ערב הסעודית: חילופי מלכים בעין הסערה

מותו של המלך עבדאללה והכתרת יורשו סלמן מציבים אתגרים לממלכה הסעודית. מאמר מיוחד עם פתיחת העידן החדש בריאד

ערב הסעודית: חילופי מלכים בעין הסערה

צילום: AP

מלך סעודיה, עבדאללה בן עבד אל-עזיז, מת ב -22 בינואר 2015 והוא בן 90. הלווייתו התקיימה למחרת, ועוד טרם הלוויה מיהר בית המלוכה הסעודי להכריז על יורשו, הנסיך סלמן בן עבד אל עזיז בן ה-79, אחיו למחצה של עבדאללה, ששימש גם שר ההגנה. 

עבדאללה היה מלכה השישי של ערב הסעודית. הוא הומלך ב-1 באוגוסט 2005 בעקבות מותו של אחיו למחצה, המלך פאהד. הוא נחשב מאז לרפורמטר ולמלך הקשוב לקולות מבית, באחת המדינות השמרניות ביותר בעולם. מאז עלייתו לשלטון הוא קידם רפורמות במוסדות הדת, החינוך והמשפט, במטרה לשחרר את הממלכה, ולו במעט, מהממסד הדתי הווהאבי, הנחשב לאחד האדוקים באיסלאם. לו עצמו היו ארבע נשים, שבעה בנים וחמש-עשרה בנות.

בריאותו של המלך הסעודי הידרדרה בהדרגה בשנים האחרונות. הוא עבר שני ניתוחים בארצות הברית ב-2010 כדי לתקן פריצות דיסק בגבו, ונזקק לתקופות החלמה ממושכות שבמהלכן נעדר מארצו. ב-2011 וב-2012 הוא עבר שני ניתוחים נוספו בגבו, הפעם בארצו. 

ההודעה על מותו של המלך עבדאללה באה כמה שבועות לאחר שסוכנות הידיעות הסעודית דיווחה כי הוא סובל מדלקת ריאות ומאושפז בבית חולים. עוד קודם לכן, מאחר שהיה מודע למצבו הבריאותי, עסק עבדאללה בשנה האחרונה גם בסדרי הירושה. 

עבדאללה ייזכר כבעל ברית נאמן של המערב, שתרם להגברת שיתוף הפעולה הביטחוני עם ארצות הברית ולהידוק משמעותי של היחסים בין המדינות. הדבר ניכר בהודעת האבל של הנשיא ברק אובמה, שהיה הראשון בין מנהיגי העולם ששלח תנחומים על מות המלך הסעודי. 

עידן חדש בבית המלוכה

סלמן בן עבד אל-עזיז, שהוכתר כמלך ערב הסעודית החדש, כיהן בשנים האחרונות בתפקידי ראש הממשלה ושר ההגנה. למרות שקיבל רשמית את השלטון לאחר מותו של המלך עבדאללה, בפועל הוא זה שמנהל את ענייני הממלכה כבר כמה שנים, בשל ההידרדרות במצבו הבריאותי של אחיו. עם המלכתו הוכרז אחיו למחצה - מוקרין בן ה-69 - כיורש העצר החדש.

המלך סלמן מונה כבר בגיל 20 למושל הבירה ריאד. בתקופת כהונתו שינתה הבירה את פניה, והפכה מעיירת מדבר לעיר מודרנית. הוא ידוע גם כבעל קשרים טובים עם ראשי השבטים במדינה. ואולם, ב-2011 הוא סבל משבץ, שפגע ביכולתו להשתמש בזרועו השמאלית. על פי דיווחים שמהימנותם אינה ברורה, סלמן סובל בשנים האחרונות מאלצהיימר. הדיווחים האלה הוכחשו בתוקף בסעודיה.

מותו של המלך עבדאללה מהווה טלטלה לא רק עבור סעודיה אלא עבור המזרח התיכון כולו, הנתון מאז 2011 בחוסר יציבות. המלך החדש יידרש להתמודד עם שורה של אתגרים חמורים ומורכבים:

המדינה האיסלאמית – לוחמי דאעש מצויים בעיראק, על גבולה של ערב הסעודית, ולאחרונה אף תקפו לראשונה עמדה סעודית. ארבעה נהרגו, בהם מפקד בכיר במשמר הגבול הסעודי. המדינה האיסלאמית גם הכריזה כי היא רואה בערב הסעודית את היעד הבא, ובכוונתה להשתלט על שדות הנפט שלה ועל הערים הקדושות לאיסלאם - מכה ומדינה.

מנגד, ערב הסעודית היא שותפה פעילה בקואליציה נגד דאעש בראשות ארה"ב, ומתחילת ינואר 2015 החלה בפרויקט אדיר של בניית מכשול מורכב, באורך כ-900 ק"מ, לחסימת גבולה עם עיראק. בינתיים כבר תגבר הצבא הסעודי את כוחותיו בגבול בכ-30,000 חיילים.

תוכנית הגרעין האיראנית – מדינות המחנה הערבי המתון, ובראשן סעודיה ומדינות המפרץ, חוששות, לא פחות מישראל, מהסכם בין המעצמות לאיראן בנושא הגרעין, אשר יותיר את איראן כמדינת "סף גרעינית" וכגורם כוח מרכזי במזרח התיכון. ארה"ב אומנם חוזרת ומצהירה כי הסנקציות לא יוסרו ולא יוקלו עד שטהרן תוכיח באופן מעשי כי נענתה לתנאים שהוצבו לה, אבל ישראל וסעודיה נשמעות כמי שאיבדו את אמונן בוושינגטון בעניין זה. הסעודים מוטרדים מכך שארה"ב מתעלמת מהאיום שצופן ההסכם גם על מעמדם בעולם הערבי.

האיום השיעי מתימן – השתלטות המורדים ההות'ים, הנתמכים על ידי איראן, על צנעא בירת תימן, והרחבת שליטתם לאזורים נוספים במדינה, מהוות איום על אינטרסים חיוניים של סעודיה. מנגד, זהו הישג משמעותי עבור איראן, שמכתרת את ערב הסעודית באמצעות הממשלה העיראקית השיעית מצפון וההות'ים בתימן מדרום. פתיחת המתקפה הצבאית של הקואליציה הערבית, בהובלת סעודיה, מוכיחה כי סלמן שם בראש מעייניו את הסוגייה התימנית.

אל קעידה – אל קעידה של חצי האי ערב, שעיקר תשתיותיו מצויות בתימן, נחשב לזרוע המסוכנת ביותר של הארגון. ערב הסעודית ובית המלוכה, המשתף פעולה עם ארה"ב במאבק נגד הארגון, מהווים יעד מועדף עבור אנשי אל קאעידה, שכבר ביצעו בערב הסעודית פיגועים קשים.

משבר מחירי הנפט - ערב הסעודית, מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, מחזיקה ב-16% מעתודות הנפט, והמלך סלמן יידרש להתמודד עם מחיריו הצונחים. עד כה התעקשה ערב הסעודית, העומדת גם בראש אופ"ק - ארגון המדינות המייצאות נפט - לשמור על תפוקת הנפט היומית, על אף הירידה התלולה במחירים. וכך, בתחילת ינואר השנה ירד מחיר חבית נפט אל מתחת ל-50 דולרים, ומאז לא התאושש. לסעודיה יש אמנם יתרות מט"ח אדירות, שמעניקות לה אורך נשימה, אך כיוון שהנפט הוא מקור ההכנסה העיקרי של המדינה, משבר ממושך במחירים עלול בכל זאת לסכן את יציבותה הכלכלית.

שמירת היציבות הפנימית – לבית המלוכה הסעודי יש מתנגדים רבים מבית, והשקט בממלכה מתקיים במידה רבה הודות לסבסוד הנדיב של מרבית השירותים הניתנים לתושבים. משבר כלכלי כתוצאה מירידה מתמשכת במחירי הנפט עלול לפגום ביכולתה של הממשלה לעשות זאת, והדבר עלול להביא לערעור היציבות במדינה. השנה כבר הציגה סעודיה, לראשונה בתולדותיה, תקציב גירעוני.

יחסי סעודיה-ישראל - אחד הביטויים הפומביים לקשר בין ישראל לערב הסעודית הוא "יוזמת השלום הערבית". היוזמה באה לאוויר העולם בעקבות ראיון שהעניק בתחילת 2002 עבדאללה בן עבד אל-עזיז, אז עדיין הנסיך ויורש העצר של סעודיה, לעיתונאי האמריקני תומס פרידמן. את עיקרי היוזמה פירט פרידמן בטורו ב"ניו-יורק טיימס", ובהמשך היא גובשה לכדי מסמך עקרונות, שאמור לשרטט את הדרך לקץ הסכסוך הערבי-ישראלי ולנורמליזציה מלאה בין עמי האזור. 

במרס 2002 הוצגה יוזמת השלום הסעודית בפסגת הליגה הערבית בביירות. רבים ממנהיגי ערב הדירו רגליהם מהפסגה, איש איש וסיבותיו, אך הכינוס היה מהסוערים שידעה הליגה הערבית, וכמעט נגמר בפיצוץ. לבסוף אומצה היוזמה פה אחד על ידי 22 חברות הליגה, והפכה ל"יוזמת השלום הערבית". 

ברגע האחרון, בלחץ הסורים והלבנונים, נוסף ליוזמה סעיף הנוגע לזכות השיבה והתנגדות ליישוב הפליטים הפלסטינים במקומותיהם הנוכחיים. התוספת הזו, שנתקלת בהתנגדות ישראלית חריפה, היא כעת סלע המחלוקת העיקרי. למרות זאת, יוזמת השלום היא ציון דרך היסטורי, לאחר עשרות שנות עימות ישראלי–ערבי, משום שהיא מבטאת לראשונה הכרה ערבית קולקטיבית בזכות קיומה של מדינת ישראל. 

על פי פרסומים זרים, האיום המשותף שמציבה תוכנית הגרעין האיראנית הוביל בעשור האחרון להתקרבות שקטה בין ישראל לסעודיה, ובישראל מעריכים שהמלך החדש ימשיך באותו קו. 

ככלל, המלך סלמן אינו צפוי לשנות באופן דרמטי את מדיניות החוץ והביטחון של הממלכה הסעודית, כיוון שהיה עוד קודם להכתרתו אחד ממקבלי ההחלטות המרכזיים בסעודיה. לישראל, לערב הסעודית ולמדינות הערביות המתונות יש כיום אינטרסים משותפים רבים, ובהם: יציבות גיאו-פוליטית במזרח התיכון, התמודדות משותפת עם טרור איסלאמי קיצוני (סלאפי וג'יהאדי), התמודדות עם איראן וגם אתגרי הפיתוח הכלכלי האזורי. היענות ישראלית ליוזמת השלום הערבית, בלי לוותר על האינטרסים החיוניים שלה, והסכם שלום כולל עם העולם הערבי, עשויים לפתוח פרק חדש ומבטיח בהיסטוריה של מדינת ישראל.

***

ד"ר אל"מ (מיל') שאול שי היה קצין המודיעין של פיקוד דרום, וראש מחלקת ההיסטוריה של צה"ל. כיום, הוא חוקר בכיר במרכז הבינתחומי בהרצליה

אולי יעניין אותך גם