מלחמות היהודים בתחום המל"טים

את הפטפטת על איראן לא ניתן לעצור; בתחום המל"טים ריבוי החברות מוביל להפסדים; הדרגים הבכירים חייבים לטפל בנושא המשמעת בתוך צה"ל, ונחישות הצבא מול ניסיון החדירה ברמה"ג הייתה הפעולה הנכונה. פותחים שבוע עם אריה אגוזי, ראשון ב-12:00

אם מישהו מטייל כיום עדיין בסיני מוטב כבר שיזמין טיול מאורגן למעוזי אל-קעידה באפגניסטן. שם החוויה תהיה חזקה יותר והמוות מהיר יותר. המטה ללוחמה בטרור הוציא ביום שישי אתראה על ניסיונות לחטיפת ישראלים בסיני. לא להאמין. יש עדיין טמבלים גמורים שנוסעים לסיני לנפוש.

צריך להיות אידיוט גמור כדי לבחור בסיני כבמקום נופש. אבל אם יקרה משהו, יצפו הטמבלים האלה לחילוץ ישראלי. אם יקרה משהו כזה המדינה לא צריכה לסייע אפילו במעט. אם יש מישהו שהוא מטומטם מספיק כדי לנפוש דווקא בסיני - דמו בראשו.

בהקשר הזה - איך אפשר להתייחס למצרים "החדשה" בצורה רצינית כאשר דוברים שלה טענו בסוף השבוע כי גורמי תיירות ישראלים הם שמפיצים את המידע "השקרי" על הסכנות בסיני. הדוברים המצרים טענו כי בסיני אין בכלל כנופיות טרור. זה כבר לא דמיון ערבי. אין לזה אפילו הגדרה.

איך אפשר להתייחס למצרים "החדשה" ברצינות, אחרי שקהיר "עשתה במכנסים" בעקבות פרסום מכתבו של נשיא מצרים מורסי לשמעון פרס. קהיר הכחישה מכתב שהעבירה השגרירות שלה בתל אביב לבית הנשיא בירושלים. תגידו אתם.

פטפטת הספקולציות

הפטפטת על כן תקיפה באיראן, לא תקיפה באיראן, מגיעה בימים האחרונים לשיאה. כל בדל מומחה או מתחזה לכזה, משמיע את דעתו. לאיש מהם אין מושג. הכל ספקולציות מטופשות. חוץ מאשר לראש הממשלה, לשר הביטחון ולצוות הביטחוני שלהם אין לאף אחד אחר מושג מה יקרה.

גם לאמריקאים אין ולכן בכיריהם התייצבו כאן בשבועות האחרונים כמו חיילים ממושמעים. את הפטפטת לא ניתן כנראה לעצור כי זו מכת מדינה בכל תחום כמעט. במקום כמה מהפטפטנים שחלקם לפחות מתיימרים להבין בנושא הייתי מתבייש. הם משמיעים דברים הבל מעוררי גיחוך רק כדי ששמם יופיע בתקשורת. שירקדו סטפס בכיכר דיזנגוף, יכתבו עליהם בעיתון זה יהיה יותר מכובד. גם כל ה"לשעברים" למיניהם, עם כל הכבוד היה טוב שיסתמו את הפה.

הרי גם להם אין מושג מה קורה, הרי גם הם עושים ספקולציות.

בלגן אקטיבי 

ההצלחה של מערכת "מעיל רוח" ליירט טיל נגד טנקים ליד גבול עזה מוכיחה שוב כמה המערכת הזו חשובה. בנקודה הזו המקום לשאול מדוע משרד הביטחון איפשר לשתי חברות ממשלתיות לפתח מערכות דומות כמעט זהות.

בעוד רפאל עסקה בפיתוח "מעיל רוח", עסקה ועוסקת התעשייה הצבאית בפיתוח מערכת דומה ששמה "חץ דורבן". היכן ההיגיון? אז אין. ועכשיו כדי לנסות ולתקן משהו מהבלגן שנוצר. מישהו במשרד הגה רעיון לעשות שילוב בין השתיים. עושים טעות ובניסיון לתקן אותה עושים עוד אחת.

שכל ישר וניהול נכון של משאבי המדינה היה מונע את הטעויות האלה, אבל איפה מוצאים את המצרכים החיוניים האלה?

מלחמות היהודים

יצרנית המל"טים ארונאוטיקס בבעיות בעיקר בגלל חילוקי דעות בין בעלי המניות והפסד שנגרם לחברה בשנה שעברה. זה לא היה מעניין אותי שכן זו לכאורה בעיה של בעלי המניות. אבל זה כן. כי זה סימפטום לתופעת "המכולת" הישראלית. מספרים שבעיירות היהודיות שבוע אחרי שהייתה נפתחת מכולת הייתה צצה לידה עוד אחת ולאחר מכן עוד אחת. אחרי חצי שנה כולן נסגרו.

זה מה שקורה בתעשיות הביטחוניות הישראליות ובעיקר בתחום המל"טים. מלחמות יהודים קיבלו בתחום הזה מימדים חדשים. אז שוב זה לכאורה אמור לעניין את בעלי המניות אבל זה פוגע בביטחון המדינה.

במקום לשלב כוחות, כך שבישראל תהיינה לא יותר משתיים או שלוש יצרניות של מל"טים יש כאן כרגע לפחות שבע. כולן מנסות להילחם על אותם שווקים תוך בזבוז משאבים ענק. מי זוכה בדרך כלל יצרניות ממדינות אחרות.

שתיקה רועמת

שוב התעללות בצה"ל. שוב מקרה צפוי מראש שלא טופל בזמן. שוב אותה אי אכפתיות. שוב המחשבה שהתעללות של ותיקים בטירונים מחשלת אותם. שוב אוזלת יד של המטכ"ל. בקטטה שפרצה בבסיס הטירונים של חטיבת כפיר בשבוע שעבר היכו חיילים ותיקים טירון ופצעו אותו. זאת אחרי שככל הנראה סירב לבצע משימות שהטילו עליו. בעקבות האירוע, נזקק החייל לטיפול רפואי, והגיע למרפאה. לאחר בדיקות רפואיות, הוחלט להפנות אותו לבית חולים העמק בעפולה.

בעקבות התקיפה, שנחשפה לאחר שהחייל הגיש תלונה בנושא, הוחלט לערב את המשטרה הצבאית החוקרת במקרה. פורסם כי רמת המשמעת בפלוגה בעייתית ומוכרת מזה זמן רב, אך מפקדים בחרו להתעלם מהניסיונות לנצל חיילים צעירים למשימות כלליות בחרו להתעלם. כולם יודעים ושותקים.

היכן הרמטכ"ל? הוא צריך לערוף ראשים, להכניס למפקדים את הפחד שאם הם יחפו על מעשי התעללות הם יעופו הביתה כמו טילים. אבל זה לא נעשה. ההתייחסות לתופעה שנחשפת פעם אחר פעם מבישה ובזה אשמים הדרגים הבכירים ביותר בצה"ל.

הם יכולים לשים לה סוף. זה לא נעשה.

עבודות יזומות

הפלשתינים שוב מנסים לזכות בהכרה של האו"ם. ההתרגשות בישראל גדולה. על מה המהומה? לאו"ם יש היום ערך של קליפת שום יבשה. לא צריך הרבה דוגמאות ויש כאלה. מספיק לראות את האימפוטנטיות של היושבים בבניין הגבוה בניו יורק מול רצח העם בסוריה.

אז מה זה משנה אם ארגון כזה יכיר בבדיחה הפלשתינית או לא? מה זה ישנה? משנה מה ישראל עושה. אבל אתם ממש לא מבינים. העיסוק בניסיונות למנוע את ההכרה מספקים הרבה עבודה להרבה פקידים, נותנים פקודות נסיעה לרבים מהם וגם הזדמנות להרבה פוליטיקאים להשמיע עוד דברי הבל.

אז אחרי האמירה האחרונה מסוף השבוע על "הפקדת בקשה להתקבל כמשקיפה" שתוגש או לא על ידי ראשי הרשות היושבים ברמאאלה צפו להרבה ברברת והרבה נסיעות של הרבה עסקנים ישראלים לחו"ל "כדי לטרפד את המהלך".

פעם היו קוראים לזה עבודות יזומות.

ביטחון, קודם כל

הופתעתי שאתמול בנוסף להפגנה הכושלת של הארגונים החברתיים לא נערכת בתל אביב הפגנה של יפי נפש נגד זה שצה"ל ירה ופצע סורי שניסה לחתוך את גדר הגבול עם ישראל. הרי בישראל יש כאלה שחושבים עדיין שאנחנו חיים בשוויץ.

טוב שצה"ל לא חשב פעמיים. מי שמתקרב לגבול, ועל אחת כמה וכמה מנסה לחתוך את הגדר לאורכו, דינו מוות. הגיע הזמן שצה"ל יפגין נחישות כזו לאורך כל הגבולות שלנו שהפכו בקטעים מסוימים לשערי כניסה פרוצים לכל חבר בארגון מחבלים בינלאומי כמו אל-קעידה. מה שקרה בשנה שעברה בגולן היה מחדל ענק. טוב שבעניין הזה הופקו לקחים.

שבתל אביב יפגינו יפי הנפש. אנחנו רוצים לחיות בביטחון ככל האפשר.