רעב בעקבות עימות גרעיני

ד"ר איירה הלפנד מארגון "רופאים למניעת מלחמה גרעינית" טוען כי בעולם וגם בישראל צריך להסתכל מעבר לאיום האיראני המידי וכי מלחמה גרעינית תוביל לפגיעה קריטית בייצור המזון בעולם ולמוות של כמיליארד בני אדם

האם ישראל, המחזיקה על פי מקורות זרים בנשק גרעיני, צריכה להסכים לפירוק עולמי של כל הנשק הגרעיני? למרות שאלת הגרעין האיראני, טוען ד"ר איירה הלפנד (Ira Helfand) מארגון "רופאים למניעת מלחמה גרעינית" (IPPNW) המבקר בימים אלו בארץ, כי זו השאלה עמה צריך להתמודד האזרח הישראלי. מדוע? מכיוון שכל מלחמה גרעינית, לא משנה איפה תפרוץ בעולם, תגרום לכך שבישראל יהיה רעב.

על פי אתר Globalzero יש היום בעולם כ-17000 כלי נשק גרעיניים. מתוכם כ-2000 – 2200 מוכנים לשיגור מידיי בלחיצת כפתור. רק לשם השוואה, מספיקות 500 פצצות להשמדה טוטאלית של האנושות. "הבעיה היא שסופרים כל כלי נשק פעם אחת, כאשר בפועל הוא מכיל מספר פצצות", מסבירה שרון דולב, מנכ"לית התנועה הישראלית נגד גרעין, ומי שמלווה את ד"ר איירה הלפנד בביקורו בארץ. "אם זה טיל , אז יש כאלו עם ראשים מתפצלים, ואם זו צוללת, היא יכולה להכיל עד 96 טילים גרעיניים. אותה לוגיקה נכונה למטוס או כל כלי אחר שמיועד להפצצה גרעינית. מכאן, שהמספר של הפצצות גדול בהרבה".

הארגון אותו מוביל ד"ר הלפנד, עוסק במחקרים מדעיים סביב שאלת ההשפעה של מלחמה גרעינית על יכולת ייצור המזון בעולם. מחקרים שנערכו בשנת -2011 קובעים כי מלחמה גרעינית, אפילו מוגבלת, תוביל לפגיעה קריטית בייצור המזון בעולם ולמוות של כמיליארד בני אדם. "אני יודע שבישראל מוטרדים מהגרעין האיראני, אבל בפועל הסכנה למות מרעב בגלל מלחמה גרעינית כלשהי בעולם סבירה באותה מידה", אומר ד"ר הלפנד.

"במחקר המדובר שבוצע ב-2011 בדקו מדענים את ההשפעות של מלחמה גרעינית מוגבלת בין הודו לפקסיטן אשר במהלכה יעשה שימוש ב-100 פצצות גרעין בעוצמה זהה לזו שנחתה על הירושימה (15 קילוטון). באמצעות מודלים סטטיסטיים של חיזוי מזג אוויר, הגיעו החוקרים למסקנה כי הטמפרטורה בעולם צפויה לרדת בכ-1.3 מעלות לתקופה של עשר שנים. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל מדובר על פגיעה אנושה בכושר ייצור המזון של העולם".

ד"ר הלפנד הגיע לישראל המטרה לקדם את האג'נדה של הארגון ליצירת עולם ללא גרעין והוא  צפוי לנאום בפני מספר חברי כנסת במהלך ביקורו. לארץ הוא הגיע בעקבות כינוס מיוחד בנושא שערכה ממשלת נורבגיה באוסלו במרץ האחרון ובו השתתפו כ-130 מדינות. מדובר על כינוס אד-הוק שאינו קשור לשום ארגון בינלאומי, וכבר מתוכנן כינוס נוסף בעתיד במקסיקו ועוד אחד בדרום אפריקה. "מרבית המדינות שהגיעו לכינוס כבר מכירות בצורה זו או אחרת את תוצאות המחקר", מסביר ד"ר הלפנד. "המודעות לכך שמלחמה גרעינית תגרום משבר מזון עולמי כבר קיימת בקרב מקבלי החלטות".

דולב מספרת כי אחת הסיבות לכך שיש פעילות בינלאומית סביב הדרת נשק גרעיני מחוץ לאמנת ה-NPT, היא העובדה שב-NPT אין לו"ז לפירוק המדינות השותפות בה מנשק גרעיני. "מטרת המפגשים כמו זה שהיה באוסלו היא לגבש אמנה חלופית לפירוק נשק להשמדה המונית או לחילופין לאלץ את ה-NPT לקבוע לוחות זמנים ברורים", מסבירה דולב. "ישנן 146 מדינות שהתחייבו לאמנה החדשה שמדברת על הפסקה של ייצור חומר בקיע, צמצום מאגר הנשק עד לאפס והורדה של כלי נשק ממצב של מוכנות לפעולה. זה לא יהיה קל, אבל מדובר על לו"ז אפשרי".

בפועל הארגון שאחראי על המלצת לוח זמנים לפירוק הנשק הגרעיני בעולם הוא Global Zero וחברים בו אישים רמי דרג כמו הנרי קיסינג'ר, ג'ורג' שולץ ועוד. על פי המתווה שהגיש הארגון לנשיא אובמה, ניתן לפרק את מאגר כלי הנשק הגרעיניים בעולם עד לשנת 2030.

לא יהיה אוכל. גם בישראל

"בתרחיש של מלחמה גרעינית כמו שצוין קודם לכן, ייצור המזון צונח באופן דרסטי. יש 300 מיליון איש שחיים בארצות המייבאות חלק גדול מהמזון שלהן כמו ישראל. אם כל המסחר במזון יפסק, התושבים ירעבו", מסביר ד"ר הלפנד.

"אין טכנולוגיה שתאפשר לעולם להתאושש ממשבר מזון כזה שיגיע כתוצאה ממלחמה גרעינית. החשיבה שיש 'קסם טכנולוגי' שיכול לתקן הכל, פשוט שגויה. העולם לא עובד ככה. יש מקומות בהם מגדלים יבולים ושאר המדינות מייבאות מזון מאותם המקומות. אם המקומות האלו נפגעים, המסחר העולמי במזון מפסיק. לכן, כישראלי אתה צריך לפחד מנשק גרעיני בגלל מלחמה גרעינית שיכולה להיות בכל מקום בעולם. לא רק עם אירן.

"זה אירוע שישפיע ישירות על כמות המזון והמחירים שלו בישראל. צריך להבין שההסתברות אמתית. זה הכל. גם בארה"ב מוטרדים יותר מאחוז האבטלה מאשר חשש קיומי לארה"ב. האיום הישיר הוא תמיד יותר משמעותי מאיום עקיף. אבל ישראל צריכה להתמודד עם העובדה שהיא תפגע גם אם תהיה מלחמה גרעינית באזור אחר בעולם".