צליחה - 60 שעות במלחמת 1973

ספרו החדש של עמירם אזוב הוא סיכום מוסמך ואמין שעוסק בצליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים

צליחה - 60 שעות במלחמת 1973

צילום כריכה: יח"צ

צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים הייתה אולי המערכה הקשה ביותר שידע צה"ל מעודו. היא הייתה חסרת תקדים בעוצמתה ובשחיקת הכוחות הלוחמים והמפקדים שפעלו בה. וכדרכן של מערכות קשות היא העלתה שאלות קשות ומחלוקות שחלקן מהדהדות עד היום. 37 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים עדיין נאבקות יחידות ולוחמים שנטלו חלק במערכה הזאת על השורה שלהם בהיסטוריה, ופצעיהם של רבים מהלוחמים עדיין מדממים נפשית, פיזית ומטפורית. לא מעטים "נשארו שם" בין הדיונות לצירי האספלט והחול.

הספר הוא הסיכום המוסמך, והאמין של אותן 60 שעות באוקטובר שהועמד לרשות הקוראים בציבור הרחב. מחברו שכתב את הבסיס לספר במסגרת מחלקת היסטוריה, השתמש בסיכומים, במחקרים ובעדויות שונות שנצברו במחסניה והוסיף עליהם ראיונות מאוחרים יותר שערך עם מפקדים ולוחמים, שהשתתפו בתכנון מהלך הצליחה ובביצועו, ובהם חברי המטה הכללי מפקדי האוגדות ואחרים שנטלו בה חלק.

אין זה הספר הראשון העוסק בצליחת התעלה. הראשון שסיכם את פועלו ותאר את מבצע "הצליחה" היה דווקא הרמטכ"ל המצרי שאזלי. בעקבות ספרו המפורט "עובור" (שתורגם לעברית תחת השם "חציית התעלה"), המתאר את התכנון המפורט, את מהלכי המלחמה ואת המחלוקות בקרב הפיקוד העליון המצרי לפני ובמהלך "מלחמת אוקטובר", הושם הגנרל המצרי במשך שנים ארוכות ועד ליום מותו בפברואר השנה במעצר בית.

אוגדות, חטיבות, גדודים ולוחמים בודדים סיכמו את מהלכיהם ואת חוויותיהם במלחמה בכלל ובמבצע הצליחה בפרט. עמירם אזוב השתדל למצות את כל אלה ולהציג תמונה רחבה שכללה את רמות התכנון, הפיקוד והביצוע השונות, את לבטי המטכ"ל ופיקוד הדרום המתכננים והפוקדים, את המבצעים בשטח ואת "מלחמות הגנרלים".

בתוך התיאור המפורט בולט בחסרונו הצד השני ו"הרי למלחמה יש לפחות שני צדדים" (כך אני נוהג לפתוח את הרצאותיי במהלך סיכום או ניתוח קרבות). במהלך השנים התפרסמו מחקרים והוצגו עדויות (תודות לאינטרנט – ולשינויים בשלטון במצרים) גם של הצד המצרי ואלה חסרים בספר.

הצגה מפורטת של התכנון וביצוע המהלכים של הצד המצרי לפני תחילת מבצע הצליחה של צה"ל ובמהלכו, יכולה הייתה להבהיר רבות מההצלחות וגם רבים מהכשלים במהלך המבצע. בכל אימת שהמחבר מתאר את מהלכי המצרים הוא משתמש בספריהם של שאזלי וגמאסי ובאלה ששימשו בעבר את פרסומי מחלקת היסטוריה. אלה האחרונים הסתמכו בעיקר על סיכומי המודיעין שנכתבו תוך כדי המלחמה. וחלקם, כפי שהתברר לי מאוחר יותר, מוטעים או למזער אינם מדויקים בחלק מפרטיהם.

עמירם אזוב, כמו רבים אחרים, זוקף כשלים כגון התקלות כוחות חטיבה 14במערך הגדודי המצרי של גדוד 18בצומת "טרטור" – "לקסיקון" והתקלות כוחות גדוד 890 במערך גדוד 16 ב"טרטור" 42 לחובתו של המודיעין בכלל ושל מודיעין פד"ם בפרט. הגם שלא ניתן מיידע מדויק צריך היה להבין (שבוע לאחר פרוץ המלחמה) כי במרחבי האזור שתוכנן לפריצה ערוכים במערכי הגנה כוחות חטיבה 16 מדיביזיה 16. המודיעין של אותם ימים שהסתמך על צילומי אוויר מגובה רב ועל ידיעות האזנה שכיסו בעיקר את רשתות הפיקוד המצרי הגבוה, לא יכול היה לספק מידע מדויק לכוחות המסתערים. מודיעין שכזה ניתן היה לבסס רק על הכרת תורת הלחימה של המצרים ועל אמצעיו הדלים של המודיעין הקרבי, כלומר זה של היחידות עצמן.

המחבר עשה שימוש כאמור בספרות המקיפה שהתפרסמה אודות הקרבות. יחד עם זאת נעלמו ממנו (לפחות על פי הביבליוגרפיה) מאמרים רבים שסיכמו מחקרים ועדויות ונתנו דעתם לאשר ארע בקרב ולפניו. אפילו בניתוח "ההתקפה המשוריינת המצרית" ב-14 באוקטובר (היום שלפני הצליחה) החמיץ המחבר את מאמרו המצוין של רס"ן בניה ריין ז"ל, אשר נפל במלחמת לבנון השנייה, ב"מערכות", שחקר את ההתקפה ויעדיה, והגיע למסקנות אחרות מאלו של אזוב.

בולטת בספר החלוקה המאוזנת בין הקרבות השונים של היחידות כולן. טוב עשה אזוב שנתן מקום לכל היחידות שהשתתפו בצליחה, לחטיבה 14 שהובילה את הקרבות לעבר התעלה ופעלה בעיקר במרחב "החווה הסינית", לגדוד 890 שניסה ללא הצלחה לפתוח את ציר "טרטור" ולחטיבות הנוספות שנטלו חלק בקרב הצליחה לפתיחת הפרוזדור ולבניית ראש הגשר מעברה המערבי של תעלת סואץ.

פרק נרחב עוסק בבנייתו של מערך הצליחה ההנדסי והדרך בה פעל ואפשר, בסופו של דבר, את חציית התעלה מערבה. בחלק זה הסתמך עמירם בעיקר על סקירתו המצוינת של הד"ר אלחנן אורן, אותה אייר בראיונות עם מפקדים ולוחמים של מערך זה, בראשו עמד עוזר קהנ"ר לצליחה אל"ם מנשה (ג'ורג'י) גור, שהלך לעולמו השבוע, ומפקד ההנדסה הפיקודי סא"ל אהרון (ג'וני) טנא שנהרג בניסיונות להביא את האמצעים לשפת התעלה.

קולותיהם, גבורתם, תסכולם, מחדליהם והצלחותיהם של המפקדים והלוחמים מקבלים כאן ביטוי. המפות נסרקו, התכנונים נבדקו, הפרוטוקולים של הדיונים בחמ"לים נבחנו, רשתות הקשר הצה"ליות הורצו שוב ושוב. התוצאה, היא סיכום מקיף שחלק ניכר מהחומרים שמופיעים בו נחשפים כאן לראשונה. זהו מסמך שבוחן את שלושת הימים שבין 15 ל־18 באוקטובר בראייה כוללת, בו־זמנית, של ההתרחשויות השונות במוקדים השונים של הלחימה, אך גם בדיוק ובפרטנות.

***

עמירם אזוב הוא ד"ר להיסטוריה, חבר קיבוץ משמר העמק, בן 59 ואב לשלושה, קצין חי"ר ותותחנים בעת שירותו הצבאי. מרבית מחקריו נעשו עבור מחלקת ההיסטוריה של צה"ל, חלקם הגדול חסוי עד היום. זהו ספרו הראשון.

צליחה - 60 שעות במלחמת 1973. עמירם אזוב, הוצאת דביר, 2011

אולי יעניין אותך גם

הממונה על הפרטיות בבלגיה: עדיף פגסוס על ביטול הצפנה כללי 

מתיו מישל (Mathieu Michel) מזכיר המדינה לדיגיטציה של בלגיה, שאחראי גם על הגנת הפרטיות, טוען שעדיף טיפול נקודתי באמצעות פגסוס מאשר לפגוע בפרטיות של כל הבלגים