מתווה לפתרון בסוריה מבלי לתקוף

תא"ל (מיל') ניצן נוריאל, לשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור, משרטט מסלול חלופי להתמודדות עם משבר הנשק הכימי בסוריהמתווה לפתרון בסוריה מבלי לתקוף

אני מאמין כי גם החוקרים והמומחים לסוריה, לא חשבו בחלומות הכי שחורים שלהם, שאסד יפעיל נשק כימי כנגד אזרחיו ובמידה של ציניות, גם מטוסי תקיפה נגד אזרחי המדינה.

מלחמת האזרחים בסוריה היא עקובה מדם, ועל הפרק עומדים אינטרסים עמוקים: המאבק של
העלאווים לשליטה, אינטרסים גיאופוליטיים (ציר איראן - סוריה - חיזבאללה), הכוחות הג'יאהדיסטים שמתבססים במדינה ועוד. לישראל אין יכולת להשפיע או לשנות מציאות זו, אך יש לנו חובה להיות ערוכים, וכן לספק סיוע הומניטרי במידת האפשר.

על מנת לצאת מהמשבר הנוכחי נדרש מהלך משולב וארוך טווח, שיכלול ארבעה רכיבים.
הראשון - הוצאת כלל הנשק הכימי מסוריה, בהסכמה ובפעילות בינלאומית זריזה, ובכך להוציא את המרכיב הזה מן המשוואה ולצמצם נזקים עתידיים, כגון זליגת נשק זה לידי גורמים ג'יאהדיסטים קיצוניים.

השני - להודיע שברבעון השני של 2014 יערכו בחירות חופשיות במדינה (ככל שניתן במציאות הזו) בפיקוח בינלאומי ועד אז לאכוף הפסקת אש.

השלישי - להציף את סוריה בכוחות סיוע הומניטאריים שיסייעו לאזרחים.

והשלב הרביעי ואולי המורכב ביותר, הוא לאפשר לליגה הערבית, חרף מצבן של חלק מן המדינות החברות בה, לקבל על עצמן את ניהולה של המדינה הסורית בתקופת הביניים עד לבחירות (מודל של ועדה קרואה מדינתית).

היתרונות של מהלך משולב זה ברורים. הוא יחסוך תקיפה של קואליציה ייעודית, יסלק את הנשק הכימי מאדמת סוריה, ואף יאפשר לאסד להתמודד בבחירות ב- 2014.

יש סיכוי שגם רוסיה וסין שמסכלות כמעט כל מהלך אפשרי במועצת הביטחון של האו"ם, יקבלו מתווה שכזה, ביחוד עם נשיא רוסיה ולדימין פוטין יקח חלק מרכזי בהחלת המתווה.

הנשיא אסד עשוי לקבל מתווה זה בזרועות פתוחות, ביחוד לנוכח החלופות, שעל אף הצהרותיו הלוחמניות, מהוות סכנה גדולה לשלטונו. יש סיכוי לא קטן כי הוא אף יזכה בבחירות (לא בטוח שמרבית העם הסורי מעדיפים את הכאוס הג'יאהדיסטי על פני שלטונו של באשר אסד) ואילו המערב, יעדיף מתווה המשלב את הסרת האיום הכימי על פני יציאה להרפתקה (מדויקת ככול שתהיה) שעשויה להסתבך ואף להתפשט לחלקים נוספים בעולם באמצעות טרור רב גוני.

ואולם, בשכונה שלנו (המזה"ת), כנראה לא יגיעו למתווה סביר ללא הפגנת כוח. יתכן שבסופו של דבר יגיעו למתווה זה, אך לא לפני שישמעו רעשי הפגזים. בינתיים ישראל חייבת לחזק את כל מרכיב ההגנה. אמנם קשה להאמין שסוריה או החיזבאללה יסתכנו בתגובה משמעותית נגד ישראל, הרי שאין לנו את  הפריווילגיה לגלות שטעינו בהערכה. מחיר הטעות הוא בלתי סביר.

שתהיה שנה טובה!