פרויקטים ישראליים - אמריקאיים

מיוחד: שת"פ ביטחוני בין ישראל וארה"ב בפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים אינו מסתכם רק בטילים נגד טילים. עשרים שנות שת"פ בפיתוח טכנולוגיות ללחימה נגד טרור, הביא שורה של הישגים. סקירה מיוחדת של הפרויקטים המשותפים ללחימה נגד טרור, כולל גילויים חדשים

הרעיון לפתח רובוט קל משקל, שיהיה בעל ראש ניהוג עם ראיה תלת מימדית, נולד בדירה בגבעתיים, שבה התמקמו בשנת 2010 מספר יזמים ישראליים צעירים.

היזמים הצליחו לגייס מהמנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון הישראלי (מפא"ת) מימון מינימאלי בסך כ-100 אלף דולר, שאיפשר להם להוכיח את היתכנות הקונספט שלהם. היזמים, שהקימו את חברת "רובוטים" (Roboteam), עבדו מסביב לשעון והצליחו לרתום לחלום, בעידוד מפא"ת, גם את המשרד האמריקאי לתמיכה טכנולוגית בלחימה כנגד הטרור, וכך נולד עוד פרויקט ישראלי - אמריקאי משותף. תקציב הפרויקט גדל למיליוני דולרים.

הזמן הקצר מאז היציאה לדרך של הפרויקט הותיר הן את האמריקאים והן את אנשי משרד הביטחון הישראלי נדהמים: שיתוף הפעולה הביא בתוך פחות משנתיים לייצור סדרה של רובוטים שעברו בהצלחה מבחנים אמריקאים נוקשים.

הרובוט המרכזי במסגרת הפיתוח המשותף, MTGR, מצויד במצלמת יום ולילה עם שדה ראיה של 360 מעלות, סמן לייזר בתחום הנראה והאינפרה-אדום הקרוב, מיקרופון, רמקול וזרוע קטנה המאפשרת הנחה של מטענים כנגד מטענים מאולתרים וטיפול בפריטים קטנים. עוד נחזור אליו.

"מה שחשוב להבין זה ששיתוף הפעולה הישראלי-אמריקאי נותן רווח עצום לשני הצדדים", אומר גורם ביטחוני ישראלי. "השילוב בין יזמות ישראלית וחיבור ישיר אל המשתמשים בשטח (רבים מהמפתחים הישראליים מכירים את הצרכים המבצעיים משירות מילואים בצה"ל), לצד כסף וידע אמריקאי, מקצר תהליכים ומאפשר להגיע לפיתוחים שישראל וארצות הברית לא היו יכולות להגיע רק בכוחות עצמן. מדובר ברווח מוכח לשני הצדדים".
  
לא רק הגנה נגד טילים

כשמדברים על שיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי בפיתוח אמצעי לחימה מיד חושבים על פרויקטי הענק לפיתוח טילים נגד טילים. ישראל וארצות הברית השקיעו במשותף מליארדי דולרים (בדרך כלל על פי מפתח של שני דולרים אמריקאים שמושקעים בפרויקט על כל דולר ישראלי) בפרויקטי ענק בתחום ההגנה נגד טילים: פרויקט ה"חץ 2" שהוא מבצעי כבר למעלה מעשור, פרויקט תותח הלייזר "נאוטילוס" (שנזנח מבלי שהגיע ליכולת מבצעית) והפרויקטים שנמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים "חץ 3" ו"שרביט קסמים". בנוסף, תמכה ארה"ב במאות מיליוני דולרים בהצטיידות במערכת "כיפת ברזל" ליירוט רקטות קצרות טווח.

ואולם, סקירה משותפת שנערכה באחרונה על ידי גופי הביטחון בישראל ובארצות הברית, סיכמה גם עשרות פרויקטים משותפים מוצלחים בתחום הלחימה כנגד הטרור.

הטרור הבינלאומי, שהתגבר בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, הוא שהמריץ את שיתוף הפעולה ההדוק בין ישראל וארה"ב בתחום זה. היחסים המשותפים בתחום הטכנולוגי התפתחו במהלך השנים לכדי הסכם שיתוף פעולה רחב במטרה להתמודד עם איומים טכנולוגיים בשימוש ארגוני הטרור והמדינות התומכות בהם.

טקטיקות, נהלים, אמצעי נגד וציוד שזוהה, פותח או נבחן תחת ההסכם המשותף, מצאו דרך לפתחם של משרדי הביטחון, סוכנויות וכוחות (ביטחון, מודיעין ואכיפת בחוק) בארה"ב ובישראל. אלה שיפרו את יכולות שני הצדדים, ואיפשרו לשתי המדינות להתמודד בצורה יעילה עם האיומים המתפתחים.

ההסכם נחתם בשנת 1994, כאשר המאמצים התמקדו מתחילת הדרך במספר נושאים כמו גילוי חומרי נפץ ונטרולו, סיוע לזיהוי פלילי, הגנת מסגרת ותמיכה במשימות טקטיות. במשך השנים, ההסכם התפתח וגדל בהיקפו כתגובה לשינויים באיומים ובהנחיות של קובעי המדיניות בארה"ב ובישראל בנושא הלוחמה בטרור.

כתוצאה מאירועים כמו האינתיפאדה השנייה שפרצה בשנת 2000, סדרת הפיגועים על אדמת ארה"ב ב-11 בספטמבר 2001, מלחמת המפרץ השנייה והלחימה באפגניסטן, נדרש היה להרחיב את תכולות והיקף ההסכם.

כיום, הסכם המו"פ הדו-לאומי מנוהל בצד האמריקאי על ידי קבוצת העבודה לתמיכה טכנולוגית (TSWG) כחלק מהמשרד לתמיכה טכנולוגית בלחימה בטרור (CTTSO-Combating Terrorism Technical Support Office), במשרד ההגנה עם בקרה של משרד החוץ. על פי החלטת הקונגרס, הקבוצה יכולה להקצות חלק מתקציבי הפיתוח שלה לשיתופי פעולה עם מדינות ברית נאט"ו ועם בעלות ברית נוספות חשובות, שאינן חברות בברית. בישראל, ההסכם מנוהל על ידי משרד הביטחון.

שיתוף הפעולה מתנהל בכל רמות הארגונים, כאשר אנשים שלהם אחריות בתחומי מיקוד שונים בכל מדינה נמצאים בקשר זה עם זה בכדי לדון בבעיות שונות ובפתרונות אפשריים. במקרים בהם שני הצדדים מסכימים על דרך פעולה, מועבר הנושא לרמת הנהלת השת"פ לבחינה ולאישור.

התקדמות ההסכם מבוקרת פעמיים בשנה בפגישות עבודה של הנהלת השת"פ בשתי המדינות. באופן רשמי, הפגישות עוסקות בדרישות ובהצעות פוטנציאליות למחקר ופיתוח. בנוסף לכך, הצדדים משתפים פעולה בדיונים על איומים משותפים, צרכים ופתרונות. עלויות פרויקטי המחקר והפיתוח מתחלקות באופן שווה – כל צד מממן מחצית מן העלות.

מי שעמדו מאחורי ההסכם בתחילת הדרך – מייקל ג'ייקוב, לשעבר ממשרד החוץ האמריקאי וג'ון ריינגרובר, לשעבר ממשרד ההגנה האמריקאי ביחד עם תא"ל (מיל') יגאל פרסלר, תא"ל (מיל')  שמואל יכין וסא"ל (מיל') דני גרוסמן, היו גורם חשוב כאשר יצקו להסכם הדו-לאומי את תוכנו. ניסוח ההסכם הייחודי מאפשר חתימה מהירה על פרוייקטים מהירים.

להלן סקירה של הפרויקטים במסגרת שיתוף הפעולה הטכנולוגי הישראלי-אמריקאי ללחימה נגד הטרור.

הגנת מסגרת

לישראל ולארה"ב יש אינטרס עצום בהגנה על בסיסים, מבני תשתית וכדומה. בין הפרויקטים הבולטים של ההסכם ניתן למצוא פיתוחים בתחום תהליכי התפשטות פיצוצים, סביבה אורבנית, פיתוח מערכת ניידת לגילוי ירי רקטות ועוד.

גילוי אנומליות מגנטיות של אמל"ח חבוי

היכולת לקבל התרעה באופן חשאי על כלי נשק או גופים מתכתיים באזורים בהם האבטחה היא מהותית הינה בעלת חשיבות רבה בסביבות פעילות מסוימות. פרויקט גילוי אנומליות המגנטיות של אמל"ח חבוי כולל פיתוח חיישן מוטמן אשר נועד לגלות, לאכן ולעקוב אחר מעבר גופים מתכתיים על פי הקרקע באזורים בהם קיימת מגבלה של שהות או ניטור פיזי. כאשר המערכת מזהה תנועה של גוף מתכתי, היא משדרת התרעה בזמן אמת ליחידה המבצעית, אשר מסמנת גיאוגרפית את הגילוי.

מערכת גילוי היקפית (מג"ה)

מג"ה היא מערכת ניידת לגילוי מקורות ירי כלל כיווני מבוססת חיישן אינפרה-אדום לפלטפורמות יבשתיות בתנועה המאפשרת למשתמשים שלה להימנע מאבדות ולענות בצורה יעילה כנגד תוקפים. המערכת מספקת כיסוי של 360 מעלות על ידי אינטגרציה של שלושה חיישנים עם חפיפה ביניהם, כל אחד עם שדה ראיה של 130 מעלות. מערכת מג"ה מסוגלת לגלות, לאכן ולסווג ירי של מקורות שונים כאשר היא נייחת או בתנועה ויכולה לספק מידע זה דרך תקשורת עם משתמשים שונים על ידי מתן האזימוט והמיקום של היורה. המערכת מיועדת להיות מותקנת על כלי רכב כגון ההאמר ודומיו.

גילוי ירי רקטות

מערכת גילוי ירי רקטות (DORA) נותנת מענה לצורך לגלות ירי רקטות מטווח קצר ומתן התרעה מוקדמת בכך שהיא מספקת כיסוי של 360 מעלות לשטח המוגן. מערכת זו יכולה לגלות והלעריך את מסלול מעוף הרקטה ונקודת הפגיעה, כמו גם לשערך את נקודת השיגור של הרקטה. המערכת ניתנת לפריסה מהירה והיא לא דורשת שטח נרחב במצב פריסה.
המערכת נועדה לאפשר הגנה עצמית של בסיסים מרוחקים או מטרות איכות כנגד התקפות של רקטות. כאשר המערכת תהיה פרוסה באתר, היא תספק זמן התרעה ולהיערך לתגובה במידה ויידרש. המערכת תוכל גם להעריך באם ההתקפה לא תפגע במרחב הנדרש כך שפעולות הגנה מיותרות לא תידרשנה על ידי האנשים או אמצעים באתר.

הכתבה המלאה התפרסמה בגיליון 12 של "ישראל דיפנס" 

אולי יעניין אותך גם