"קונטרופ בוחנת כיוונים חדשים"

ראיון מיוחד עם המנכ"ל, דרור שרון, על כיווני ההתפתחות הבאים של חברת הבת משותפת לרפאל ולארונאוטיקס

דרור שרון התמנה להיות מנכ"ל קונטרופ בתקופה של שינוי משמעותי: החברה, שהוקמה בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת על ידי יוצאי חיל האוויר ומפעל המטע"דים תממ של התעשייה האווירית, עברה שינוי בעלות - רפאל וחברת המל"טים אירונאוטיקס רכשו את מלוא האחזקות בחברה, והם חולקים כיום במניותיה באופן שווה (קודם לכן אירונאוטיקס החזיקה ב-20 אחוז ממניות החברה).

קודם למינויו למנכ"ל קונטרופ שימש דרור שרון כמנכ"ל חברת אופ גל שנמצאת בבעלות משותפת לרפאל ולאלביט מערכות. אופ-גל מספקת, בין היתר, רכיבים למטע"דים - לקונטרופ ולחברות מטע"דים נוספות.

ערב הסלון האווירי בפריז ביוני 2013 אמר דרור שרון בראיון לישראל דיפנס כי קונטרופ הייתה ותישאר חברה שעיקר עיסוקה במטע"דים, ואולם החברה בוחנת בימים אלה את התחומים שבהם תתמקד במהלך השנים הקרובות.

קונטרופ צמחה בעולם של המטע"דים תחילה עבור מטוסים מאוישים ובהמשך עבור כלי הטיס הבלתי מאוישים, ואולם המטע"דים שהיא מפתחת מיועדים לא רק לכטב"מים אלא גם לתרנים קרקעיים נייחים, לכלי רכב, לבלוני תצפית ולכלי שיט. החברה נהנתה ממענקי פיתוח מגופי משרד הביטחון בישראל ובארצות  הברית, ואחד ממוצרי הדגל שלה הוא מטע"ד זעיר שניתן להתקין על מטוסים לא מאוישים ששוקלים קילוגרמים ספורים ומיועדים למשימות טקטיות.

מדובר במטע"ד M-STAMP ששוקל 1.2 קילוגרם בלבד וכולל מצלמת יום מיוצבת עם זום רציף וגם מצלמת לילה לא מקוררת עם שני שדות ראייה. לקונטרופ יש גם גם גרסת יום בלבד של המטע"ד הזה, והיא שוקלת פחות מ-800 גרם. המטע"ד הזעיר מותקן כבר כיום על כלי טיס מתוצרת אלביט מערכות המכונים סקיילארק 1 (רוכב שמים"), המופעלים על ידי חיל התותחנים בצה"ל, והם ישולבו בפרויקטים של חברת אירונאוטיקס (תצייד בכטב"מ אורביטר 2 את צבאות פינלנד ותיאלנד) ובכלי טיס בלתי מאויש של חברת "בלו בירד" (על פי פרסומים, "בלו בירד צפויה למכור כטב"מים בצ'ילה).

בנוסף ל-M-STAMP, קונטרופ מציגה גם את ה-SPEED-V - מצלמה סורקת שמיועדת להתקנה על תורן גבוה ברק"ם נייד. המצלמה שוקלת 24 קילוגרם ומיועדת לאיסוף מידע ונתונים. היא מאפשרת סריקה של השטח ב-360 מעלות. המצלמה נכנסה לשימוש מבצעי של אחד מגופי הביטחון בישראל.

קונטרופ מציגה גם את מערכת VMOS - מטע"ד שכולל מצלמת יום ולילה ומותקן על תורן טלסקופי שעולה ויורד עד לגובה של חמישה מטרים וניתן להתקנה על כלי רכב שונים.

בנוסף, בפעם הראשונה החברה תציג בסלון האווירי בפריז גם מטע"ד המיועד לכדור פורח SPEED-A, בעל ארבע דרגות יצוב, המאפשרות תמונה מיוצבת גם בזמן רוחות עזות שמסיטות את ה"בלון".

המצלמה שוקלת כ-25 ק"ג קילוגרם והיא מצוידת באמצעי תצפית מגוונים ליום וללילה. זו פעם ראשונה שהמטע"ד יחשף בתערוכה בינלאומית, לאחר שהוא נמצא מזה מספר שנים בפעילות מבצעית של צה"ל בגזרות שנחשבות "רגישות", כמו רצועת עזה וגבול מצרים.

קונטרופ מעסיקה כיום כ-210 עובדים במטה החברה ובמרכז הפיתוח בהוד השרון וכן בחברת בת בארה"ב. 8 אחוזים מהכנסות החברה מוקצים למימון מחקר ופיתוח של המוצרים העתידיים.

האם בעקבות שינוי הבעלות חברת קונטרופ עומדת בפני שינוי כיוון?

"אנחנו לומדים להיעזר במנגנוני השיווק של רפאל ושל ארונאוטיקס. מעבר לכך, החברה נמצאת בימים אלה בבחינת הכיוונים שהיא לוקחת. היא פרוסה על הרבה מאוד אפליקציות. יש נתחים משמעותיים בתחום ה-HLS, והחברה מוכרת בתחום הצבאי. כרגע, נעשית עבודה למיקוד החברה בשווקים השונים לצד איחוד מוצרים" אומר המנכ"ל שרון.

"ביצענו שינוי ארגוני לא קטן, למשל  היו שני גופי פיתוח מקבילים, כיום יש גוף אחוד שמנהל את כל הפרויקטים".

95 אחוז מהמכירות של קונטרופ הם ל"אינטגרטורים", קבלנים ראשיים של פרויקטים, ולא ל"לקוחות קצה", ולמרות זאת קונטרופ מרחיבה את תכולת המוצרים שלה לאספקת פתרונות רחבים המשלבים מטע"ד ויכולות שו"ב.

העתיד הוא בהמשך המזעור של המטע"דים?

"המטע"דים הולכים ונעשים זעירים יותר בלי לרדת באיכות הביצועים. המשפחה של מטע"די STUMP שלנו נחשבת הצלחה גדולה, ובמיוחד מטע"ד מדגם M  שהוא רב תכליתי".

תיכנסו לשוק של מטע"דים בעלות שנחשבת נמוכה?

"אנחנו לא מייצרים מטע"די 'לאו קוסט" (מחיר נמוך), אבל אנחנו כן נותנים יחס גבוה של עלות - תועלת, ופועלים להמשיך לשפר את היחס הזה  עוד יותר, גם על ידי הורדת עלויות של ספקי המשנה ועל ידי שינויים בתהליך הייצור.

"גם בתחום ה-HLS אנחנו לא מתמודדים על מכירת מצלמות זולות ו'פשוטות' בשוק שבו יש תחרות גבוהה. אנחנו בוחנים מוצרים שיהיו עם יכולות הרבה יותר גבוהות גם אם הלקוחות ישלמו עליהם מעט יותר.

"היתרונות של קונטרופ הם בטכנולוגיה שלה. החברה צמחה מתחום התעופה, היא מבינה את התחום הזה היטב, ויודעת איך לחסוך במשקל ואיך לחסוך בהספקים של צריכת חשמל, וכמובן להביא ביצועים טובים יותר".

צוואר הבקבוק כיום הוא בהעברת הנתונים, דאטא, מן המטעד"ים באוויר, בים ובקרקע אל תחנות השליטה?

"אנחנו בוחנים כיצד לשפר את העברת הנתונים מן המטע"דים אל תחנות השו"ב. יש לנו כמה רעיונות גם בתחום הזה".