"עשות אשקלון פועלת להרחיב פעילות בתעופה"

מנכ"ל עשות אשקלון, דן כץ, מספר בראיון מיוחד על פיתוחים חדשים למגזר הביטחוני ולשוק האזרחי, ועל הצעדים שהחיו את החברה שכבר הייתה על סף קריסה לפני כעשור

בשנת 2005 פנתה חברת עשות אשקלון לספקים שלה בבקשה יוצאת דופן: מי שרוצה להמשיך למכור לנו, כתבה להם, צריך לארגן עבורנו קו אשראי.

הפנייה הייתה צעד כמעט נואש: באותם ימים, החברה הייתה בחובות עצומים, חשבונות הבנק שלה היו חסומים, ונדמה היה כי סיכוייה לשרוד אפסיים. כעבור פחות מעשור, לקראת סוף חודש נובמבר 2014, פירסמה עשות אשקלון את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2013, שבהם דיווחה על רווח של כ-1.5 מיליון דולר- המשך לרצף של רבעונים רווחיים רבים.

נתוני הרווח בשנת 2013 ממשיכים את המגמה משנת 2012, שהסתיימה עם רווח של כעשרה אחוז מתוך מחזור מכירות שנתי של 80 מיליון דולר. וכך, במקום שעשות אשקלון תיסגר, היא משיקה בימים אלה מוצרים חדשים, הן לשוק הביטחוני והן בשוק התעופה.

החברה מעסיקה כ-460 עובדים.

כיצד התרחש המהפך? מנכ"ל עשות אשקלון ב-20 השנים האחרונות, דן כץ, מתחיל את הסיפור כבר בשנת ההקמה של החברה, 1960. לדבריו, עשות אשקלון הוקמה במקור כחברה לייצור חלקי חילוף לתעשיית הרכב, אך היא נרכשה על ידי התעשייה הצבאית (תעש), ועברה להתמקד בשוק הביטחוני, לאחר שפשטה את הרגל בשנת 1967. מאז, עשות אשקלון היא חברת בת של החברה הממשלתית תעש.

בשנת 1992 הייתה עשות אשקלון החברה הביטחונית הראשונה ש-13.5 אחוז ממניותיה הופרטו. כיום, מוחזקים על ידי הציבור כ-15 אחוז ממניות החברה. שאר המניות מוחזקות על ידי התעש, שהמנכ"ל שלה, אבי פלדר, משמש כיו"ר הדירקטוריון בחברה הבת. לדברי כץ, המשבר הגדול בעשור שעבר החל דווקא בעקבות החלטת הממשלה להשלים את הפרטת עשות אשקלון. ההפרטה לא צלחה.

ספקים ולקוחות המתינו על הגדר זמן רב, ציוד המפעל התיישן במהירות, העובדים כעסו שלא שותפו במגעים להפרטה, ואילו הכנסות צפויות ממשרד הביטחון התעכבו כך שבסוף 2005 כמעט נרשמה בספרי החשבונות של עשות אשקלון הערת עסק חי – החובות נאמדו בכ-40 מיליון דולר.

"בסוף שנת 2005 לא יכולנו לקנות לחברה אפילו מקדח ללא אשראי מיוחד, והגענו למסקנה שאי אפשר להמשיך כך יותר: ההנהלה החליטה לקחת את העניינים לידיים", מספר דן כץ. "דבר ראשון, פעלנו לזהות את גורמי ההפסד ולהפסיק אותם, החלטנו שלא נקבל עוד עבודה בכל מחיר, רק כדי להעסיק את העובדים. העובדים לא צריכים להזיע כמטרה עליונה, החברה צריכה למכור. בנוסף, התחלנו לרכוש ציוד חדיש באמצעות קווי אשראי יעודיים שהעמידו לנו הספקים. השינוי לא קרה בבת אחת. הוא היה מורכב מעשרות החלטות קטנות, ואז, ברגע שהתחלנו להתיישר ולהראות סימני יציבות, ניצלנו את גל ההנפקות של שנת 2007 - הנפקנו אגרות חוב בסך 80 מיליון שקל. בכסף שגייסנו השתמשנו בראש ובראשונה כדי להמשיך להחליף ציוד, וכדי לרכוש טכנולוגיה מתקדמת ויעילה יותר. שום אגורה לא הלכה לשכר או ל"פינוקים" – עד היום הריהוט במשרד שלי הוא משנות ה-70 של המאה הקודמת. יותר מכל, אני גאה בכך החזרנו מאז ההנפקה ועד היום ארעה מתוך חמישה תשלומים שנדרשו לפירעון האג"ח. עשינו זאת בדיוק בזמן הנקוב ועם הריבית המלאה שנלוותה לכסף שגייסנו".

שני שווקים

באופן מסורתי, פעילה עשות אשקלון בשני שווקים: בשוק הביטחוני היא קבלן מרכזי בייצור הממסרות ומערכות הזחלים של טנקי המרכבה ונגמשי המרכבה (נמ"רים). במגזר האזרחי, היא מייצרת מכלולים ומפרקים מתקדמים למנועים ולכנפיים של מטוסים, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ושיטות ייצור מתקדמות.

מכלולים המיוצרים במפעל שממוקם בעיר הדרומית אשקלון, נמצאים כיום כמעט בכל מטוס, בטח של היצרניות הגדולות כמו בואינג ואיירבוס. הרכיבים נמצאים הן במנועים והן בכנפיים: למשל, מדובר בגלים למנועי סילון, ולמפרקים שפותחים את המדפים בכפי המטוסים הגדולים בבעת ההמראות והנחיתות. "היו שנים שבהן המרכיב צבאי הגיע עד 90 אחוז מהמכירות", אומר דן כץ. "במסגרת השינוי האסטרטגי, עשינו את כל שאפשר כדי להגדיל את המרכיב האזרחי: אנחנו רואים כיום שהגישה הזאת השתלמה לנו".

המכירות לשוק התעופה האזרחי מוערכות כיום בכ-40 אחוז מתוך סך המכירות של עשות אשקלון. כץ מוסיף: "כמובן שהמגזר הביטחוני חשוב לנו מאוד- אנחנו משמשים באופן מסורתי כבית הממסרות של צה"ל, ומייצרים ממסרות לטנקי מרכבה סימן 2,3 ו-5 גם את מערכות המזקו"ם ואת ההינע הסופי. למעשה, אנחנו מתחילים במנוע ויורדים עד לזחל של כל כלי משוריין.

"ב-2011, חתמנו עם משרד הביטחון על חוזה גדול לייצור מכלולים למרכבה ולנמ"ר, שהיה בו מרכיב גדול של שימוש בכספי הסיוע הבטחוני של ארצות הברית – זה הניע אותנו לממש תכנית ששאפנו אליה קודם לכן - לרכוש בארצות הברית חברה שאליה ניתן יהיה להעביר חלק מן הייצור (זאת, משום שבכספי הסיוע ניתן להשתמש רק לרכש מוצרים המיוצרים בארה"ב)".

לאחר מסע מחוף לחוף בארה"ב, שבו בחנו כץ וירון גלבוע, ממנהלי החברה, כמעט 30 חברות שהיו מועמדות לרכישה, הם בחרו לקנות חברה שהייתה ספק זעיר של עשות אשקלון עד אז, מאיזור העיר שיקאגו. עקב המשבר הכלכלי של סוף העשור שעבר החברה הוצעה להם במחיר שהיה יכול להיחשב מציאה - פחות מ-4 מיליון.

"למרות שאנחנו חברה ממשלתית, הצלחנו לקנות את ההחברה האמריקאית באוקטובר 2011", אומר כץ. "מה שהביא אותנו לבחור בחברה הזאת, זה הידע שהיה לה ותהליכי ייצור דומים לשלנו למעט תהליך אחד, שבו מאוד התעניינו".

היקף המכירות השנתי של חברת הבת בארה"ב מוערך כיום בכ-10 מיליון דולר, והיא מעסיקה כ-60 עובדים.

צבר גדול

סיפורה של עשות אשקלון יכול להיות בהחלט מעודד מבחינתה של חברת האם תעש, שהממשלה החליטה להפריט ב-27 בנובמבר 2013. בעקבות החלטה זאת, תהליך ההפרטה יצא לדרך. מנכ"ל תעש, אבי פלדר, נחשב כמי שדוחף להפרטת התעש וגם כמי שהיה מעורב מאוד במהפך החיובי של עשות אשקלון, כיו"ר דירקטוריון החברה.

נכון להיום, לעשות אשקלון יש צבר הזמנות שיכול להספיק לכ-3 שנות עבודה, ובנוסף ברשותה הסכמי מסגרת לא מחייבים עם לקוחות אסטרטגיים לאספקה של מוצרים בלמעלה מ-200 מיליון דולר נוספים. כץ הוא מהנדס בנשמתו, ולכן כאשר הוא מסתובב בפסי הייצור של עשות אשקלון הוא נרגש מכל מכונה חדשה שמגיעה למפעל, ומצליחה להחזיר את ההשקעה בה בתוך כשנתיים - שלוש.

כץ מדבר בהתלהבות גדולה במיוחד על מחבר חדש להעברת כוח במטוסים קלים, שפיתוחו הושלם השנה והוא הוצג באחרונה בתערוכה תעופתית בלאס וגאס. המחבר, u-joint A-380, פותח באופן יוצא דופן בעקבות שיחות עם לקוחות: "שמענו מלקוחות שיש בלאי גבוה מאוד במחבר שעשרות ממנו קיימים בכל מטוס קל, משום שהגריז שמשמן את אותו דולף ממעין מגף שמכסה אותו.

"בעקבות מה ששמענו פירסמנו קול קורא בחברה, לקבל הצעות לפיתרון הבעיה ולפיתוח מחבר יותר טוב. שילבנו את ההצעות ופתרנו את הבעיות בצורה מהפכנית. עשינו את זה למרות שכלם טענו שאין מה לשפר עוד במחבר שנחשב בסיסי לגמרי . רשמנו על הפיתוח שלנו שלושה פטנטים: אחד מהפתרונות היה שבמקום להזריק את הגריז לתוך המחבר אנחנו משמנים אותו עם פיטמת גירוז, זה מונע בריחה של גריז כאשר המחבר עומד בטמפרטורות קיצוניות מאוד. דבר נוסף שעשינו זה להשתמש בגומי קפיצי כדי לאטום את המגף שעשוי מחומר סיליקוני שנוטה להתכווץ ולהתרחב. הפתרונות הפשוטים לכאורה אמורים למנוע בריחה של גריז ולחסוך הון בהוצאות האחזקה. התגובות לפיתוח הן נהדרות.

"מחיר כל מחבר הוא רק כ-200 דולרים בסך הכל, אבל הפיתוח החדש כבר נחשב להיט והוא יכול להניב לנו בהמשך הכנסות של מיליוני דולרים. אנחנו כבר מתחילים לחשוב על ייצור מחברים בטכנולוגיה דומה גם עבור מטוסי בואינג". אתם נכנסים לשוק של מוצרי תעופה עשויים חומרים מרוכבים, ונעזרים לשם כך בידע שיש לחטיבת גבעון מהחברה האם תעש? "כל שאני יכול להגיד בעניין, זה שמדובר בתחום מעניין שאנחנו בהחלט מסתכלים עליו", אומר דן כץ.