מצרים - המהפכה האיסלאמית לאן?

מצרים - המהפכה האיסלאמית לאן?

הדמוקרטיזציה נחתה במצרים תחת השאגה "מובארק תעזוב". בעוד ההמונים מתגודדים בכיכר תחריר, מתכנסת הצמרת הצבאית בלי נשיא, שפרש ב- 11 פברואר 2011, והוציאה מתחת ידה הודעה ראשונה שנועדה להודיע להמון - עמך "הנה תחילת עידן חדש יוצא לדרך".

ב-12 בפברואר 2011 פיזרה המועצה הצבאית את הפרלמנט, הקפיאה החוקה, והתחייבה לקיום בחירות חדשות, לרבות בחירות לנשיאות בתוך חצי שנה. ההנהגה הצבאית, בראשות פילדמרשל טאנטאוי, הימרה כי בשוח זעם הרחוב הוא יתרצה לדמוקרטיה חצויה אך טובה בהרבה ממשל מובארק, זו תוך הבטחה לשדרוג המצב הכלכלי.

בדמוקרטיה יש מחיר של תמימות ותוצאה לא מלבבת, וכנראה מלבלבת חזית עממית. אותם מפגינים שהאמינו לצבא ולדרכם, כי יצאו מהמחנק בו היו עד עתה ומחפשים עתה דרכם לדמוקרטיה, מתחילים הם להבין ולנשום מה היא אווירת הדמוקרטיה. ההרחקה של הנשיא מובארק - דיקטטורה חילונית - הולכת ומתחלפת בדיקטטורה דתית ושאיש לא יחשוב אחרת.

השאלה באיזה קצב זה ישטוף את ארץ הנילוס- ארץ גושן. המועצה העליונה מלווה התנהלות של הליך בחירה חופשית, אלא שאין המועצה ערבה לתוצאות הבחירה המדאיגה שתהא בסופה. תוצאות הסבב הראשון של הבחירות לפרלמנט במצרים מצביע על הכיוון הכללי לעתיד לבוא. אנו יודעים כי ההקרנה וההשפעה לניצול ההצלחה הוא שיסחוף את האוכלוסיה לדרך ההמשך, גם אם מדובר על אוכלוסיה דתית מתונה, הדומה לחמאס. אלא שעל אלה ישנה מפלגת "הסלפיים" שיחד הם לא יניחו לסלף תוצאות הבחירות.

פה המקום להזכיר הליך דומה בבחירות ברשות הפלשתינית בשנת 2005, בו נערכו הבחירות לרשויות המוניצפליות ביהודה ושומרון ורצועת עזה. הבחירות היו קדימון לבחירות הכלליות לפרלמנט ולנשיאות הפלשתינית. תוצאות הבחירות המונצפליות הראו "על הקיר" כי החמאס היה עם ידו על העליונה. הבחירות, אגב, נערכו בלחץ ארה"ב, שדחקה בנו למתן זכות בחירה לחמאס, שהקפת עולמו היתה ידועה לכל מאז ועד היום. את המקרה הזה מיותר לנתח, תוצאותיו ברורות לכולם.

מקרה מצרים, לאחר מהפכת "האביב והחורף הערבי", דומה ומקביל להתפתחויות ברשות הפלשתינית. כמו החמאס, גם דובר המפלגה הסלפית מדבר במונחי איסלאם קיצוני. "חוק של אללה הוא החוק היחידי שלנו. במדינת האיסלאם לא ניתן לאנשים להחליט מה הם רוצים", הוא אמר באופן ברור וחד לכל.

לא לזה ייחלו כל אותם צעירי הפייסבוק והחילוניים, אלה שהפילו את שלטון הרודן הנשיא מובארק. הם ראו לנגד עיניהם את אשר מתרקם והולך מאז המהפכה והפגנות יום שישי. מנהיגי הסלפים מעודדים מהתוצאות עד כאן ומפילים חתתם לעונשים כמו קטיעת ידיים וסקילה. לטענתם האזרחות תקבע על פי השריעה, השיוויון יקבע על פי השריעה. יש להכין את הקרקע שכל הנשים יעטו רעלות. הלזה התכוונו הצעירים?

מצבה הכלכלי של מצרים יורד מטה מטה מתחת לקו האדום, זה מצב אידיאלי של קרקע פוריה, נחלתם של האחים המוסלמים והסלפים הקיצוניים הפועלים ממוסדות חינוך, סעד ורווחה ומביאים לפתחם את העניים האביונים שהם הרוב בתוך אוכלוסיית 85 מיליון האזרחים שבמצרים. בכך הם מעבירים ומגבירים את כוחם האלקטורלי ובכך יגיעו לנצחון הסוחף מבלי שהדמוקרטיה והצעירים יוכלו להם.

אשר קורה או יקרה במצרים, לא ניתן בעת הזאת להעריך, בוודאי לא לפני תום הסבבים לסיום הבחירות לפרלמנט ולבית העליון ולנשיאות. לא ניתן להשוות את הבחירות בתוניס או במרוקו, קרי איסלאם-לייט-מתון.

בזמן שהצבא, בראשותו של פילדמשל טאנטאוי, מייצג את מורשת מובארק, בהשפעת הסיוע הבטחוני והכלכלי האמריקאי - באה עלינו "האחים" המייצגים את הדמוקרטיה האחרת השונה. תגובת הצבא תבוא בסוף סבב הבחירות - היא הנותנת והמסקרנת.

מצרים האחרת, שבאה לעולם, משתנה. אין זה אומר כי מחר מצרים תצא נגדינו, הדרך עוד ארוכה. ענייני הפנים יקחו עדיפות על פני מדיניות החוץ, אך המצב מחייב דריכות ומעקב מתמיד מצד ישראל, כי מה שרואים משם - לא רואים מכאן.

אולי יעניין אותך גם