קן צרעות ענק

אל"מ וינר טוען שרק מילא פקודות, מלחמה בין לשכות הרמטכ"ל ושר הביטחון, איסוף חומרי מידע על הצד השני. דו"ח מבקר המדינה על פרשת הרפז מצליח לעורר אמוציות גם אחרי שנתיים וחצי. פרשנות

(צילום: דו"צ)

"הייתי רק חייל בצבאו של אשכנזי", טען סא"ל (מיל') בועז הרפז בעדות שנחשפת בראשונה בעיתון "מעריב". דבריו אלה אינם מופיעים בדו"ח מבקר המדינה על "פרשת מסמך הרפז", שפורסם אתמול לציבור, אבל הם משקפים יותר מכל את מהותה של הפרשה, שמסרבת לגווע גם שנתיים וחצי אחרי שנחשפה בתקשורת: מלחמה חסרת פשרות ומעצורים בין שתי לשכות שממוקמות בקומה ה-14 של בניין מערכת הביטחון בלב הקריה בתל אביב - לשכת שר הביטחון ולשכת הרמטכ"ל, שהאויב העיקרי שלהן אמור להימצא בכלל באיראן.

הדו"ח והעדויות שנאספו במהלך חקירות הפרשה, ומתחילים לדלוף עכשיו, מכילים חומר קשה: רכילות זולה על אלופים לצד ליקויים מהותיים בממשק שבין הדרג המדיני לצבאי ובאבטחת המידע הרגיש באגף המודיעין בצה"ל. הדו"ח אינו סימטרי: הוא מטיל אחריות כבדה יותר על לשכת הרמטכ"ל בראשות רא"ל גבי אשכנזי.

שתי הדמויות העיקריות שמככבות בו הן של עוזר המרטכ"ל, אל"מ (מיל') ארז וינר ושל סא"ל (מיל') בועז הרפז, שהופעל על ידו כסוכן שתפקידו היה להביא מידע רב ערך מה"אויב" וגם מידע מכפיש על שר הביטחון ואנשיו ועל אלופים שהעזו לחצות את הקווים ולהתקרב לשר (כולל טענה שאחד מבכירי המטה הכללי צולם בסיטאוציה אינטימית ו"בעייתית" סמוך לחוף הים – גם פרט זה מופיע בעדויות שדולפות ולא בדו"ח עצמו).

הרמטכ"ל לשעבר ואנשיו ניסו לטעון כי מעשיהם היו רק תגובה ומגננה מפני התכנית של שר הביטחון להתעמר בהם, אבל הם סופגים מהמבקר שפע של הערות חמורות. גם שר הביטחון אהוד ברק ואנשי לשכתו רחוקים מלצאת נקיים. למרות שרבים מפרטי הפרשה כבר נחשפו לאורך השנים (בדרך כלל בפרסומים מגמתיים מאוד), הדו"ח המלא מספר סיפור שממנו מצטיירת הקריה בתל אביב כקן צרעות ענק (תיאורו של הרמטכ"ל שעבר משה בוגי יעלון, לפיו בקריה יש 'נחשים', נשמע לאחר הדו"ח כחלבי).

חתר נגד הדרג המדיני

מהדו"ח נראה כי הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי בנה קו הגנה המבוסס על הטענה ש"ברק התחיל", כלומר התעמר בו לאחר שסירב למנות לסגנו את מקורבו אלוף יואב גלנט באביב 2009. אשכנזי בנה לעצמו תמונת עולם לפיה לשכת שר הביטחון חורשת ללא הרף מזימות נגדו, וארז וינר הפעיל למענו את הסוכן הרפז במסגרת המלחמה כנגד המזימה הדמיונית. הסכסוך בין הרמטכ"ל לשעבר לשר הביטחון הועצם מאוד על ידי עוזריהם.

התיאור המלא של השתלשלות הפרשה (כולל הפעלת 'סוכן' נגדית מטעם לשכת שר הביטחון, הקלטות עסיסיות שנלקחו ממערכת הקלטה אואטומטית בלשכת הרמטכ"ל והקלטות דומות שלא נמצאו בגלל תקלה במערכת הקלטה בלשכת השר, שנחקרה על ידי ועדה מיוחדת מטעם מנכ"ל משרד הביטחון והמבקר סמך עליה את ידיו) מופיעה בהרחבה בפרסום הדו"ח באינרטנט.

ככלל, קובע המבקר כי אחריותו של אשכנזי חמורה יותר, משום שהוא לא כיבד את כפיפותו לדרג המדיני, ופעל כדי להכפיש אותו. נגד ברק נמתחת בין השאר ביקורת נוקבת על כך שעיכב עשרות מינויים בצה"ל במשך חודשים ארוכים (תפקיד מתאם פעולות הממשלה, למשל, לא היה מאויש במשך שנה שלמה), וזאת כדי לנקום באשכנזי על רקע הסכסוך בינהם (אשכנזי סירב מצידו למנות לאלוף לתקופה קצרה את ראש המטה של ברק, תא"ל מייק הרצוג, שהחזיק מכתב משר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, שהבטיח לו, לכאורה, את המינוי).

 מהדו"ח נראה כי לא היה יום שבו השנאה התהומית בין הלשכות לא גרמה להתפוצצויות בקומה ה-14. כך, למשל, בפגישתו עם נציגי משרד מבקר המדינה אמר ברק סרי, יועץ התקשורת של שר הביטחון, כי כבר בשבוע הראשון בתפקידו, התקשר אליו דובר צה"ל, תא"ל (מיל') אבי בניהו, ונזף בו על כך שאישר לפרסם תמונה של הרמטכ"ל דאז שצילם צלם של משרד הביטחון מתרגיל מפקדות בצפון.

יש עוד אלפי עימותים בין הצדדים, חמורים יותר ופחות. מהדו"ח עולה כי מספר האנשים שידעו על "מסמך הרפז", שנחזה לתכנית יואב גלנט למינויו לרמטכ"ל תוך הכפשת יריביו, היה גדול בהרבה ממה שנין היה לחשוב עד כה. כך, אלוף פיקוד הדרום, טל רוסו, אמר בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה, כי הוא שמע לראשונה על מסמך הרפז כשלושה שבועות לפני שהוא פורסם בתקשורת, כאשר אלוף גדי אייזנקוט (שימונה בקרוב לתפקיד סגן המרטכ"ל) אמר לו שיש מסמך כזה, וביקש שהוא ידבר עם אלוף גלנט נוכח העובדה שהם חברים טובים. לדבריו, הוא השיב לאלוף איזנקוט, כי "אני לא מתעסק עם השטויות האלה", וכי יש בזה חומר נפץ.

לא היו תכניות פעולה

מבקר המדינה שולל בדו"ח שלו שתי הנחות יסוד של מחנה אשכנזי ומחנה ברק: לדבריו, לא היו תכניות סדורות של המחנות אלה כנגד אלה. השתשלשות הארועים הקשה נבעה מפרשנויות לא מבוססות שנתנו הצדדים לפרסומים בתקשורת, ואלה למעשו של אלה. בדיקת מבקר המדינה ארכה יותר מ-30 חודשים והתבססה על אלפי עמודי פרוטוקול, מאות שעות הקלטה של עדים ושיחות טלפון, ועשרות שעות של חומרי וידאו. (השב"כ סירב לשתף פעולה ולהעביר חומר על שיחות טלפון של המעורבים).

מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, העביר כבר בחודש מאי 2012 חומרים ליועץ המשפטי לממשלה, שהצביעו לדעתו על חשדות לפלילים מצד חלק מן המעורבים בפרשה. היועץ, יהודה ויינשטיין, אינו נוטה להורות על פתיחת חקירה פלילית, אך החלטתו הסופית טרם ניתנה. לאורך הדרך הארוכה ועוד לפני הדו"ח הקשה אתמול, ספג אשכנזי שתי מכות ממקורביו: עוזרו לשעבר וינר טוען בעתירה כנגד דו"ח הביקורת (שעדיין לא התבררה בבג"צ) כי הוא רק ביצע את הוראות מפקדו; ואילו סא"ל (מיל') הרפז, הגיש למבקר המדינה במאי 2012, מסמך שבו אמר מעבר לכך שהיה חייל של אשכנזי, כי "סייעתי לאשכנזי במלחמתו. את ההגדרה 'מלחמה' קבע אשכנזי עצמו. "את איסוף המידע והפצתו בתקשורת לא אני יזמתי ולא אני הגיתי. את הרעיון הגה תא"ל בניהו ששימש דובר צהל ואיש אמונו של הרמטכ"ל, כך נאמר לי במפורש בשיחת טלפון על ידי הרמטכ"ל אשכנזי.

"הרמטכ"ל אשכנזי שיקר על קשריו אתי בחקירותיו במשטרה בפני פורום מטכ"ל ובפני מבקר המדינה ואנשיו.

"כמוהו גם עוזרו אל"מ וינר. מי שחיבר אותי לאל"מ וינר היה הרמטכ"ל אשכנזי תוך שהוא מבקש לא לדבר את אל"מ וינר מהדברים... אינני כמו אותם אלה בדוח שמתנערים ממעשיהם ומאחריותם ומשכתבים את העבר. ישנם דברים שאינני גאה בהם ומצטער עליהם. גויסתי על ידי הרמטכ"ל..עד עתה אני היחיד ששילמתי מחיר אישי כבד בעוד השאר ברחו ממעשיהם, אינני מתכחש לחלקי בעוד בכירי הקצינים ובראשם הרמטכ"ל יציגו את עצמם כקורבנות".

מבקר המדינה ציין בדו"ח כי דברים שהציג הרפז בפניו מלאים סתירות.

תם ולא נשלם

התגובות הבוטות של הצדדים לאחר פרסום הדו"ח אתמול ממחישות כי האמוציות עדיין לא שכחו. יש עוד הכפשות רבות ב"צנרת", וגם הליקויים בתהליך מינוי הרמטכ"לים בצה"ל עדיין לא תוקנו.

בעוד חודש ייכנס הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, לשנתו השלישית בתפקיד, והוא עדיין אינו יודע אם הקדנציה שלו תימשך שלוש או ארבע שנים.

אולי יעניין אותך גם