סיפורו של סוכן

פרשנות של עמיר רפפורט על דוח מבקר המדינה בפרש מסמך הרפז. מה יכלל בדוח, ומה לא יהיה בו?

דו"ח מבקר המדינה בפרשת מסמך הרפז הוא בראש ובראשונה סיפור מרתק על הפעלת סוכנים. לא במקרה הגיבור המרכזי של הפרשה, בועז הרפז, שירת בעברו באחת מהיחידות המסווגות ביותר של אגף המודיעין.

 הדו"ח משתרע על פני 294 עמודים, והוא יפורסם לציבור הרחב ביום ראשון הקרוב בדיוק בשעה 1600. ליבת הדו"ח והמסקנות תופסים 45 עמודים. כל השאר הם נספחים, עתירי פרטים בפני עצמם. הדו"ח הפומבי זהה כמעט לחלוטין לדו"ח המלא. הוא יראה אור לאחר תיקונים קלים ביותר. פה ושם נמחקו שמות של אנשים מיחידות מודיעין ומספרי יחידות מסווגות בצה"ל. לא יותר מזה.

בועז הרפז הוא דמות המפתח בפרשה, אבל הוא סחב אתו לתוך מרערבולת את שתי הלשכות הביטחוניות המרכזיות במדינה - את לשכת שר הביטחון ואת  לשכת הרמטכ"ל, ובמרכזן אהוד ברק וגבי אשכנזי.

הדו"ח אינו מאוזן ואינו מתיימר להיות מאוזן. הסוכן במרכז הפרשה הוא, כמובן, בועז הרפז עצמו.  

  ההפעלה שלו התבצעה מלשכת הרמטכ"ל. אילו לא היה מדובר בלשכות שבהן נקבעים גורלות וחיי אדם, היה ניתן להתייחס אל התיאור המפורט של הפרשה כאל דרמה משובחת.  

עוד לפי כתיבת הדו"ח, מבקר המדינה אימץ את עמדת המשטרה שהמסמך במרכז הפרשה, המתאר לכאורה את תכנית לשכת ברק להבאשת ריחו של אשגכנזי ולמינוי יואב גלנט (ונחשף לציבור בראשונה על ידי חדשות ערוץ 2), נכתב על ידי בועז הרפז לבדו. חקירת המשטרה מעולם לא מוצתה, וכתב אישום לא הוגש כנגד הרפז. ייתכן שאילו הייתה מתבצעת חקירת משטרה מקיפה, לא הייתה נערכת בדיקה כה ארוכה של מבקר המדינה.

בדיקת מבקר המדינה נערכה עם יד אחת קשורה לאחור – בגלל חקירת המשטרה שנתקעה, החלטות לא חד משמעיות של פרקליט המדינה וסחבת שבה נקטו כל הצדדים -  אך גם אחרי שנתיים וחצי, אלפי עמודי פרוטוקול שיימשו לכתיבת הדו"ח, מאות שעות הקלטה, וגם עשרות שעות וידאו שתיארו את חקירת המעורבים המרכזיים, קשה לקבוע באופן חד משמעי שלבועז הרפז לא היו שותפים בכתיבת היצירה.

מעלליו של בועז הרפז מזכירים במידה רבה את דרך פעולתו של סוכן המוסד לשעבר יהודה גיל, שפיאר מקור דימיוני בצמרת המשטר הסורי, כדי להעלות את יוקרתו ואת מעמדו, וכמעט סיבך את את ישראל במלחמה עם סוריה בסתיו 1996. במקרה של הרפז, לא הייתה סכנת מלחמה, אבל נגרם נזק כבד.

 הרפז מצטייר כחלקלק לשון. אצל מקורבי אשכנזי הוא התפאר בקשרים עמוקים עם לשכת אהוד ברק, כיבכול, למרות שלא באמת היה בן בית בלשכתו. ביחידות המודיעין המובחרות של אגף המודיעין הציג את עצמו כסחבק של גבי אשכנזי, וגם לכך אין הוכחה ניצחת. הרפז אמר לכלם את מה שרצה לשמוע, וביקר במקומות הרגישים ביותר באמ"ן, ללא סיווג מתאים.

הדו"ח יכול להיקרא גם כדרמה פסיכולוגית. הוא חושף אובססיות של חלק מן המעורבים וגם פרנויות. לאחר שמתפזר העשן מתברר כי לא כל הסתודדות הייתה מזימה, לא היה פוטש של צה"ל נגד הדרג המדיני מצד אחד, והדרג הצבאי רחוק להיות טלית שכולה תכלת, מצד שני.

סוף השבוע הזה תופס את גיבורי פרשת הרפז בדריכות שיא. הם ומקורביהם נערכים לקרב ההסברה סביב הדו"ח (שכבר נמצא בעיצומו (כאשר יפורסם הדו"ח סוף סוף יהיה מענה לחלק מן השאלות. הדו"ח מלווה בהחלטה של הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ על ועדת בדיקה לגבי חלק מחוליים שנחשפו בבדיקה המקיפה (בראשות אלוף מיל' יום טוב סמיה).

התרומה העיקרית של הדו"ח יכולה להיות בתחום האתיקה: לקבוע נורמות חדשות מה מותר ומה אסור גם במלחמות הכי יצריות בתוך מערכת הביטחון.

יש גם לקחים מתבקשים במישור הארגוני - למשל להסדיר אחת ולהתמיד את חוק כהונת הרמטכ"ל (איך ממנים במדינת ישראל רמטכ"ל, איך קובעים מי יהיה סגנו, וכמה זמן נמשכת כל כהונה כזו), אבל ספק אם זה יקרה. אפילו הרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל בני גנץ, לא יידע עוד הרבה זמן כמה זמן תימשך כהונתו (שלוש או ארבע שנים) ובאיזה הליכים ייבחר מחליפו. התשתית לעימות הבא היא מובנית, אבל בכל זאת, לאחר הדו"ח, ספק עם דרמה ברמה של "סיפורו של סוכן" תוכל לחזור על עצמה אי פעם.
 

אולי יעניין אותך גם