על הקרקע. חמושים

רכבים בלתי מאוישים הכוללים עמדות נשק נשלטות מרחוק, הם חלק משדה הקרב העתידי. "המטרה שלנו היא להתאים את העמדות למגוון סוגי כרב"מים", אומר יזהר ס', האחראי על שיווק מערכות לתחום יבשה ברפאל

כלי רכב בלתי מאוישים (UGV) בשדה הקרב הם עובדה קיימת. אם עד לפני מספר שנים למישהו היה ספק בהיתכנות הטכנולוגיה, מספיק להסתכל על סדר הכוחות של צבא ארה"ב כדי להבין את המגמה בעולם - בשנת 2004 היו לצבא האמריקאי כ-150 כרבמ"ים (כלי רכב בלתי מאוישים), והיום מדובר על סדר כוחות של עשרות אלפים.

עבור התעשיות הישראליות מדובר על שוק עולמי מתפתח שעל פי תחזיות שונות צפוי להגיע עד שנת 2019 למחזור של כ-12 מיליארדי דולרים. אחת הנגזרות של שוק זה היא כרב"מים יורים. אמנם מדובר על טכנולוגיה בעייתית בלשון המעטה בכל הקשור להיבטים של מוסר, אתיקה ובטיחות, אבל בהיבטים מבצעיים כרב"מ שמותקנת עליו עמדת ירי נשלטת מרחוק הוא 'כדור הכסף' בעיניהם של רבים. היכולת מצד אחד לבצע פעילות התקפית, כולל ירי, ומצד שני להפחית את הסיכון בחיי אדם לאפס, קורצת לא רק למפקדים ולוחמים בשטח, אלא גם לפוליטיקאים המזהים בטכנולוגיה כלי מדיני פורץ דרך.

"פיתוח עמדות נשק לכרב"מים היא אחת המטרות באסטרטגיה העסקית של רפאל", אומר יזהר ס', מי שאחראי על שיווק מערכות לתחום יבשה בחברה. "בשנים האחרונות רכשנו ניסיון רב בתחום. החל ממערך עמדות נשק נייחות על מגדלים הכולל בין 4 ל-6 עמדות הנשלטות ממספר קילומטרים באמצעות סיבים אופטיים, ועד עמדות נשק המותקנות על כלים בלתי מאוישים כמו הפרוטקטור בים.

"היות והפיתוחים לזירת הים והיבשה מתבצעים ברפאל תחת אותה חטיבה, הידע שצברנו מהפרוטקטור משמש אותנו גם לרכבים יבשתיים. אמנם יש שוני בין הסביבות בתנאי הפעולה של הכלי, אבל מבחינת נושאי הניהוג, הבטיחות והשליטה אלו סביבות דומות. ביבשה קצת יותר קשה לנהג את הכלי בגלל תוואי השטח המשתנה, אבל אלו אתגרים שכבר מצאנו להם פתרון.
 
"צריך לזכור כי מדובר על טכנולוגיה שמקדימה את מרבית העולם בנושא. אנחנו שותפים בימים אלו באחד הפרויקטים הראשונים בעולם להתקנת עמדת ירי על כרב"מ של צה"ל. זה פרויקט שבמסגרתו אנחנו בוחנים אפשרות לחימוש מספר כלים שישלטו מרחוק על ידי מצלמות וסנסורים נוספים. זה עוד שלב בהתפתחות הטכנולוגיה, לאחר שבחמש שנים האחרונות מופעלות בצה"ל עמדות רואה-יורה נייחות".

התאמת עמדות לגדלים שונים של כרב"מים

אתגר נוסף עמו מתמודדים ברפאל הוא הקטנת המידות של עמדות הנשק כך שהן יתאימו למידות שונות של כרב"מים. "העמדות שלנו מותאמות בבסיסן לרכבים רגילים", מסביר ס'. "בראיה של כרב"מים קטנים המוגבלים בכושר העמסה שלהם, ורובם כאלו, יש צורך בעמדות קטנות. יש לנו רעיון לפתח עמדה לכלי נשק קטנים כמו אקדח, אבל מדובר בפיתוח ארוך יחסית. בסופו, יהיו לרפאל מגוון עמדות בגדלים שונים שיספקו מענה למגוון פלטפורמות קרקעיות וברמות מחיר שונות.

"בהיבט הטכנולוגי, היתרון של רפאל טמון ביכולת השליטה בעמדה ובבטיחות שלה. אנחנו מובילים את התחום בעולם, בעיקר בשל הדרישות של צה"ל שהוא צבא מאד מתקדם בתחום עמדות הירי ביחס לצבאות אחרים. אפילו האמריקאים לא ממהרים לאמץ עמדות כאלו בגלל נושא הבטיחות. עברנו מבחני בטיחות בצה"ל גם בסביבה ימית וגם בקרקעית. כל היתר אלו אתגרים טכנולוגיים שנדע להתמודד אתם".

למרות המורכבות הטכנולוגית, עדיין אין רגולציה מסודרת בעולם בתחום הכרבמ"ים היורים. ס' מסביר שבאירופה ובארה"ב ממעטים להתעסק בנושא בגלל היבטי בטיחות. באסיה ודרום אמריקה עדיין מדובר בשווקים בתוליים בתחום, ולכן בשלב זה אין הרבה ביקושים לכלים כאלו. "זו טכנולוגיה שתהיה נחלתן של מדינות בודדות גם בעתיד", אומר ס'. "קהל היעד לכלים כאלו יהיה מצומצם יחסית בגלל שיקולי בטיחות.

"יחד עם זאת, כל עוד יש ביקוש בצה"ל אנחנו נמשיך לפתח את התחום. גם בעולם ה-HLS, לא סביר שכרבמ"ים יורים יכנסו לפעילות במשטרה ונראה אותם ברחובות הערים. בסוף, יש לך כלי בלתי מאויש, חמוש, ואתה רוצה להפעיל אותו בסביבה אורבנית רווית אנשים. עדיין קיים חשש גדול סביב הנושא".

אולי יעניין אותך גם

באדיבות דני קרוננברג

מדע, טכנולוגיה ושדה הקרב

ספר זה מתאר אירועים בהיסטוריה העולמית של התפתחויות בטכנולוגיה צבאית, בעיקר מן ההיבט האנושי והארגוני. מאת: דר' עזריאל לורבר