סוריה, היום שאחרי

נכון לנובמבר 2012, משטרו של בשאר אסד בסוריה עדיין מתקיים, אל"מ (מיל') שאול שי משרטט את התרחישים האפשריים, מה יהיה ביום שאחרי נפילת אסד?

הלחימה ברחובות דמשק נמשכת (צילום: AP)

ההתקוממות נגד משטרו של בשאר אסד בסוריה במסגרת "האביב הערבי", אשר החלה באופן מקומי, התפתחה בהדרגה למלחמת אזרחים, אשר גבתה, נכון לתחילת ספטמבר 2012, למעלה מ-20,000 הרוגים.

הסלמת העימות ורמת האלימות בה נוקטים כל הצדדים, ובעיקר הכוחות הנאמנים לאסד הנהנים מעליונות ברורה באיכות והיקף אמצעי הלחימה, יצרו בסוריה מציאות חדשה. לא ניתן יהיה להחזיר את "הגלגל לאחור". המאבק מתנהל בין אופוזיציה בלתי מאוחדת אך חדורת נחישות להפיל את השלטון, ובין משטר אסד, הנהנה עדיין מתמיכת עיקר כוחם של הצבא ומנגנוני הביטחון (למרות התגברות העריקה משורות הצבא וחוגי השלטון), ונלחם בנחישות לא פחותה על חייו ושרידותו.

האופוזיציה למשטרו של אסד כוללת מגוון תנועות בעלות אינטרסים ותפיסות עולם שונות (ליברליות, סוציאליסטיות, איסלאמיות, עדתיות ועוד), ואין בה כיום מנהיג בולט ומוכר, שמוביל את המאבק נגד אסד. המכנה המשותף של מרכיבי האופוזיציה, הוא הרצון להפיל את משטר אסד, אולם לגבי עתידה של סוריה בעידן שלאחר נפילת משטר אסד, קיימים חילוקי דעות מהותיים בין גורמי האופוזיציה השונים. לאורך כל תקופת המשבר בסוריה בולטת חולשת המערכת הבינלאומית, וזאת בעיקר בשל ניגודי העניינים של מרכיביה, בהקשר הסורי.

ביטוי חריף לכך היא התפטרותו של המתווך מטעם האו"ם, קופי ענאן, אשר הודה כי כל מאמציו לקדם הסדר עלו בתוהו. האו"ם מינה לו מחליף, אולם סיכויי הצלחתו מראש לא היו גבוהים משל קודמו בתפקיד. מדינות המערב, טורקיה ומרבית מדינות הליגה הערבית בהובלת ערב הסעודית, קטאר, ואף מצרים, חותרות להביא לסיום משטרו של אסד ולהחלפתו במשטר דמוקרטי, שישיב את השקט והיציבות לסוריה.

הציר הערבי–מערבי מסייע למורדים במישורים המדיניים וההסברתיים, בסיוע כספי וכן באספקת אמצעי לחימה. אולם, עד כה חברות הציר נמנעות מליזום התערבות צבאית חיצונית, על מנת להשיג מטרה זו. מנגד, המשטר של אסד ממשיך להנות מתמיכתן של רוסיה וסין, אשר מסכלות כל החלטה אופרטיבית נגד משטר אסד במועצת הביטחון של האו"ם, ומתמיכת איראן וחיזבאללה, אשר מסייעות לאסד במישור הצבאי.

תרחישים אפשריים

לא ניתן לדעת מתי וכיצד יסתיים העימות בסוריה, ולפיכך, לכל היותר, ניתן לשרטט מספר תרחישים לגבי ההתפתחויות הצפויות.

1. משטר אסד מצליח לשרוד: אסד מקיים משילות חלקית בלבד במספר מוקדים מרכזיים (דמשק, חלב וגזרת החוף), תוך קיום רצף טריטוריאלי ביניהם, ומשמר בידיו את הנכסים האסטרטגיים העיקריים של סוריה בהיבטים הכלכליים והביטחוניים. מרבית שטחה של סוריה נשלט, על פי תרחיש זה, על ידי האופוזיציה וגורמי כוח סקטוריאליים. בסוריה מתקיימת הפסקת אש "שברירית" בפיקוח האו"ם והליגה הערבית. סוריה נתונה במשבר כלכלי והומניטרי.

2. משטר אסד מנסה לשרוד באמצעות פתיחת מלחמה נגד ישראל - כצעד נואש להצלת משטרו פותח אסד במתקפת טילים על ישראל (בגיבוי איראן וחיזבאללה) ומחולל עימות אזורי ועל ידי כך מסיט את תשומת הלב הפנימית בסוריה מהמאבק נגד המשטר למאבק באויב חיצוני. מלחמה נגד ישראל תביא להפסקה (ולו זמנית) של איומי האופוזיציה על משטרו, ויציב אותו בעיני המערכת הבינלאומית בעמדה, שבה המפתח לסיום העימות מצוי בידיו ומחייב דיאלוג עם משטרו. מבחינת אסד, גם אם המהלך יכשל והוא יאבד את השלטון, הרי שהוא יכנס להיסטוריה כפטריוט ערבי סורי שנאבק נגד אויב חיצוני למען סוריה ולא כמי שלחם נגד עמו.

3. נפילת משטר אסד והיווצרות מציאות כאוטית - המורכבות וההטרוגניות של גורמי האופוזיציה מונעת את האפשרות לגיבוש משטר חליפי לשלטון אסד, ומתפתחת מלחמת אזרחים (מלחמת הכל בכל) עם קואליציות אד הוק בין הצדדים היריבים. הצבא הסורי חדל להתקיים, וחייליו ואמצעי הלחימה שלו מפוזרים בין גורמי הכוח השונים. המאבקים הפנים סוריים מועצמים על ידי גורמי כוח חיצוניים המסייעים לבעלי בריתם בזירה הסורית. סוריה נתונה במצב של כאוס מוחלט, מוגדרת "כמדינה כושלת" ונתונה במשבר הומניטרי חריף, שהמערכת הבינלאומית מתקשה לסייע לפתרונו, בשל חוסר הביטחון השורר במדינה. שכנותיה של סוריה מוצפים במאות אלפי פליטים ובחזית רמת הגולן מבצעים ארגוני טרור פיגועים נגד ישראל.

4. נפילת משטר בשאר אסד, התפרקות מדינת הלאום הסורית ופיצול המדינה והמערכת השלטונית למספר ישויות סמי מדינתיות - בשל ניגודי האינטרסים של מרכיבי האופוזיציה, לא מוקמת ממשלה מרכזית אפקטיבית. בחסות האו"ם והליגה הערבית מושגת הפסקת אש ובפועל חלקיה השונים של סוריה נשלטים על ידי גורמי כוח שונים. כתוצאה מכך, נוצרת קנטוניזציה של סוריה, בעיקר על בסיס דתי ואתני (אזור כורדי , דרוזי , עלאווי ועוד). בסוריה שורר משבר כלכלי והומניטרי, והיא נתונה למעורבות חיצונית גוברת. הצבא הסורי חדל להתקיים וחייליו ואמצעי הלחימה שלו מפוזרים בין גורמי הכוח השונים.

5. נפילת משטר אסד, היווצרות מערכת שלטונית חדשה בדומיננטיות סונית, "ממשלת אחדות, או פיוס לאומי" - איחוד גורמי האופוזיציה, בהובלת הקהילה הבינלאומית, יצליח לייצב את המצב בסוריה ולהשיב את המשילות והיציבות למדינה. משטר בעל מאפיינים כאלה יזכה ללגיטימציה מבית ולהכרה ולסיוע מהמערב וממרבית מדינות הליגה הערבית. משטר מתון ופרו מערבי בסוריה יביא לניתוקה מהברית האסטרטגית עם איראן וחיזבאללה. לאחר ייצוב וביסוס המשטר החדש, סוריה בעידוד מערבי, עשויה להוות פרטנר לתהליך שלום עם ישראל.

המשמעויות לישראל

ישראל עוקבת בדאגה אחר הנעשה בסוריה, ומעדיפה בשלב זה להימנע מהתערבות בנעשה מעבר לגבול הצפוני. לישראל יש אינטרס אסטרטגי בהחלשה ואף שבירה של הציר האסטרטגי של איראן–סוריה–חיזבאללה, אולם קיימת חוסר ודאות לגבי המציאות שתתהווה בסוריה לאחר נפילת אסד. לפי חלק מן התרחישים, מציאות זו עלולה להיות מסוכנת לישראל.

מרבית התרחישים שהוצגו מצביעים על חוסר יציבות וחולשה שלטונית, וכתוצאה מכך קיים חשש להפיכת רמת הגולן לזירת עימות בין ישראל לגורמים אסלאמיים קיצוניים וגורמים עוינים אחרים שינצלו מציאות זו לפתיחת חזית מול ישראל. איום אחר הנשקף לישראל הוא זליגה של אמצעי לחימה מתקדמים (טילי קרקע – קרקע ארוכי טווח, טילי נ"ט מתקדמים, טילי נ"מ ועוד) לידי חיזבאללה או לארגוני טרור אחרים.

האיום החמור ביותר בהקשר זה טמון באפשרות שאמצעי לחימה בלתי קונבנציונליים (כימיים או ביולוגיים) יגיעו ממחסני הצבא הסורי לידי ארגוני טרור. הן ישראל והן ארה"ב הכריזו כי ימנעו את נפילת הנשק הבלתי קונבנציונלי הסורי לידי ארגוני הטרור. התרחיש הרצוי מבחינת ישראל והעולם המערבי הוא, ללא ספק, גיבוש משטר חדש בסוריה, שיהיה דמוקרטי ופרו מערבי. רצוי כי משטר זה יוקם באמצעות תהליכים דמוקרטיים פנימיים בסוריה, עם מעורבות בינלאומית מזערית, דבר שיקנה לגיטימציה למשטר החדש. למרות המגמות המסתמנות, של בדלנות בקרב גורמים וקבוצות בתוך סוריה, האינטרס של ישראל והמערב הוא לשמור על שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של סוריה בגבולותיה הנוכחיים.

לישראל יכולת מוגבלת להשפיע על הנעשה בסוריה וכל התערבות ישירה בנעשה במדינה זו עלול לשוב אליה כ"בומרנג". התרחישים שהוצגו מצביעים על קשת איומים רחבה הנשקפת לישראל מההתפתחויות בסוריה החל בפעולות טרור בחזית רמת הגולן וכלה במלחמה. ישראל צריכה להיערך בהיבטים הביטחוניים למתן מענה לתרחישי האיומים בזירה ואף לקחת בחשבון הסלמה גם בזירה הלבנונית. במקביל, על ישראל להידבר עם ידידותיה במערכת הבינלאומית על מנת שאלה יפעלו לסיום המשבר בסוריה בהתאם לאינטרסים שלהן ושל ישראל.

**

אל"מ (מיל') ד"ר שאול שי, היסטוריון וסופר, לשעבר קצין המודיעין של פיקוד דרום וראש מחלקת היסטוריה בצה"ל, משמש כיום כמרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה

אולי יעניין אותך גם