קשרים הדוקים וסודיים עם אתיופיה

אתיופיה וישראל זה לא רק סיפור יהודי. לפני 55 שנה סייעה ישראל לקיסר להתגבר על מרד צבאי, אירוע בודד במסכת הדוקה של קשרים חשאיים שנסתיימה במפח נפש ב-1973. אפרים לפיד משתף

קשרים הדוקים וסודיים עם אתיופיה

קיסר אתיופיה הילה-סלאסה עלה לשלטון ב-1930 וב-1936 נאלץ לברוח ממדינתו עם הכיבוש האיטלקי. הוא הגיע לירושלים עם משפחתו ולאחר זמן קצר עבר לאנגליה. ב-1941, לאחר תבוסת האיטלקים, חזר והוכתר כקיסר ארצו עד שהופל בהפיכה צבאית ב-1974. האופי הנוצרי של אתיופיה הניח תשתית נוחה ליחסי ידידות עם ישראל היהודית.  קשר ראשוני החל עוד בשנות ה-30 בביקורים של החוקר ז'ק פייטלוביץ בעדת ביתא ישראל של יהודי אתיופיה.

הקיסר הילה סלאסה, ששלט ביד רמה, לא היה מוכן כל השנים להכיר בזכותם של יהודים לצאת מארצו. הנשיא יצחק בן-צבי, חוקר קהילות ישראל, עקב מקרוב עם היבחרו ב-1952, אחר פעילות של הסוכנות היהודית בהקמת בית ספר לעברית לצעירים יהודים באתיופיה.  ב-1956 הכירה אתיופיה בישראל דה-פקטו, על רקע עימות בין מצרים של נאצר ומשטרו של הקיסר, אך הקשרים היו בהסתר. אסיר האצ"ל לשעבר, יעקב מרידור, חזר לאריתריאה בשנות ה-50 והקים מפעל בשר, אינקודה, בסיס לקשר בלתי-רשמי בין שתי המדינות.  בן-גוריון ראה באתיופיה בעלת ברית חשובה, חלק מתפיסת "הפריפריה הדרומית", שנועדה להיות מאחז ישראלי כנגד מצרים מדרום.

אחרי מבצע סיני נכנס המוסד לפעילות נרחבת במדינה זו. במקביל השתלמו בצה"ל בתחילת שנות ה-60 כ-1900 קצינים וחיילים אתיופים בקורסי קצינים, צניחה ונושאים אחרים. לתפקיד קונסול וראש שלוחת המוסד התמנה איש המוסד חנן בראון, שהיה בעברו איש שב"כ ולימים בכיר במשרד החוץ. זה מקרה יחיד בתולדות הדיפלומטיה הישראלית שמתמנה אדם לתפקיד דיפלומטי ומודיעיני בו זמנית. ב-1960 הופרדו התפקידים ונחום אדמוני (לימים ראש המוסד) הוצב בראש שלוחת המוסד. הניצבים אדי סלע ויהודה פראג ממשטרת ישראל, סא"ל אהוד רפפורט (רע"ן ביטחון שדה בצה"ל) מאמ"ן ואליעזר (גייזי) צפריר משב"כ פעלו באתיופיה להקמת שירותי ביטחון ומודיעין. בפברואר 1959 נשלח קצין הצנחנים סא"ל אלי זעירא (לימים ראש אמ"ן) לעמוד בראש המשלחת הצבאית הישראלית באתיופיה למשך מספר חודשים. באמצע שנת 1960 היו באתיופיה כמאתיים מומחים ישראלים בתחומים שונים.

בערב 13 בדצמבר 1960, בעת שהקיסר בדרכו לביקור בברזיל, החל ניסיון הפיכה צבאית. הקיסר חזר מיד לארצו ובפעולות תקיפות של הצבא והמשטרה חיסל את הקשר נגדו. מעתה התמיד מעתה במדיניות שמרנית נוקשה יותר, ללא רפורמות או צעדי פתיחות. ישראל העניקה לקיסר הילה סלאסה סיוע גורלי במהלך ההפיכה. האלחוטן שהצטרף לנסיעותיו של הקיסר בחו"ל היה איש המוסד. הקיסר הונחה לנחות בליבריה, לשם הגיע ראש המוסד הישראלי, איסר הראל. באמצעות קציני הצנחנים האתיופים שהתאמנו בישראל ובהנחיות של אנשי המוסד וצה"ל בכירים שהיו באתיופיה הצליחו לדכא את המרד במהירות, לשביעות רצונו של הקיסר מהעזרה הישראלית החשובה.

במהלך השנים העדיף הקיסר לקיים את הקשר עם ישראל בצל ככל האפשר ואנשיו המשיכו בפומבי להכחיש קיומו של כל קשר ביטחוני. אמנם ב-1961 הודיע משרד החוץ של אתיופיה על הכרה מלאה בישראל, אך גם צעד זה נשאר חלקי. ישראל שלחה שגריר לאתיופיה, אך זו לא פתחה שגרירות בארץ. משך שנים התפתחו יחסים נרחבים בתחומי חינוך, תשתיות, חקלאות, רפואה וכמובן ייעוץ צבאי ומודיעיני, הכל  "מתחת לרדאר", מתוך גישה אסטרטגית של ישראל לחזק מעמדה באפריקה המתעוררת. מאות בכירים ישראלים, בהם בכירי צה"ל רבים מאד ביקרו באתיופיה. היו דיונים על ברית צבאית בין שתי המדינות והתלהבות ישראלית לחזק את הקשר כשער לאפריקה המתעוררת.

אחרי מלחמת יום הכיפורים ניתקו עשרים מדינות מאפריקה את קשריהן עם ישראל בעקבות לחץ של מדינות ערב. מצרים וסעודיה הפעילו לחץ כבד על גם על הקיסר הזקן של אתיופיה, כמנהיג היבשת, וב- 23 באוקטובר 1973 ניתקה אתיופיה את יחסיה עם ישראל. בשנת 1974, בעת ששוב קמו קצינים אתיופים בראשות מנגיסתו להפיל את הקיסר, לא היו עוד ישראלים לעזר. הילה סלאסה הומת ע"י אנשי מנגיסתו באוגוסט 1975 בהיותו בגיל 83. הכת הצבאית שהשתלטה על המדינה עשתה הכל להעלים את האופי הנוצרי, וכך גם נקטעה מערכת יחסים הדוקה עם ישראל.

***

תודה לפרופ' חגי ארליך, מחבר הספר "ברית ושבר: אתיופיה וישראל בימי הילה-סלאסה", הוצאת מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב,2013

אולי יעניין אותך גם

צילום מסך משידור הכנס

רשות הפרטיות עולה למתקפה: ״אי שילוב שלנו בשלבי החקירה הראשונים של מתקפת סייבר - שיבוש הליכי החקירה״ 

"הרשות היא רגולטור בעל סמכויות אכיפה פליליות, והשתלבותה בשלביה הראשונים של מתקפת סייבר חיונית״, הסבירה מנהלת מחלקת האכיפה ברשות, עו"ד ליאת קילנר