צה"ל נערך ל"תמרון מהיר וקטלני"

פרשנות של עמיר רפפורט: סוף השבוע הקרוב יכריע אם צה"ל ייצא לפעולה קרקעית בעזה. כנראה שכן

גם אילו לא היו משוגרים טילי הפאג'ר לעבר תל אביב וראשון לציון אתמול בערב, סביר כי צה"ל היה יוצא למבצע קרקעי ברצועת עזה במסגרת השלב השני של מבצע "עמוד ענן". הסיכויים להתממשותו של שלב זה, מיד לאחר ה"ריכוך" האווירי והטיפול במשגרי הטילים והקטיושות, היה גבוה מלכתחילה.

המהלך של החמאס, שהכניס עוד מיליון וחצי אזרחים לחרדת אזעקות, גם אם לא גרםעד אמש נפגעים או נזק בגוש דן, הגדיל את הסיכוי הזה מאוד. האפשרות שתהיה פעולה קרקעית הוא הרקע להחלטה של שר הביטחון להתיר גיוס של עד 30 אלף אנשי מילואים.

וכך, אם צה"ל יאכן יצא לפעולה קרקעית בעומק רצועת עזה המטרה עשויה להיות כפולה: להגביר את הלחץ על ראשי החמאס לבקש הפסקת אש, ובמקביל לצמצם את ירי הרקטות לעבר ישובי דרום הארץ ואףה מרכז, באמצעות תפיסת חלק מאתרי השיגור. ארועי אתמול ממחישים כי פעילות מן האוויר בלבד אינה מספיקה כדי לנטרל את הירי: במהלך היום שוגרו לעבר ישראל למעלה מ-200 טילים ורקטות – כמות שאפיינה את היקפי הירי של חיזבאללה במהלך מלחמת לבנון  השנייה, גבוהה בהרבה מאשר היקפי הירי ב"עופרת יצוקה" לפני כארבע שנים.

האם מבצע קרקעי בימים הקרובים ברצועת עזה יהיה דומה במתכונתו ל"עופרת יצוקה"? כנראה לא. הלחץ על הבינלאומי על ישראל, להפסיק את המבצע, שצפוי להתגבר עם תחילת השלב הקרקעי, החשש לנזק אסטרטגי ליחסים עם מצרים, וכמובן השש מנפגעים רבים משני הצדדים, יביאו את צה"ל לבצע מהלך מהיר וקטלני ככל האפשר. ככל הנראה, צה"ל לא ישהה בתוך רצות עזה במשך כשלושה שבועות, כמו ב"עופרת יצוקה". הוא ישאף להישאר ברצועה מעט ככל שאפשר, אבל לא לעזוב לפני שינחית מכה כואבת על החמאס.

המהלך צפוי להיות מבוצע על ידי כלים משוריינים היטב ומוגנים, שיהיו מלויים במעטפתת של אש מאוד מדויקת.

השאלה הגדולה היא איך יוצאים ממהמלך הקרקעי ומהמבצע הקרקעי בדרך הנכונה ביותר?
 

צה"ל מצטיין בדרך כלל במהלכי פתיחה של מערכות. ההמשך, ובעיקר הסיום של כל מערכה, הוא כבר סיפור אחר לגמרי. בתחום הזה, ההישגים של צה"ל, ובעיקר של הדרג המדיני, טעונים שיפור, באופן היסטורי.
 

להלן כמה עובדות יסוד: הזמן, באופן כללי, אינו משחק לטובתנו. אחרי מהלך הפתיחה המהמם - החיסול של אחמד ג'עברי, הכיוון הכללי יכול להיות פחות או יותר כלפי מטה. לקח לחמאס כמה שעות לעכל את ההלם, אבל הירי המסיבי אתמול,  כולל לתל אביב, היה צפוי, פחות או יותר. גם המחיר הכבד של הרקטות. זה לא מעודד, אבל חמאס יכול להפעיל גם כלי נשק מפתיעים יותר מבחינתו (כולל טילי חוף-ים) ואולי אף לבצע פיגוע הרחק מרצועת עזה.
 

כמו תמיד, העולם נותן לנו כמה ימים של  חסד לטפל בבעיה שלנו .בשבוע הבא, כבר יתחיל הלחץ מוועדת החוץ והביטחון של האו"ם. הכותרות על הרוגים אזרחים מעזה ישתלטו על המסכים בעולם. הסבלנות כלפינו תלך ותפחת. גם צה"ל ירגיש את זה. ואם זה לא מספיק- כל יום שעובר יגביר את הלחץ על ממשלת מצרים לפגוע פגיעה היסטורית בהסכם השלום עם ישראל, בעל המשמעות האסטרטגית.

אבל גם את זה צריך לזכור: היתרון האיכותי והכמותי של ישראל מול החמאס הוא עצום. הרבה יותר גדול מהפער בין רוסיה לגאורגיה, שנמחצה תחתיה, לשם השוואה. מדובר בפער שהחמאס ירגיש היטב במהלך הימים הקרובים, וכבר הרגיש. האם זה אומר, שהדרג המדיני הגדיר לצה"ל יעדים ברורים לניצול המהלך הצבאי, והאם השגת אותם יעדים היא מובטחת? ממש לא.