פצצת פלוטוניום איראנית תוך שנה?

למרות הכותרות ב-NANA 10 ובוול סטריט ג'ורנל, קיים פער זמן משמעותי בין הפקת פלוטוניום באיראן לבין פיתוח פצצת פלוטוניום על ידה

Arak IR-40 Heavy Water Reactor - via www.isisnucleariran.org

קיים קונצנזוס רחב על כך שאכן איראן חותרת לפיתוח נשק גרעיני המבוסס על אורניום מועשר. מאמץ זה עלול להתממש, בנסיבות מסוימות, כבר בעתיד הקרוב - תוך שנה עד שנתיים. עם זאת, צדה את עיני כותרת סנסציונית של כתבה בחדשות NANA 10 (5 לאוגוסט): "גורמים בארה"ב ובאירופה - איראן תוכל להכין פצצת פלוטוניום בקיץ הבא". הופתעתי.

האם בידי אותם גורמים אנונימיים בחו"ל מידע חדש בנושא שטרם פורסם בפומבי? עם זאת הסכמתי, פחות או יותר, עם המשפט הפותח את גוף הכתבה: "איראן תוכל להפיק פלוטוניום לשימוש בנשק גרעיני כבר בקיץ הבא". משפט זה שונה לחלוטין מהכותרת הבומבסטית, תרתי משמע.

אני כשלעצמי, במספר מאמרים שכתבתי עד לאחרונה, טענתי כי כור המים הכבדים שאיראן הקימה ליד אראק, אשר מתאים להפקת פלוטוניום, יופעל רק ברבע האחרון של 2014. זאת, על פי הצהרתה שהתפרסמה בדו"חות סבא"א האחרונים. המסקנה הנובעת מכך היא, כי רק בשנת 2015, וייתכן אולי לקראת סופה, האיראנים עלולים להפיק כמות מספקת של פלוטוניום לפצצה אחת.

יתרה מזאת, את הפלוטוניום שיופק בתוך הכור של אראק יש להפריד מתוך הדלק הגרעיני המשומש של הכור, ולשם כך דרושים "מתקן הפרדה" או "מעבדה חמה" גדולה -שאינם מצויים באיראן. מתקנים אלה נועדו לטפל בכמות גדולה של דלק גרעיני מוקרן בדרגת רדיואקטיביות גבוהה ביותר. אומנם בעבר, עד בערך 2003, התנהלה בארגון האיראני לאנרגיה אטומית פעילות מחקרית בתחום טיפול בדלק גרעיני מוקרן, אך זו בוצעה במתקנים קטנים בעלי כושר הפרדת פלוטוניום בקנה מידה מעבדתי.

ניתן אפוא לקבוע, כי קיים פער זמן משמעותי בין הפקת פלוטוניום באיראן לבין פיתוח פצצת פלוטוניום על ידיה.

זאת ועוד, מערכת חדשות NANA 10 הסתמכה על כתבתו של ג'יי סולומון ב-Wall Street Journal (WSJ) מאותו תאריך. אך אף בדיקת כתבת WSJ העלתה חוסר התאמה בין תוכנה לבין כותרתה, שהייתה: "איראן נראית כמנסה נתיב חדש לפצצה" (Iran Seen Trying New Path to a Bomb ). מנגד, בגוף הכתבה לא צוין כלל כי מסלול הפלוטוניום הינו נתיב חדש לפצצה הגרעינית האיראנית. להיפך - צוין כי הקמת כור המים הכבדים, האמור לשמש כרכיב העיקרי במסלול הפלוטוניום האיראני, החלה כבר ב-2004. עוד יודגש - פרויקט הכור באראק נחשף לתקשורת כבר ב-2002.

לסיכום, לפנינו שתי כתבות שהתייחסו לאותו מידע, אשר כותרותיהן ביקשו להציגו כחדשני, אך המשותף לשתיהן שאין התאמה בין גוף הכתבה לכותרתה.

לפיכך, להלן פנייתי לעורכים, בפרט של כתבות בתחום הגרעין: ניתן להבין את רצוכם להציג את המידע שברשותכם כסנסציה. אך אנא היזהרו ואל תחטאו לאמת. על אחת כמה וכמה בסוגיית הנשק הגרעיני, בין היתר של איראן, אשר רק מעטים מתמצאים היטב בטרמינולוגיה המקצועית של תחום זה. זאת, בפרט אם כותרת שגויה עלולה לזרוע פאניקה מיותרת בקרב הציבור הרחב.

סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר.