עשר ההשפעות הגדולות של שמעון פרס ז״ל על הביטחון הישראלי

שניים מעוגני הביטחון של ישראל הם יכולת גרעינית המיוחסת למדינה ותעשיה ביטחונית מבוססת ומתקדמת. לשמעון פרס ז״ל מניות יסוד בשני התחומים האלה, אבל השפעתו על הביטחון הישראלי חורגת הרבה מעבר מכך

עשר ההשפעות הגדולות של שמעון פרס ז״ל על הביטחון הישראלי

צילום: AP

למעשה, אין בהיסטוריה של המדינה אדם שהשפעתו הביטחונית ארוכת הטווח גדולה יותר מפרס ז״ל, למעט מורו ורבו - דוד בן גוריון. פרס מזוהה עם החתירה לשלום אבל הוא היה ביטחוניסט בהווייתו, למרות שלא שירת אפילו יום אחד בצה״ל. אלה המעשים של פרס שהשפיעו יותר מכל על הביטחון:

1. הקמת הכור הגרעיני בדימונה: פרס היה דמות מרכזית ב״קשר הצרפתי״ של מערכת הביטחון הישראלית, בהיותו מנכ״ל משרד הביטחון בשנות החמישים של המאה שעברה. הקשר הזה הביא לארץ, בין היתר, את המהנדסים הצרפתיים, שבנו את הכור. לאחר מכן, פרס היה מהוגי ״מדיניות העמימות״ הישראלית, שאינה מאשרת כי לישראל יש נשק גרעיני, אבל גם אינה מכחישה זאת. לימים, שמעון פרס הציע לשקול מחדש את תוקפה של מדיניות העמימות, אבל עמדתו לא התקבלה.

2. גם זה קרה לפני יותר משישים שנה: בתחילת שנות ה-50, כאשר פרס היה שליח משרד הביטחון בארה״ב, הוא שכנע את הטייס המיתולוגי אל שווימר, שהיה בעל האנגר לשיפוץ ותחזוקת מטוסים, להקים בישראל מתקן דומה שיטפל במטוסי חיל האוויר. כך נולדה התעשייה האווירית, שנחשבת כיום לאחת מחברות היצוא הטכנולוגי המובילות של ישראל (עם צבר הזמנות של למעלה מ-9 מיליארד דולר). פרס דחף את התעשייה האווירית ותעשיות ביטחוניות אדירות נוספות שקמו שבעקבותיה, ותרומתן עצומה הן לביטחון והן למשק.

3. מבצע קדש: בחודש הבא ימלאו 60 שנה למלחמה בסיני המוכרת כמבצע קדש. פרס, שהיה בשנת 1956 רק בן 33 אך דמות מרכזית בממסד הביטחוני הישראלי, ניהל את המגעים שאפשרו לצה״ל לכבוש את סיני במהלך בזק בגיבוי המעצמות של אותם ימים, בריטניה וצרפת. המבצע העלה פלאים את יוקרת צה״ל שהיה עד אז מעין מיליציה המבוססת ברובה על עולים חדשים. הוא שם קץ לרצף ארוך של פיגועים (ופעולות תגמול בעקבותיהם), והעניק לישראל את שנות השקט הביטחוני הארוכות בתולדותיה (עד למלחמת ששת הימים ב-1967).

4. מבצע יונתן: שמעון פרס היה שר ביטחון כאשר מטוס אייר פראנס נחטף במהלך טיסה מתל אביב לפריז, והובל לאנטבה. ראש הממשלה יצחק רבין היה הדמות הדומיננטית בטיפול במשבר, אבל תעוזתו של פרס באה אף היא לידי ביטוי באחד המבצעים הגדולים בהיסטוריה של הלחימה בטרור. המבצע קירב את פרס למפקד סיירת מטכ״ל שנהרג בפעולה, יוני נתניהו ז״ל, ולמשפחת נתניהו כולה - עד יומו האחרון.

5. הנסיגה הראשונה מלבנון: כראש ממשלת האחדות הלאומית בשנת 1985, הוביל פרס את ההחלטה לצאת מלבנון ולהתייצב על קו רצועת הביטחון בדרום לבנון. ההחלטה התקבלה על חוד קולו של חבר קבינט אחד מהליכוד (משה קצב היה גדול התומכים מהליכוד בנסיגה). היא אפשרה לצה״ל להשתקם ולבנות את עצמו מחדש אחרי שלוש שנים בבוץ הלבנוני. לימים, נראה כי מוטב היה להתייצב מראש על קו הגבול הבינלאומי ולא בקו רצועת הביטחון (גם אופציה כזאת הוצגה בפני הממשלה), אבל זוהי חוכמה בדיעבד שאינה חוכמה של ממש. 

6.עסקת ג׳יבריל: אחת הטעויות הביטחוניות החמורות של ישראל התרחשה גם כן ב-1985, תקופת פרס כראש ממשלת האחדות: שחרור למעלה מ-1100 אסירים ביטחוניים תמורת שבויים ישראליים בודדים שהוחזקו על ידי ארגונו של ג׳יבריל. המחבלים, שהגיעו לשטחים, היו הגורם שהניע את גלגלי האינתיפאדה הראשונה שנתיים מאוחר יותר, והיו אחראים לרציחתם של ישראלים רבים. תחת טראומת עסקת גיבריל דחתה ישראל עסקה נוחה בהרבה להשבת הנווט השבוי רון ארד מאוחר יותר. העסקה הייתה אמורה להתבצע בשנת 1988, לפני שעקבותיו של ארד אבדו.

7. חיסול יחיא עיאש: את ההחלטה להתנקש בחייו של ה״מהנדס״, שהיה אחראי לאינספור פיגועי טרור, קיבל פרס כראש ממשלה בינואר 1996, חודשיים אחרי רצח רבין. ההתנקשות שמה קץ להפסקת אש, הודנא, ארוכה עם החמאס, והביאה לגל פיגועי נקמה מחרידים וכתוצאה מכך גם להפסד של פרס בבחירות על ראשות הממשלה מול נתניהו ב-1996.

קשה לדעת כיצד הייתה מתגלגלת ההיסטוריה אילולא ההתנקשות.

8. ענבי זעם: עוד מהלך פחות מוצלח בתקופתו של שמעון פרס כראש ממשלה, באפריל 1996: הרעיון, שהגיע מצה״ל, היה ללחוץ על האוכלוסייה בדרום לבנון כך שתברח צפונה ותפעיל לחץ על הממשלה בביירות, לעצור ירי קטיושות של חיזבאללה. המהלך לא צלח, והמבצע הסתיים בהבנות עם סוריה וחיזבאללה, שקרסו בתוך פחות משלוש שנים. 

9. חדשנות: חזונו של פרס משפיע על צה״ל ומערכת הביטחון עד היום, גם בהיבט התרבותי. הדחיפה הבלתי פוסקת מצדו לחדשנות מחשבתית וטכנולוגית (דחיפה שבאה לידי ביטוי שוב ושוב גם כשהיה נשיא המדינה) היא כיום חלק בלתי נפרד מתרבות צה״ל ( והקמת חברות סטרטאפ לאחר השחרור לאזרחות).

 10. המטריה המדינית: כשר וכנשיא המדינה שימש פרס כשכפ״ץ שפעל מול כל בירות העולם כדי לאפשר לצה״ל זמן פעולה במרחבי הלחימה האורבניים המאפיינים את עידן הלחימה הנוכחי – מ-״חומת מגן״ בעשור שעבר ועד ל-״צוק איתן״. במקרים רבים השפעתו על זמן הפעולה שניתן לצה״ל, הייתה עצומה. 

ומשהו על שנת תשע״ו: השנה שמסתיימת בימים אלה לא הייתה רעה לישראל מבחינה ביטחונית, למרות שהתחילה בגל טרור סכינאי (״גל״ כמו גלים רבים בעבר ולא ״אינתיפאדה״).

למרות פיגועי היחידים, הגבולות עם עזה, סוריה, לבנון מצרים וירדן היו שקטים השנה, וגם האחיזה המודיעינית של השב״כ וצה״ל באיו״ש היא טובה. 

רבים מהמהלכים  הביטחוניים-מדיניים החשובים של תשע״ו קשורים לבריתות אזוריות מול איום הגרעין האיראני. על רוב המהלכים האלה עדיין לא ניתן לדבר. אולי בתשע״ז יסופר יותר.  

אולי יעניין אותך גם

צילום מסך משידור הכנס

רשות הפרטיות עולה למתקפה: ״אי שילוב שלנו בשלבי החקירה הראשונים של מתקפת סייבר - שיבוש הליכי החקירה״ 

"הרשות היא רגולטור בעל סמכויות אכיפה פליליות, והשתלבותה בשלביה הראשונים של מתקפת סייבר חיונית״, הסבירה מנהלת מחלקת האכיפה ברשות, עו"ד ליאת קילנר