פרישת אקרמן: הזדמנות נדירה לבכירי המדינה

פרישת אקרמן: הזדמנות נדירה לבכירי המדינה

ההודעה על סיום תפקידו של יוסי אקרמן כמנכ"ל אלביט מערכות, מוקדם יותר השבוע, היתה צפויה כבר זמן מה. אקרמן הביא את החברה למעמד על בקרב התעשיות הביטחוניות בעולם והוא רמז כמה פעמים כי ברצונו להעביר את השרביט לאחר.

עד כאן הכל בסדר. במדינה מתוקנת היו ראשיה קופצים על ההזדמנות ומטילים על אקרמן תפקיד ממלכתי. זה לא היה עולה להם כסף, כי אני בטוח שאקרמן היה גובה אולי דולר סמלי לשנה עבור ביצוע תפקיד כזה. אבל אף אחד כנראה לא יציע לו תפקיד כזה. מדוע? כי הוא מתאים.

אני יכול לחשוב למשל על תפקיד כמבצע את המיזוגים של התעשיות הביטחוניות בישראל, או לחילופין את הממונה על הפרטת התעשייה הצבאית. נכון שאלביט מגלה עניין, אבל אקרמן היה בתפקיד כזה עושה את הכי טוב למדינה. אקרמן הוא מנהל מוכשר, איש שמבין את המהות של תעשיה ביטחונית. הוא הפך את אלביט מערכות לחברה בינלאומית מוכרת. הוא שהפך אותה למובילה בתחומה.

אז למדינת ישראל יש עכשיו הזדמנות לבקש מאיש כזה לעשות עבורה משהו חיוני ויש הרבה דברים כאלה. אבל אקרמן מוכשר, ידען, מנהל ומנהיג. הממשלה לא רוצה אנשים כאלה לידה שכן אז יראו כמה היא ופקידיה גמדים. אקרמן בחר בקפידה את מחליפו. הוא משאיר אחריו, כאשר יעזוב את משרד בחיפה, חברה חזקה שיודעת עליות ומורדות בהתאם לתנאי השוק , אבל עם יציבות בסיסית שמבוססת על מרכזי ידע גדולים, השקעה גדולה במחקר ופיתוח ויכולת שיווק בינלאומית ברמה הגבוהה ביותר.

אז אולי מישהו בממשלה יבין שיש כאן הזדמנות נדירה לרתום איש כמו יוסי אקרמן למען משהו ממלכתי שדורש את כישוריו. הסיכוי שזה יקרה קטן, אבל מי יודע אולי המצב הרע בכמה תחומים יכניס שכל למישהו בהנהגה שלנו.