קרני אור

תעשיית האלקטרו-אופטיקה הישראלית נחשבת למובילה בעולם בתחומים רבים, ואת תוצאות הפיתוחים השונים ניתן לראות בתחומי הביטחון, הרפואה, התקשורת, האנרגיה הסולארית והתעופה האזרחית. ולמרות זאת, התמיכה הממשלתית בתעשייה חשובה זו פחתה בשנים האחרונות. פרופ' אברהם קציר, מומחה ללייזרים וסיבים אופטיים מאוניברסיטת תל אביב, העומד בראש האגודה הישראלית ללייזרים ואלקטרו-אופטיקה ומשמש נשיא כנס אואזיס ה-4 שיתקיים בארץ

פרופסור אברהם קציר, נשיא כנס אואזיס ה-4

"כבר לפני מלחמת העולם השנייה היה ניסיון להקים תעשיית אופטיקה מתקדמת בארץ. עמנואל גולדברג היה פרופסור לאופטיקה בברלין והקים עבור חברת ZEISS את ZEISS IKON. עם עליית הנאצים לשלטון הוא ברח והקים בתל אביב את 'מכשירי גולדברג' - חברת האופטיקה הראשונה בישראל שייצרה מכשירים וגם חינכה דור של צעירים בתחום האופטיקה", אומר פרופ' אברהם קציר, המשמש כראש הקבוצה לפיזיקה שימושית באוניברסיטת תל אביב. "כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, סייעה חברת מכשירי גולדברג לבנות הברית במזרח התיכון. בשנת 1962 הקים פרופ' ג'ו יפה ממכון ויצמן את 'מכשירי רחובות', ומהאיחוד של שתי החברות האלו צמחה לימים חברת 'אלאופ', היום בבעלות אלביט".

תעשייה של עשרות שנים 

"בשלהי מלחמת העצמאות החלו מחקר ופיתוח בתחום הצבאי (רפאל) ובשנת 1952 התחיל בישראל מחקר ופיתוח בתחום אנרגיה סולארית על ידי ד"ר צבי תבור. בתחילת שנות השבעים החלו מחקר ופיתוח בתחומי הדפוס (סייטקס), וכן החלו בפיתוח תחום הלייזרים לרפואה עם הקמת 'תעשיות לייזר' על ידי פרופ' קפלן והמהנדס עוזי שרון", מסביר פרופ' קציר .

"רוח החלוציות שאפיינה את ישראל לא פסחה אפוא על תחום האופטיקה, אשר הפכה בהדרגה לאלקטרו-אופטיקה, תחום שבו מתנהל היום מחקר בכל האוניברסיטאות ומכוני המחקר בארץ. התעשייה האלקטרו-אופטית צומחת במהירות, ולמרות שמדובר בתעשייה שאינה זוכה לכותרות כמו תעשיית האלקטרוניקה או ההיי-טק, מדובר באחת התעשיות הגדולות והחשובות במשק. קיימות כ-250 חברות בתחום שמעסיקות כ- 10,000 עובדים ויחד מגלגלות מחזור יצוא המוערך ב- 4 מיליארד דולר בשנה.

"האגודה הישראלית לאופטיקה ואלקטרו-אופטיקה ולשכת המהנדסים ראו כבר לפני שנים רבות את החשיבות הרבה שיהיה בישראל כנס סביב התחום. יחד, מארגנות שתי האגודות בכל שנתיים כנס הנקרא OASIS . מדובר בכנס בינלאומי שנמשך יומיים, והשנה צפויים להגיע אליו כאלף משתתפים מהתעשייה, האקדמיה, הממשלה וכן אורחים מחו"ל. כמו כן, השנה תומכות בכנס, בפעם הראשונה, שתי אגודות אמריקאיות בשם SPIE ו-OSA. שתיהן נותנות חסות לכנס ומומחים מטעמן יגיעו להרצות בו. ההרצאות בכנס כוללת מגוון היבטים של תחום האלקטרו-אופטיקה, כמו למשל רפואה, אנרגיה סולארית, ביטחון, חיישנים והדמיה".

מה המטרה של הכנס?

מטרת הכנס, כפי שמציג אותה פרופ' קציר היא קודם כל לחשוף את אנשי התעשייה והמחקר לנושאים שאינם בסדר היום השגרתי שלהם. זו הזדמנות למי שעוסק באופטיקה ובאלקטרו-אופטיקה להתעדכן בנושאים חדשניים, מעניינים מאד מבחינה מחקרית, ואשר חלק מהם יהפכו עם הזמן למוצרים תעשייתיים. מטרה נוספת היא נטוורקינג בין חוקרים, אנשי תעשייה ומרצים מהארץ ומחו"ל.

"מדובר על מיטב המומחים בתחום האלקטרו-אופטיקה", מסביר פרופ' קציר. "יש גם תעריף מוזל לסטודנטים מתוך מטרה לאפשר להם להיחשף למחקרים הכי חדשים בתחום, לפגוש אנשי תעשייה, מרצים וחוקרים אחרים, במטרה לקדם מחקרים משותפים . כמו כן, מוזמנים לכנס גופים ממשלתיים כמו התמ"ת ומשרד המדע והטכנולוגיה, מתוך רצון לחשוף אותם לחשיבות תחום האלקטרו-אופטיקה בישראל. מדובר על תעשייה שעדיין לא תומכים בה מספיק. בעבר, תחום האופטיקה קיבל עדיפות מהממשלה ולאורך השנים עדיפות זו התמעטה. מדובר על תחום התורם רבות למדינת ישראל הן בפן התעסוקתי והן בזה הביטחוני.

"באופטיקה ובאלקטרו-אופטיקה יש לישראל יתרון בפיתוחים מתקדמים מאד הדורשים ידע רב אך אינם דורשים תעשייה מסורתית ענקית. אם בוחנים למשל את תעשיית הרכב, או תעשיית המטוסים, אין לנו יתרון על פני ארה"ב, בריטניה או יפן. יחד עם זאת, בתחומים של טכנולוגיה מתקדמת יש לנו יתרון, ואותם צריך לפתח. אלקטרו-אופטיקה משחקת תפקיד הולך וגדל גם בתחום הביטחון. במבצע עמוד ענן, ראינו את ההצלחה של מערכת הגנה אקטיבית כמו כיפת ברזל הכוללות אופטיקה מתקדמת. ייתכן ובעתיד הקרוב אחד הכיוונים בתחום, יהיה מערכות הגנה נגד טילים מבוססות נשק לייזר.

"מערכות אלו תפותחנה רק על סמך מחקרים בתחום האלקטרו-אופטיקה. גם פיתוחים בתחום האנרגיה הסולארית עשויים להקטין מאד את תלותנו בנפט. השימושים באופטיקה ברפואה לצרכי אבחון ולצרכי טיפול גדלים במהירות, וגם כאן נמצאת ישראל בחזית. בשביל לשמר את היתרון הזה, צריך שיהיו אנשים עם ידע רב שידעו ל"דחוף" נושאים אלו. כנס אואזיס מפגיש את אנשי התעשיות השונות עם אנשי האקדמיה, ויכול לעזור לקדם את המעבר הקשה בין רעיונות וניסויים מעבדתיים לבין מוצרים מסחריים".

אקדמיה מובילה 

"בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל יש קורסים בסיסיים וקורסים מתקדמים בתחומים שונים של אופטיקה ואלקטרו-אופטיקה. אם ניקח לדוגמא את אוניברסיטת תל אביב, הרי בבית הספר לפיסיקה אני נותן קורסים בתחומים יישומיים כמו לייזרים, אינפרה-אדום, סיבים אופטיים ועוד", אומר פרופ' קציר. "וכל שנה מגיעים לקורסים האלו כ-60-70 תלמידים של תואר שני ושלישי. המצב דומה בפקולטה להנדסה שבה נותנים קורסים באלקטרואופטיקה בביו רפואה, באופטיקה לא לינארית, בתקשורת אופטית, בחיישנים אלקטרו אופטיים ועוד. הדבר נכון גם למוסדות אחרים בארץ ששמים דגש על הוראת מדע יישומי, והסטודנטים נמשכים לתחומים אלו ומבינים את חשיבותם.

"בישראל מצויים מדענים יוצאים מן הכלל, רבים מהם בעלי פרסום בינלאומי בתחומים של מחקר טהור, וכן בתחומים עיוניים כמו תורת המיתרים, אסטרופיזיקה, מצב מוצק ועוד. עם זאת, כאשר סטודנט מסיים לימודיו באחד מהמקצועות העיוניים , הוא מתקשה למצוא עבודה בארץ. לעומת זאת, מי שמסיים בתחומים כמו אופטיקה ואלקטרו-אופטיקה, הדרך פתוחה לפניו והוא יתקבל באחת מחברות ההזנק, מכוני המחקר או המוסדות להשכלה גבוהה.

"חלק מהפיזיקאים העיוניים שהתמחו במדע טהור עושים הסבה לעסוק בעבודה עיונית בתחומי המדע השימושי והופכים לחוקרים מצוינים בתחומים אלו. חוקרים כאלו השתלבו בצורה יוצאת מן הכלל בתעשייה הביטחונית, בתעשייה הרפואית, בתחום התקשורת, ולאחרונה בתחום הננו-פוטוניקה.

"יש לנו שם מצוין בעולם בתחום האופטיקה והאלקטרו-אופטיקה. מספיק להסתכל על חברות שמייצרות מטוסים או מסוקים, ורוצות לשפר את המערכות האלקטרו אופטיות שלהם בישראל. זה אומר משהו. כנס אואזיס חושף את התעשייה הזו, ומאותת לממשלה שאם היא תשקיע יותר בחינוך טכנולוגי ובתעשייה המבוססת על טכנולוגיות מתקדמות - נצליח לשמור על היתרון היחסי שלנו בעולם גם בעתיד".

פרופ' אברהם קציר מזמין את כל המתעניינים להירשם לכנס אואזיס אשר יתקיים בתאריכים 20 - 19 לפברואר במלון דויד אינטרקונטיננטל על חוף הים בתל אביב. 

פרטים נוספים אפשר למצוא באתר הכנס www.oasis4.org.il 

אולי יעניין אותך גם

בביקור במעבדות מכון אשר לחקר החלל יחד עם פרופ' יורם רוזן ראש המכון. קרדיט צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

תעשייה אווירית רוצה לחזק את הקשר עם הטכניון

בועז לוי מנכ"ל התעשייה האווירית: "הידוק השותפות עם הטכניון מייצר ערך מוסף לשני הצדדים״. הדברים נאמרו במסגרת ביקור משלחת בכירים מהתעשייה האווירית במוסד האקדמאי