מתקפת האין ברירה באיראן

מתקפת האין ברירה באיראן

בתקופה האחרונה מדברים רבות על השאלה האם מתקפה צבאית על מתקני הגרעין באיראן הינה הכרחית או לא. עלינו להבין: השלכותיה של תקיפה על מתקני הגרעין של איראן, כולל מתקפת טילים ורקטות על ישראל כתגובה, תהיה הרבה פחות הרסנית מאשר הטלת פצצת אטום איראנית על ישראל.

יש מי שמביעים התנגדות חריפה לתקיפה צבאית באיראן, בטענה כי פעולה שכזו תוביל למלחמה אזורית שתוצאותיה אינן ידועות. זה בסדר, זו עמדתם, ואין בעיה בניהול דיון ציבורי בסוגייה. אבל צריך לציין כי ככל הנראה ישראל תשלם בכל מקרה מחיר יקר על תקיפה באיראן, ללא קשר לזהות התוקפים. ואם הסנקציות והפעולות הנוספות לא יעצרו את איראן במרוצה אחרי הפצצה, אז שאלת התקיפה הצבאית תעמוד על הפרק במלא חריפותה.

אסור שלאיראן תהיה פצצה גרעינית. זהו איום קיומי על מדינת ישראל. אסור להגיע למצב בו יהיה עלינו לשאול כל בוקר "האם היום תוטל עלינו הפצצה הגרעינית, כי מישהו באיראן קם בצד הלא נכון של המיטה". הנזק מהטלת פצצה גרעינית על ישראל יהיה נוראי!

חייבים להבין, אנו לא מתמודדים עם משטר רציונלי, המקבל את החלטותיו על בסיס כדאיות מדינית. מדובר על משטר, שבראשו עומד מנהיג רוחני, הפועל על פי פירושו האישי של הפסוקים בספר הקוראן. יתרה מכך, אחמדינג'אד קורא פעם אחר פעם למחוק את ישראל מהמפה. מי יכול לתקוע כף לידינו שכאשר תהיה בידיו הפצצה הוא לא יעשה בה שימוש? אנחנו לא יכולים להמר על ביטחוננו העתידי, בהסתמך על הערכות או השערות של אלה החושבים שלחץ דיפלומטי יגרום לאיראנים לזנוח את שאיפותיהם הגרעיניות.

הערכות אלה יוצאות מתוך הנחה שבאיראן פועל משטר רציונלי, וכאמור – זה לא המצב. בינתיים, נראה כי הסנקציות הנוספות שהטילו מדינות המערב על איראן, על מוסדות פיננסים במדינה, רק "מדגדגות" את הרפובליקה האיסלאמית. חייבים לזכור כי רוסיה וסין, שתי מדינות המקיימות קשרי מסחר נרחבים עם טהרן, בין היתר גם במכירה של מערכות נשק, מתנגדות לפגיעה כלכלית קשה בשותפתן העסקית במזרח התיכון.

אז נכון, לאחר תקיפה של גורם כלשהוא באיראן, נספוג, ככל הנראה, מטחי רקטות גם מלבנון ומעזה, אולם התגובה שלנו לירי תהיה כל כך כואבת ודורסנית שלדעתי הוא ייפסק במהרה. אנו נצטרך להכות במתקנים אזרחיים ובתשתיות ברחבי לבנון וברצועת עזה. תושבי ישראל לא יצטרכו לחיות עוד תחת איום הרקטות. העולם חייב להבין שלא נותר עוד זמן רב "להתברבר" בשאלת הגרעין האיראני. כעת הכל תלוי ברצונם של האיראנים לקבל החלטה על הרכבת פצצה גרעינית. הרי את הידע והחומרים – יש להם כבר. מדובר בתקופת זמן של שנה, לכל היותר, מרגע קבלת ההחלטה.

לכן, סנקציות, חריפות ככל שיהיו, לא יביאו לתוצאה הרצויה מבחינתנו. גם המבצעים החשאיים, המיוחסים על ידי גורמים זרים לישראל ולמדינות מערביות אחרות, כגון הפיצוצים המסתורים בבסיסים ברחבי איראן וחיסולם של מדעני גרעין ובכירים בתכנית הטילים, לא יעצרו את מנהיגי הרפובליקה האיסלאמית. הם נחושים והם ירוצו קדימה במאמץ להשגת נשק גרעיני. תקיפת המתקנים הגרעינים באיראן צריכה להיות האמצעי האחרון. אולם, תחת ההנחה שהסנקציות והפעולות האחרות לא יעצרו את האיראנים, לא תיוותר ברירה לעולם אלא לתקוף.

על העולם להבין שזו בעיה של כולנו, ולא רק של ישראל. ישראל לא צריכה להיות זו שתיאלץ להוביל את המתקפה הצבאית על מתקני הגרעין, אולם עלינו להבהיר כי אם העולם לא יהיה מוכן להתערב, לישראל שמורה הזכות המלאה להגנה עצמית.

***

הטור פורסם לראשונה בגיליון 6 של המגזין ישראל דיפנס

אולי יעניין אותך גם