מרוואן וההתרעה האבודה

מרוואן וההתרעה האבודה

מדי מספר חודשים מסתערים עורכי החדשות על מותו של ד"ר אשרף מרוואן, סוכן המוסד שמצא את מותו בתאונה מצערת, כשנפל או הופל ממרפסת המלון בו שהה. עבור אלו שאינם זוכרים, מרוואן היה הסוכן שנתן התרעה לישראל ש"מחר" תפרוץ מלחמת יום כיפור.

ראש המוסד ואנשי אמ"ן בעבר הגישו תלונה נגד ראש אמ"ן בעבר כאלו חשף את מרוואן כאותו סוכן. אפשר לשער שהפרשה לא תסתיים עם הכרעת הדין הקרובה. משום מה עד היום לא עלתה לדיון ציבורי העובדה הידועה כי מרוואן שלח התרעה על מלחמה כמעט יומיים לפני פגישתו המפורסמת בלונדון עם ראש המוסד. מרוואן יצא ממצרים כשלושה ימים לפני המלחמה. מיד כשהתאפשר לו שלח הודעה למפעיליו במוסד ובה ביקש פגישה דחופה ביותר. החלק העיקרי בהודעה נגע לחוליית מחבלים שהצטיידה בטילי סטרלה נגד מטוסים והתכוונה להפיל מטוס אל-על.

רק בסוף ההודעה נכתבה מילת הקוד "כימיקלים" שפירושה "מלחמה".עברו כמעט יומים ארוכים עד אין קץ, תופי המלחמה תופפו בכל כוח, ההכנות המצריות והסוריות נראו בכל משקפת, ונשמעו בכל אוזן ומכשיר קשר, אבל המידע לא קושר להודעה על מלחמה מפיו של הסוכן האיכותי ביותר שהיה לישראל מאז ומקדם.המוסד הבין שמשהו חמור עומד להתרחש, ראש המוסד אינו קופץ לפגישה עם סוכן כך סתם.

בינתיים עוברת לה יממה יקרה מפז. תארו לכם שההתרעה היתה זוכה להערכה הנכונה, שצה"ל היה מתחיל את הספירה לאחור כמעט יומיים קודם, שהיו פותחים את הימ"חים ומצידים את הטנקים, עושים איפוס כוונות, מגייסים רק אנשי מפתח ומפקדים, עושים קבוצות פקודות, תדריכים והערכות מצב. וכל זאת בלי לעשות גיוס כללי. מטה חיל-האוויר ובכירי המפקדים גם הם היו מגיעים למלחמה מתודרכים וללא ההפתעה ששיבשה את מהלכי הפתיחה.הגורם העיקרי לפתיחה שותתת הדמים של ישראל היתה ההפתעה, אבל איש לא טורח לבדוק עד תומה את הפרשה הזאת שרוב פרטיה ידועים אך אינם ברורים עד תום (וכך גם פרטים המופיעים באן) ולהסיק את המסקנות הנדרשות.

הפרשה לא הסתיימה רק בכך. אנו יודעים כי גורלה של רמת הגולן התנדנד על כפות המאזנים. דרום הרמה כמעט נכבש כליל ואילו התאחרה ההתרעה בארבע שעות הייתה נופלת בידי הסורים. אבל יש לנו בערך חמש שעות אבודות בלילה שלפני המלחמה. הפגישה בין ראש המוסד מתרחשת ב-22:00. שעה אחר כך, ב-23:00 בערך הולך ראש המוסד לשגרירות אבל היא נעולה, יתר על כן, חדר הקשר בו מצפינים הודעות היה נעול על בריח והמצפינה ספונה בביתה, הרי ערב יום כיפור הוא.

וכך נאלץ ראש המוסד לחפש תא טלפון ציבורי, ואל מי הוא מתקשר? אל הרל"ש שלו בביתו, והרל"ש ישן שנת ישרים ואינו עונה, מי יענה לטלפון שגוי בערב יום כיפור? בסוף עונה הרל"ש, לקראת שעה 03:00 ומה קורה? עד היום אין אנו יודעים מה ארע "בין שלוש לבין ארבע" כדבר השיר, עד שנוצר קשר בין הרל"ש לרל"שים והמזכירים הצבאיים של הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה.

אנא הסבירו לי הכיצד, כשהולכים לפגישה כה חשובה עם סוכן-על, לא מכינים את אמצעי הקשר לארץ? לא משאירים שגרירות פתוחה ופועלת? לא מציבים בישראל בעלי תפקיד בכירים במוצב שיאפשר להם לקבל את המסר ולטפל בו באופן מיידי וכראוי? ישראל נמצאה במשבר קיומי אמיתי ב-30 השעות הראשונות של המלחמה, לו היו בידה חמש שעות נוספות התמונה ברמת הגולן היתה שונה לחלוטין.

אין זה הכל. אחד מגורמי ההפתעה היה שאלו שקראו או שמעו את ההתרעה ששלח ראש המוסד בקוד מקוצר ועמום, הבינו שהמלחמה תתחיל ב-18:00 ולכן הופתעו כוחות השריון בתעלה וברמה, חיל-האוויר נמצא בתהליך פירוק חימוש כשרוב המטוסים אינם כשירים לקרב, וההנהגות עסוקות בדיונים והערכות מצב חסרות תועלת. מותר להניח כי לו הייתה נשלחת הודעה מפורטת ומוצפנת כראוי, יכול היה ראש המוסד להבהיר את הטעון הבהרה, ההודעה היתה מגיעה לצמתי התקשורת וההפעלה וכנראה ההפתעה הכרוכה בשעת תחילת המלחמה הייתה נחלשת.

היודע אתה הקורא/ת כי מג"ד שריון שהניע את כוחותיו לעבר המעוזים בשעה 13:00 נבלם על ידי מפקדו? התעלה נשארה חשובה והמעוזים חסרי הגנה. כעת כשכולנו מודעים לכך שמרוואן ז"ל נתן התרעה טובה קרוב ליומיים לפני המלחמה, שההודעה הגיעה לישראל באיחור קריטי ומידע לא ברור, אולי נבין שגורלו של הסוכן הוא שולי לעומת האופן בו טופל המידע הקריטי שהועבר לישראל. אין כאן האשמה אלא דרישת הסבר על הסיפור שסופר בספרים רבים שכתבו דו"ח ועדת אגרנו, ראש אמ"ן אלי זעירא, ראש המוסד צבי זמיר, רמ"ח מחקר באמ"ן אריה שלו, ראש יחידה 848 יואל בן-פורת, אריה בראון שלישו של שר הביטחון, אורי בר יוסף, רונן ברגמן וגיל מלצר, דוד בראל ואורי נאמן, וכן בתכניות טלויזיה ורדיו; ועדיין רב הנסתר על הנגלה.

אולי יעניין אותך גם