עונש מידתי

החלטת הרמטכ"ל להדיח את אל"מ וינר מהצבא לאור דו"ח הרפז נכונה. וינר עבר כל גבול כאשר עסק באיסוף מידע על שר הביטחון. פרשנות

מבקר המדינה לא ניקה את עוזר הרמטכ"ל לשעבר, אל"מ ארז וינר, מהחשד שהיה שותף לניסיון פוטש כנגד הדרג המדיני. הוא קבע כי לא נמצא שהרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, היה מעורב במהלך כזה, אבל לא אמר דברים דומים גם על העוזר שלו. בכך, יותר מאשר רמז מה הוא חושב על התנהלותו.

וינר הוא סוס פרא, בנדיט: לכל אורך הקריירה שלו חצה את הקווים הנוקשים של הפקודות, והעיז לעשות מעשים שקצינים אחרים, שגרתיים יותר, לא היו חולמים עליהם (למשל, כמפקד גדוד "דוכיפת" בתחילת האינתיפאדה השנייה, הוא השתלח ברדיו בראיס הפלשתיני, יאסר ערפאת). למרות אופיו הפרוע, וינר התקדם בתפקידיו, ובצדק: הצבא צריך גם כמה קצינים פרועים יותר, שיאתגרו את החשיבה הנוקשה, ויהיו ראש גדול.

אלא שהתעוזה של וינר אינה הסיפור בפרשת מסמך הרפז. עוזר הרמטכ"ל יכול להרגיש את עצמו קורבן, כמי ששכב על הגדר בשביל אשכנזי במלחמותיו עם אהוד ברק, וכמי שהיה קרוב גם לסגן הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, שבימים האחרונים פעל כרמטכ"ל להדיח אותו, אבל הוא אינו יכול לרחוץ בניקיון כפיו. עיקרי טענותיו של וינר נשמעו לאורך כל הדרך בפרשה, וחזרו גם במכתביו לרמטכ"ל ולמטה הכללי, אתמול. אין בהם כדי לשנות עובדה בסיסית אחת: וינר עבר כל גבול בכך שעסק במשך תקופה ארוכה בהפעלתו של סא"ל (מיל') בועז הרפז כסוכן, שתפקידו להביא מידע על המזימה הדמיונית (או האמיתית) של שר הביטחון אהוד ברק להתנכל לרמטכ"ל אשכנזי.

ראויה לעיון מיוחד טענה שהעלה וינר בפני מבקר המדינה, באמצעות חוות דעת של פרופסור אבי שגיא מאוניברסיטת בר אילן (שאף חתום על מסמך "רוח צה"ל"), לפיה, בפשטות, וינר היה חייב לפעול כפי שפעל כדי להגן על מוסד הרמטכ"ל, משום שהאמין ששר הביטחון אינו שם את טובת המדינה בראש מעייניו. מבקר המדינה דחה את הטענה הזאת על הסף, כמעט בזלול: אם כל קצין יחליט מתי הוא כפוף לדרג ומתי לא, לא יהיה צבא, ולא תהיה מדינה, הוא קבע.

כמובן, שוינר העלה גם שורה של טענות כבדות יותר באשר ליחסי הדרג המדיני והצבאי, אבל גם הן אינן משנות את התמונה הכוללת. אם סיפורו של וינר יסתיים בהדחתו דה-פקטו שנעשתה אתמול (בכלל לא בטוח שזה באמת סוף הסיפור, משום שיש לא מעט הליכים משפטיים פתוחים בעניינו),יהיה בכך הכרה צודקת של הדרג הצבאי בבכירות הדרג המדיני, וגם עונש מידתי וראוי לווינר בגין מעשיו.

ההדחה לבטח נכונה יותר מהכוונה של אשכנזי למנות דווקא את וינר לקצין החינוך הראשי בצה"ל, מינוי שכבר בוטל על ידי גנץ מזמן.

אולי יעניין אותך גם