נאט"ו נערך לכוח תגובה מהיר לאיומי רוסיה במדינות הברית האירופית

"2014 הייתה שנה שחורה לביטחון אירופה", כך פותח המזכיר הכללי של נאט"ו, ינס סטולטנברג את הדו"ח השנתי שלו ל-2014, שפורסם לאחרונה. האיומים מדרום וממזרח: הקיצוניות האלימה בסוריה ועיראק שהביאה את הטרור לרחובות אירופה, והפעילות הכוחנית של רוסיה  לסיפוח חצי האי קרים והאיום על מזרח אוקראינה ושכנותיה – אלה היו האתגרים העיקריים של נאט"ו בשנה זו.

מבחינת נאט"ו רוסיה הפרה את החוק הבין-לאומי ואת התחייבותה כלפי אמנות כמו אמנת הלסינקי. כתוצאה מכך הורידה נאט"ו את מערכת היחסים שלה עם רוסיה לדרג שגרירים ותמכה בסנקציות כלפי רוסיה. מבחינה צבאית,  החל מאפריל 2014 קיימה נאט"ו פעילות בהיקף קטן באוויר, בים וביבשה, תוך יכולת התערבות ותגבור מידיים. הוגבר השיטור האווירי במרחב הבלטי המתקיים כבר 10 שנים; תוגברה הנוכחות הימית בים הבלטי שכותרתה פעילות נגד-מוקשים וחוזק הכוח הימי במזרח הים התיכון. ביבשה נערכו כ-160 תרגילים במזרח אירופה, כפול מהמספר שתוכנן. בראייה כוללת זו נוכחות צבאית קטנה לעומת יכולת הנעת הכוחות שהופגנה על ידי רוסיה. בוועידת נאט"ו שהתקיימה בוויילס בספטמבר 2014, הוחלט על הקמת כוח תגובה ראשונית מהירה שיוכל לפרוס תוך 48 שעות בכל אחת ממדינות הברית האירופאית.

לגבי המזרח התיכון, עמד המזכ"ל על הסכנות שמציבות סוריה, עיראק ודאעש. לנאט"ו יש סוללות פטריוט בתורכיה מוכנות להתמודדות באיום זה. הארגון גם שיפר את מערכות חילופי המידע המודיעיני על אזרחי מדינות הברית המצטרפים לדאעש. במאמץ אחר של נאט"ו הם סייעו לירדן ועיראק בבניית יכולות ביטחוניות. לנאט"ו יש מלים טובות על היכולות של כוחות הביטחון האפגניים בלוחמה בטרור שם. גם במדינה זו המשיכה נאט"ו לפעול במסגרת מבצע "Resolute Support" הכולל אימון, ייעוץ וסיוע לכוחות האפגניים על ידי 12000 מאנשי הברית.

בזירות אחרות נאט"ו ממשיכה להחזיק כוחות משימה: בקוסובו, בים התיכון וכנגד הפירטים במפרץ עדן וקרן אפריקה. משימות אלה צפויות להימשך לפחות עד 2016, למרות הירידה בתקיפות הפירטים (מ-120 אירועים ב-2010 ל-5 ב-2014).

 ב-2006 הסכימו החברות בנאט"ו שההוצאות הביטחוניות של כל אחת מהן יהיו לפחות 2% מהתל"ג, כאשר לפחות 20% מההוצאות יוקדשו למחקר, פיתוח ורכש אמל"ח. הדו"ח מציג נתונים המצביעים כי מעט מדינות עומדות ביעדים הללו. הפיחות בהשקעה הביטחונית במדינות הברית האירופאיות מאז 1990 הוא דרסטי. ב-1990 14 המדינות האירופאיות הוציאו 314 מיליארד דולר במונחים ריאליים. עשרים שנה אחר כך, ב-2010, למרות שהצטרפו עוד 12 מדינות ההוצאה ירדה ל-275 מיליארד דולר, ואילו ב-2014 היא עמדה רק על 250 מיליארד דולר.

השאלה היא לא רק כמה להשקיע בביטחון, אלא גם במה ואיך להשקיע. בוועידת וויילס סוכם על העדיפויות הבאות: אימונים ותרגילים, שיפור מערכות הפיקוד והשליטה, מערכות מודיעין משותפות, הגנה מפני טילים בליסטיים והגנה במרחב הקיברנטי.

תחום חיוני לשיפור התפקוד של צבאות נאט"ו הוא "הגנה חכמה" (Smart Defence), תכנית הכוללת שיתוף במשאבים ותיאום ציפיות לפיתוח משותף של פרויקטים, כגון  פרויקטים בתחום  הסייבר וחימוש מונחה אוויר-קרקע .

לנאט"ו יש מערכת פיקוד ושליטה על המרחב האווירי (ACCS), המאפשרת לברית לעקוב אחר כל הטיסות במרחב אירופה. הברית משדרגת את המערכת, ובעיקר פועלת ליצור יכולת פריסה ניידת. פרויקט נוסף שנוסה בהיקף גדול ב-2014 הוא מערכת המודיעין והתצפית המשותפת (JISR). בניסוי הופעלו סנסורים בכל הממדים של 18 החברות בברית והמידע נאסף למערכת אחת. הצפי ליכולת מבצעית ראשונית הוא ב-2016. כחלק מהפרויקט נאט"ו רוכשת מל"טי גלובל-הוק (NATO-owned). תחנת הקרקע הראשונה הוצבה השנה באיטליה. תכנית ההגנה מפני טילים בליסטיים שעליה הוסכם ב-2010, קבלה תוספת משמעותית בעקבות הצבת שתי ספינות אגיס (Aegis) בספרד. שתיים נוספות צפויות לעגון במרחב ב-2015. השנה גם צפויה תחילת פעולת המערכת הקרקעית ברומניה.

נאט"ו משקיעה גם בסייבר, בעיקר בכדי להגן על מערכות הפיקוד והשליטה שלה. בנושא המלחמה בטרור הוקם מרכז משותף בצ'כיה להתמודד באירועים כימיים, ביולוגיים וגרעיניים ונקבעו סטנדרטים למיגון רכב ואבטחת נמלי ים (Safe Port).

שותפה משמעותית נוספת לנאט"ו היא יפן המבקשת להיות מעורבת בביטחון הגלובלי והאזורי.