מערכת השו"ב של ה"בור"

יחידת לוטם ו"טירת האגם"- כך זה עובד

אם פעם תהיתם איך המטכ"ל של צה"ל שולט בצבא בעת מלחמה או פעילות מבצעית אחרת, כדאי שתכירו את מערכת "טירת האגם". מדובר במערכת לדרג מקבלי ההחלטות בבור שמטרתה לספק תמונת קרב עדכנית של כל צה"ל. פיתוח המערכת התחיל אי שם בסוף שנות ה-90 וניסיון ראשון מבצעי עם המערכת היה ב-2004.

באותו ניסיון היה תרגיל גדול שהיה אמור להתבסס על המערכת והוא כשל. הניסיון הבא היה בהתנתקות בשנת 2005 עם גרסה יציבה יותר שזכתה להצלחה. מתחילת 2006 המערכת יצאה לפיתוח חיצוני של חברת NESS כאשר צה"ל נשאר בעמדת פיקוח. עד לאחרונה. בחודשים האחרונים נפלה החלטה בצה"ל להחזיר את פיתוח השו"ב הביתה. החלטה שטומנת בחובה את העברת רוב פעילות הפיתוח והתחזוקה של המערכת מחברת נס ליחידת 'מצפן', הפועלת במסגרת יחידת לוטם של אגף התקשוב.

"אנחנו מנצלים את המהלך הזה לצורך שדרוג גדול של המערכת (גרסת NG). מהלך ההחזרה הביתה צפוי לקחת כשנתיים וחצי זה יעבור לידיים של צה"ל, כלומר ביולי 2016. גרסה ראשונה תצא בסוף שנה זו (מדרגה א') עם תמיכה בכ-40 אחוזים מהתהליכים המבצעיים שהוגדרו והשאר יושלמו עד 2016. החיתוך נעשה על בסיס תהליכים מבצעיים בצה"ל ולא על פי בשלות של המערכת כמו באזרחות (גרסת אלפא, ביטא וכו')", מסביר סא"ל עומר, רע"ן עוצמה אחראי על מערכות השו"ב לדרג הפיקוד והמטכ"ל ביחידת מצפן באגף התקשוב.

לפי המתווה החדש, כ-80 אחוזים מהפעילות תתבצע בצה"ל ועוד 20 אחוזים ימשיכו להתבצע בנס. הזכויות על המערכת (ה-IP) הן של צה"ל באופן מלא. במצפן יודעים לספר שמדובר במערכת מאד מורכבת, והשינוי מגיע כי מבינים בצה"ל שמערכת קריטית כזו צריכה להיות בידיים של הצבא. קל לדמיין מה קורה אם יש תקלה במערכת כזו בשעת לחימה. יחד עם זאת, קשה להתעלם מעיתוי ההחלטה - בדיוק בתקופה שבה צה"ל מתחייב לקיצוצים מחליט הרמטכ"ל להפקיד את פיתוח המערכת בידיים של מתכנתים בסדיר במקום בידיהם של מתכנתים בחברה מסחרית. אין ספק, מדובר בהוזלה משמעותית.

חנות אפליקציות למטכ"ל

עוד היבט שמציינים ביחידת מצפן הוא חווית המשתמש. "למערכת היום יש שני פערים עיקריים - היא לא קלה לתפעול, והביצועים שלה לא מספיק טובים", מסביר עומר. "בהשוואה לשירותים שהמשתמש רגיל לקבל באינטרנט, מדובר על חוויה הרבה פחות טובה ואת זה רוצים לשפר. הגרסה החדשה תראה בדומה לשירות המפות של גוגל, עם התרעות כמו בפייסבוק. אנחנו רוצים שתוך שעות בודדות המשתמש ילמד לתפעל אותה. מדובר באתגר טכנולוגי - בכל זאת, זו מערכת שתומכת בתהליכים מבצעיים של צה"ל שצריכה להתנהג כמו פייסבוק".

"טירת האגם" היא מערכת השו"ב המרכזית של הצבא לדרגת הפיקוד הבכיר והמטכ"ל. היא תומכת בתהליכים מבצעיים מיציאת רקטה לכיוון ישראל ועד מלחמה כוללת. מכאן החשיבות שלה. לצורך הבהרה, אין למטכ"ל של צה"ל מערכת שו"ב אחרת. "אנחנו מדברים על מאות שנות אדם בפיתוח שעיקרו הוספת תהליכים מבצעיים למערכת. כלומר, מישהו מאפיין תהליכים ואותם מכניסים למערכת. התפקיד הכי קשה לייצר ולשמר ביחידה הוא מנתחי מערכות. אלו שמגשרים בין הצד המבצעי לטכני. יש כאלו שמגיעים מכל מיני מקומות בצבא שמבינים טוב את השטח", אומר עומר.

בשונה ממערכות שו"ב אחרות, כדוגמאת צי"ד המשמשת את הדרג הטקטי ואמורה לתפקד בחזית, המטכ"ל כמעט תמיד נייח ולכן ההנחה שיהיה לו שקע בקיר. זו הסיבה שהמתכנתים בונים את המערכת על תשתית ה-IT הסטנדרטית של הצבא. "יש הבדל בין אתר אינטרנט למערכת שו"ב. הפעם הראשונה שעושים חיבור כזה הוא אצלנו בטירת האגם. אנחנו מיישמים טכנולוכיות כמו HTML5. אין מערכות שו"ב צבאיות שמבוססות על זה", אומר רס"ן אלי, ראש פרויקט "טירת האגם" במצפן.

"אנחנו מנסים לעבוד עם קליינט רזה במקום קליינט מלא כמו היום. בגלל שאנו עושים שדרוג של מערכת קיימת, אנחנו לא נוגעים בשלב זה במבנה בסיס הנתונים. אם נרצה לעבור מבסיס נתונים רלציוני לאובייקטלי, מדובר על הרבה מאד שנות אדם וזה לא מתכנס ללוחות הזמנים שלנו. אנחנו כן בונים מודל היברידי. מלמטה יש בסיס נתונים רלציונים ועמדות הקצה יעבדו אובייקטלית ויאפשרו יכולות שאין היום. בסיס הנתונים לא נשאר בדיוק כמו שהוא, נוסיף לו יכולות in-memory לשיפור התגובה. צריך להבין שכל שינוי קטן דורש אישור של כל הזרועות. המטרה היא להתאים את הקליינט הרזה לתפיסת צה"ל רשתי - תפיסה של שירותים".

האם "טירת האגם" תהפוך לשירות מנוהל או שהיא תמשיך להיות אפליקציה?

"גם וגם", אומר אלי. "את כל התהליכים המבצעיים תקבל במקום אחד. אנחנו מנסים להנגיש חלק מהשירותים בפלטפורמות שונות מ-PC. למשל, טאבלטים. פיתחנו גרסה שנותנים למפקדים בכירים שיכולים לראות את המערכת גם מחוץ למשרד בפלטפורמות מוקשחות ומאובטחות. החלפת הרמטכ"לים הבאה כנראה תהיה מסירת טאבלט ולא ספר. בתכנית יש גם חנות אפליקציות למטכ"ל".

מחדשים, אבל בזהירות 

למרות הקושי בהסבת מערכת כמו "טירת האגם" לטכנולוגיות חדשות כמו בסיסי נתונים אובייקטלים, מסביר עומר כי ביחידה מתנסים בסוגי בסיסי נתונים חדשים במערכות חדשות שמפתחים. "יש ויכוח בעולם עד כמה הטכנולוגיות האלו בשלות ועד כמה הן באמת משפרות את הביצועים. אני מאמין בגישה משולבת בהתאם לצורך. רלציוני טוב בשמירה על אמינות מידע. אובייקטלי טוב בתמיכה בגידול מהיר של כמות משתמשים", אומר עומר.
 
"אחת מהאפשרויות היא לספק במערכת תהליכי משנה באמצעות טכנולוגיות חדשות כחלופה לפיתוח מחדש של כל המערכת בטכנולוגיות הללו. אפשר למשל לפתוח במערכת לשונית (Tab) שבה יוצגו נתונים שהגיעו ממערכת אחרת. מבחינת המשתמש זה נעשה ברקע כאשר הוא פותח את הלשונית. בצורה כזו משפרים את המערכת בלי לעשות זעזועים".

לצד בסיסי נתונים חדשים, מתנסים במצפן גם ביישומי קוד פתוח. אחד השיקולים הוא הורדת עלויות (למרות שזה לא תמיד קורה בפועל) והשני הוא עדכוני גרסאות יותר תכופים. "בקוד פתוח דברים קורים יותר מהר", מסביר אלי.

"החלטנו לאמץ כלים שנותנים פתרון טוב יותר מהכלים הקלאסיים. יחד עם זאת, יש את עניין אבטחת המידע. מדובר בצורת עבודה אחרת מאשר זו שאנו רגילים אליה מול חברת תוכנה קלאסית". עומר מוסיף כי ביחידה בונים תוכניות הכשרות יחד עם בית הספר למקצועות המחשב של צה"ל.

"אמנם ב'טירת האגם' אנחנו עושים פחות שימוש בזה, אבל במערכות אחרות זה נכנס. עושים זאת בצורה שקולה. צריך לזכור שאם יש תקלה במערכת ביום שבת בשלוש לפנות בוקר, אתה רוצה מישהו להתקשר אליו. בעבר הייתה לנו תקלה ביום שבת בערב, ומיקרוסופט העמידו את המומחה שלהם מחו"ל לצורך הפתרון. במערכות מבצעיות אתה רוצה מישהו אצל היצרן. אי אפשר להתנהל במקרים כאלו מול פורומים של תמיכה. אלו סוגיות חשובות בצה"ל", אומר עומר.

במערכת כמו "טירת האגם" שצריכה לנטר תהליכים מבצעיים ברמת כל צה"ל, האיפיון הוא החלק הקשה ביותר. מצד אחד יש את המשתמש המבצעי - הלקוח. למשל, ראש ענף בחטיבת המבצעים. צריך קצינים שגדלו בשטח שמבינים מה הוא רוצה ויוכלו לאפיין זאת. אחר כך מגיעים המאפיינים הטכניים שיושבים אתם ועם הלקוח ומתרגמים את הצורך המבצעי לשפה טכנית עבור המתכנתים. "באפיון של תהליך מבצעי גדול אתה יורד לשטח. אתה הולך לתרגילים עצמם, יושב עם המשתמשים איפה שהם נמצאים. אתה חייב להבין את סביבת המשתמש", מסביר אלי.

"מנתח מערכות יכול לאפיין תהליך מבצעי פשוט בכמה חודשים. תהליך מורכב יכול לקחת חודשים ארוכים. אחרי שהמנתח כתב את המסמך, המשתמש המבצעי צריך לאשר אותו. לאחר מכן, מעבירים את המסמך לפיתוח שמוציא גרסת תוכנה שאותה שוב המשתמש צריך לאשר. כאשר המערכת מוכנה יש עוד סבב בדיקות מול המשתמשים. רק אחר כך הגרסה מותקנת ועושים שבוע בדיקות באתר המבצעי. אלו 4 נקודות ביקורת שמאפשרות לנו לדעת שיש התאמה בין הצורך למוצר הסופי".

יש תהליכים מבצעיים במערכת שלא משתמשים בהם?

"אחת הבעיות היא קבוע הזמן מרגע יזום הדרישה עד שיש מוצר סופי. לרוב, לא אותו משתמש שאפיין צרכים הוא גם זה שיקבל את המוצר הסופי [בגלל זמן הפיתוח]. אנחנו עובדים על כלים שיאפשרו לנו קבועי זמן קצרים יותר. אנחנו רוצים שמי שהזמין את המוצר, הוא גם זה שיקבל אותו. יש היום מודולים במערכת שצריך לתקן אותם כי המשתמש החדש רוצה דברים אחרים", אומר אלי.

היות ומדובר במערכת מורכבת מאוד, האתגר הקשה ביותר עמו מתמודדים ביחידת מצפן הוא השארת כוח אדם מקצועי לטווח ארוך של מספר שנים. אם לוקחים בחשבון ששוק העבודה בתחום התוכנה וניתוח מערכות מבוסס על היצע וביקוש, צה"ל נמצא בנחיתות מול חברות מסחריות. "אנחנו היום מבינים שצריך לייצר ולשמר מהנדסי מערכת. אלו אנשים שצריכים להישאר בצה"ל שנים רבות. בנס הצליחו לעשות זאת, בצבא זה יותר קשה. אחד הרעיונות הוא לבנות להם מסלול ארוך טווח כולל קצונה, תפקידי פיקוד ועוד שלבים שונים", מסכם עומר.

אולי יעניין אותך גם

ד"ר ארנה ברי ופרופ' אביתר מתניה בפאנל (צילום: טישה מאיילס)

"צריך לבחון איפה צריך להשקיע. איפה יש הזדמנויות להוביל"

פרופ' אביתר מתניה וד"ר ארנה ברי השתתפו בפאנל מיוחד במסגרת כנס נקסטק 2018 המתקיים בפארק ההיי טק גם ים נגב, שעסק בתחום המחשבו הקוונטי ובינה מלאכותית