החל מאוגוסט 2017. ספק אם זו גזירה שהציבור החרדי יעמוד בה, וגם אם כן, עדיין, כמעט מחצית מבני ה-18 באוכולוסיית המדינה לא יתגייסו למסלול שירות כלשהו, צבאי או אזרחי, אם לוקחים בחשבון גם את הצעירים הערבים (לגביהם יהיו תמריצים בלבד לשירות אזרחי).

ה"לאקונה" הגדולה של החוק לשוויון בנטל היא בעניין הבנות: הוא אינו מציע פתרון לעובדה שהמוני צעירות יהודיות (לא פחות מ-40 אחוז) וכל הצעירות בנות המיעוטיים אינן משרתות בצה"ל או בשירות אזרחי. כל מה שהצעירות היהודיות צריכות לעשות כדי לקבל פטור זה למסור הצהרה שהן דתיות. רבות מהמצהירות הן כמובן חילוניות גמורות.

ולא פחות מביכה מבחינת צה"ל, העובדה שבני ישיבות ההסדר ימשיכו לשרת 17 חודשים בלבד בשירות חובה, למרות שהייתה כוונה להאריך את השירות שלהם לשנתיים לפחות. מפלגת הבית היהודי התנגדה לכך, על בסיס ההסכם הקואליציוני.

כשבוחנים את המספרים הגדולים, אין ספק כי החוק החדש לא יביא למהפיכה חברתית גדולה וגם לא לשינוי גדול מבחינת צה"ל.

המהפיכה טמונה לא בגיוס אלא דווקא בפטורים: בעובדה שהחוק יפטור בצורה "מסודרת" עשרות אלפי חרדים מבוגרים יחסית מהצורך "להיתקע" בישיבה כדי להימנע משירות צבאי. ההצטרפות שלהם למעגל העבודה באופן פורמאלי עשויה להניב תרומה משמעותית לכלכלה ולמשק.

אולי יעניין אותך גם

משה פרידמן. צילום: ישראל ברדוגו

שבוע ההייטק החרדי עם בכירי המשק והממשל בישראל

מנכ"ל ומייסד קמא-טק, משה פרידמן: " יש כאן פוטנציאל צמיחה אדיר למשק הישראלי לטווח הארוך. הנושא בעל חשיבות לאומית ראשונה במעלה. בשילוב זרועות ניתן להאיץ את קצב ההשתלבות באופן משמעותי"