"מלחמה בחמישה מימדים"

לפלשתינים יש אינטרס לעלות את הסוגיה הפלשתינית לסדר היום לקראת ביקור אובמה, אך עדיין לא מדובר באינתיפאדה השלישית, הקו הדק שעובר בין פרשת "האסיר איקס" בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות לבין פרשת מעצרו של מרגל ישראלי במצרים לפני 50 שנה, ודיווח ישיר מכנס הסייבר הגדול שנערך בימים אלה בסן פרנסיסקו. הטור השבועי של עמיר רפפורט

פלשתיני מיהודה ושומרון היה יכול לקבל השבוע חיזוק לתפיסה ש"היהודים מבינים רק כוח". עובדה: במשך ארבע שנים שרר בשטחי יהודה ושומרון שקט כמעט מוחלט. השקט גרם לכך שנושא הרשות הפלשתינית ירד מסדר היום הישראלי. הבעיה הפלשתינית נעלמה, לכאורה, ונשאר רק להתעסק עם החמאס, שהגיע להישגים באמצעות חטיפת גלעד שליט וירי מרצועת עזה.

והנה, לאחר שנות ההתעלמות, גל פרסומים על המהומות בשטחים שטף בתחילת השבוע הזה את התקשורת, כאילו הפרות הסדר החלו רק ביום שישי שעבר. הכותרות עברו לקיצוניות חדשה, והכריזו על תחילתה של האינתיפאדה השלישית. עוד לא.

מה כן? המהומות בימים האחרונים הם החרפה של גל תסיסה שהחל בשטחי יהודה ושומרון כבר בשלהי הקיץ שעבר, על רקע הקיפאון המדיני והמשבר הכלכלי ברשות הפלשתינית. התסיסה הועצמה לאחר "עמוד ענן", בנובמבר, בעקבות מה שנתפס ביהודה ושומרון כהישג של החמאס (כאמור, לפלשתינים יש סיבה טובה להאמין שהאלימות משתלמת). העובדה שצה"ל והשב"כ החריפו את המעצרים כנגד משוחררי עסקת גלעד שליט שחזרו לעסוק בטרור (יותר מ- 40 עד כה) ושביתת הרעב של העצירים, הביאו את האלימות לשיא בסוף השבוע שעבר. ויש, כמובן, גם את ביקור אובאמה, שתורם, בשלב הזה לחוסר שקט.

הנה הדרך שבה מנתחים גורמים בכירים בפיקוד המרכז של צה"ל את המצב: ההבנה שלהם היא שיש אינטרס של הרשות וגם של גורמים פלשתינים אחרים לשמור את הסוגיה הפלסטינית בסדר היום לקראת ביקור נשיא ארה"ב, ברק אובמה.

מחאת האסירים היא אותנטית ורחבה, וכך גם התסיסה שמעוררים המעצרים של משוחררי עסקת שליט (הציבור בשטחים לא אוהב את המעצרים האלה, בלשון המעטה).

עם זאת, בצמרת צה"ל סבורים כי הכותרות על האינתיפאדה השלישית הקדימו את זמנם. הצבא נערך כבר כמה חודשים לאפשרות של אינתיפאדה שלישית במתכונת כזו או אחרת (כנראה, גל הפרות סדר המוני, בשילוב טרור שיתמקד ביהודה ושומרון). תאריך היעד שנקבע להשלמת ההכנות הוא סוף חודש מרס, לפני "יום האדמה", "יום האסיר" ו"יום הנאכבה" (היום שבו מציינים הפלשתינים את אסון הקמת מדינת ישראל ב-15 במאי).

במסגרת ההכנות לקראת החרפת המהומות, נערכה השבוע ההשתלמות של פיקוד המרכז להתמודדות עם הפרות הסדר. ההשתלמות נמשכה יומיים והייתה מיועדת למפקדים, שעוד יפגשו את הפרות הסדר בשטח, כולל כאלה ששייכים לכוחות עתודה לגזרה. ככלל, צה"ל השתכלל מאוד בשנים האחרונות בשימוש באמצעי פיזור הפגנות שנחשבים "פחות קטלניים" (פעם קראו לזה "אמצעי אל הרג", אבל המשפטנים הצבאיים שינו את ההגדרה), הרבה תודות לאירועי המשט הטורקי "מרמרה" והכנות שהיו לקראת גל אלימות שלא פרץ עם הפנייה הפלסטינית הראשונית לאו"ם, בספטמבר 2011. כך, אחד ההישגים של צה"ל בגל המהומות האחרון הוא העובדה שלא היו בו הרוגים פלשתינים, שכן הלוויות היו מלבות עוד יותר את האווירה. מצד שני, פצועים יש בעשרות ואף במאות.

ונקודה למחשבה: מי שלא ממש מפגין חשיבה יוצרת בתקופה האחרונה, זה הדרג המדיני שעסוק בהרכבת הקואליציה. מול החמאס ברצועת עזה, מנהלים שליחים מטעם ישראל מו"מ אינטנסיבי על הבנות קבועות, על אדמת מצרים.

הדיונים על ההבנות לא יסתיימו לעולם, אלא ייקטעו בסבב האלימות הבא, שכן הפערים בין הצדדים גדולים, ומרגע שפסקה האש פסק גם הלחץ להתגמש. עם זאת, במסגרת ההבנות ישראל כבר הסכימה לפתיחה של מעבר רפיח בין מצרים לרצועת עזה לתנועת סחורת (זה ממילא אינטרס ישראלי מובהק, שהאחריות הכלכלית על הנעשה ברצועה לא תהיה רק שלנו).

החמאס שיגר לפני מספר שבועות תזכורת לאופציות האחרות שברשותו, אם לא ימולאו תביעותיו. השבוע, עלה השלטון בעזה מדרגה, ואיפשר שיגור של רקטה מתוצרת עצמית (המכונה 8 אינץ' על שם הקוטר שלה – הרבה יותר מראש קרב של רקטת "גראד" רגילה). זו השפה שבה שבה החמאס מעביר מסרים, וישראל, השבוע, הבליגה על הירי.

וגם המהלך של ישראל, לעצור את הזרמת כספי המסים לרשות הפלשתינית, כעונש על כך שפנתה לאו"ם בבקשה להכרה בה כמדינה, התברר, כצפוי, כאווילי.

עובדה היא שבצה"ל ובשב"כ התנגדו מראש להקפאת העברת הכספים, בשל חשש שהדבר יוביל לעיכוב משכורות לשוטרים ולעובדי הרשות הפלשתינית, מה שבהמשך יביא להגברת התסיסה ולהקטנת האכיפה ביהודה ושומרון. זה בדיוק מה שקרה בפועל - היו מקרים שלמשטרה הפלסטינית אפילו נגמר הדלק לכלי הרכב.

השבוע, על רקע התסיסה, ואולי גם בגלל ביקור אובמה, העבירה ישראל כספים לרשות הפלשתינית, כדי לאפשר תשלום משכורות חודש ינואר, באיחור של למעלה מחודש. לא כל המשכורות שולמו על ידי הרשות למרות ההעברה הבנקאית השמנה, שכן הבור התקציבי של ראש הממשלה סלאם פיאד הוא עמוק מאוד (גם הקונגרס הקפיא העברה של 475 מיליון דולר, בעקבות המהלך באו"ם).

בקרת נזקי "האסיר איקס"

וזה סיפור שכאילו נלקח מארועי התקופה האחרונה: ראש המוסד זימן את עורכי העיתונים הגדולים בישראל ("ועדת העורכים") למטה המוסד במרכז הארץ, ולחש על אוזניהם פרטים הקשורים לפרסומים בתקשורת העולמית על פרשת ריגול ישראלית, שנחשפה.

"קראתי לכם כדי לבקש כי למרות שתמונתו של איש מוסד שנחשף התפרסמה בכל העולם, אל תפרסמו אותה גם כאן, אצלנו, בעיתונים שלכם", אמר ראש המוסד. "למה?", נזעק עורך עיתון "הארץ", וסירב להאמין לבקשה.

התיאור דומה להפליא למה שקרה סביב הפרסום באוסטרליה על התאבדותו בכלא בישראל של "האסיר איקס", בן זיגייר, אבל הוא קשור לפרשת מעצרו של המרגל הישראלי במצרים, וולפגנד לוץ, בדיוק לפני 50 שנה, בשנת 1963. התיאור לקוח מתוך הספר "האיש והמוסד" שכתב אמנון ז'קונט על ראש המוסד בזמנו, מאיר עמית, שבעידן שקדם לאינטרנט הצליח להביא לכך שהתמונות מחו"ל אכן לא נראו בארץ. אפילו "הארץ" הסכים לכך. מזל. אילו היו מתפרסמות התמונות, היה נמצא מי שהיה מגלה כי וולפגנד לוץ לא היה רק אזרח גרמני כפי שחשבו המצרים, אלא גם בעל שם עברי (זאב גור אריה) ומשפחה בארץ. הדבר היה מחמיר את מצבו במשפט, שנערך לו במצרים.

וכעת בקפיצה של דור, זה הזמן להעריך מהם הנזקים הביטחוניים שנגרמו כתוצאה מהפרסומים על פרשת בן זיגייר. התשובה: ניתן להעריך כי הפרסום גרם נזק כבד מאוד, הרבה יותר גדול מהנזק שנגרם מעצם הפרשה שבה הואשם זיגייר, שעדיין לא ניתן לחשוף את הפרטים אודותיה.

הפנייה של ראש המוסד לעצור לזמן מה פרסום גם בישראל אודות הפרשה שכבר התפרסמה באוסטרליה לא נענתה הפעם (על ידי אתר "הארץ" ועל ידי חברי הכנסת שחשפו את הפרשה ראשונים בארץ). ולמרות זאת, בהתייחס לפרסומים בתקשורת העולמית, אפשר להעריך כעבור כחודש כי הנזק הביטחוני היה יכול להיות כבד אפילו יותר, אלמלא כמה צעדים דחופים שלבטח נעשו על ידי המוסד בסמוך להתפוצצות הפרשה.

סייבר, המימד החמישי

לפי הפרסומים, פרשת זיגייר קשורה למלחמה החשאית מול איראן. כך גם הניסוי שנערך השבוע בישראל של שיגור טיל נגד טילים מסוג "חץ 3". הפרויקט עוד רחוק מנקודת הסיום שלו, אבל ה"חץ 3" אמור להיות שכבת ההגנה הראשונה של ישראל, מחוץ לאטמוספירה, ולהתמודד עם הטילים העתידיים של איראן, שעלולים להגיע לכיוון ישראל במהירויות עצומות (ככל שמרחק השיגור גדול יותר, כך גדלה המהירות שבה מגיע הטיל), ובעלי ראשים מתפצלים, שנועדו "לבלבל" את מערכות ההגנה. ה"חץ 3" אמור להתמודד עם הפיצול ולתקוף רק את ראש הקרב, תוך התעלמות משברים חסרי משמעות.

בתחום הטילים, נערך מירוץ דרמטי בין ההתקדמות של פרויקט הגרעין ופרויקטי הטילים האיראניים ובין פיתוח מערכות ההגנה של ישראל, אבל מתחת לפני השטח מתעצמת מחודש לחודש גם המלחמה שמתנהלת במלוא עוזה בתחום הסייבר.

לוחמת סייבר היא תחום שמתפתח בצה"ל בצעדי ענק, עד כדי כך שנבחנת כיום האפשרות להקים "פיקוד סייבר". זה לא יקרה בקרוב. האחריות על נושא הסייבר בצה"ל מתחלקת בשלב זה בין תחום ההגנה באחריות אגף התקשוב במטה הכללי (האגף יציין בשבוע הקרוב עשור להקמתו), ובין יחידה 8200 של אגף המודיעין, שאחראית על ההתקפה. יש להניח שגם ארגון כמו המוסד עוסק בלוחמת סייבר, בסיוע אמ"ן.

לוחמת הסייבר כבר נחשבת בצה"ל למימד הלחימה החמישי – בנוסף למרחבי האוויר, היבשה, הים והעורף. היא מתנהלת לא רק מול איראן אלא בכל חזית אפשרית, ולא רק על ידי ישראל: אפילו לחמאס ברצועת עזה יש מחלקת סייבר משל עצמו. המטרה היא לגרום נזקים מוחשיים לאויב בשטח באמצעות וירוסים ותולעי מחשב, ממש כמו הטלת פצצה. הנזק בתחום הסייבר יכול להיות גם ברמת הארגון, כמו שהרוסים שיבשו בעשור שעבר את מערך הגיוס של צבא גאורגיה בפרוץ המלחמה מולם, או שיבשו מערכים שלמים של המשק במדינה האסטונית, כש"עיצבנו" אותם.

צה"ל מנסה לקושש מתגייסים שיתאימו לתחומי לוחמת סייבר, בצעד תקדימי, ניתנת עדיפות לשיבוץ גאוני מחשב מבריקים ביחידות הסייבר, גם על פני שירות בתפקידי לחימה מסורתיים בשטח. זה ממש כמו העדיפות המוחלטת הניתנת לשירות בקורס טיס. צה"ל מפעיל תכניות ללימודי סייבר בבתי ספר תיכוניים, בשיתוף עם משרד החינוך ומטה הסייבר שהוקם במשרד ראש הממשלה, בראשות ד"ר אביתר מתניה.

כיום כבר ניתן לקבוע כי הסייבר הוא לא רק אמצעי בשדה הקרב אלא גם הזדמנות כלכלית ייחודית לישראל, שנחשבת אחת מהמובילות העולמיות בתחום.

עדות לעוצמת התעשייה המתפתחת בעולם סביב עולמות הסייבר ניתן היה לראות בכנס על התחום, שנערך השבוע בסן פרנסיסקו על ידי חברת RSA העולמית, ובהשתתפות עשרות חברות נוספות, כמה מהן ישראליות. ל-RSA יש בהרצליה חמ"ל עולמי להגנת בנקים מפני תקיפות סייבר וגם מרכז פיתוח, שמבוסס על הסטרט-אפ "סיוטו" שבו עשה אקזיט מרשים יו"ר מפלגת הבית היהודי, נפתלי בנט. החברה הישראלית לשעבר נרכשה על ידי הענק האמריקאי, וכעת היא חלק בלתי נפרד ממנו.

אבל לאן מתפתח "המימד החמישי"? בכנס של RSA נטלו חלק לא פחות מ-22 אלף בני אדם. אחד הדוברים והמשתתפים הוא עמית יורן, ממוצא ישראלי, שהיה מחלוצי תעשיית הסייבר בארצות הברית כיזם, ושימש גם בתפקידים בכירים בתחום, בממשל האמריקאי. לדברי יורן, כיום סגן נשיא ב-RSA, "תעשיית הסייבר משתנה בקצב מסחרר, בהתאם לאיומים שגדלים מחודש לחודש ונעשים מתוחכמים יותר".

האיומים הם לא רק על ארגונים צבאיים ועל גופי ממשל, אלא גם על חברות כלכליות שפגיעה בהן יכולה לגרום נזק עצום למדינה המותקפת. הם באים גם מצד ארגוני פשיעה, וגם מצד ארגונים מדינתיים. לאיראן יש יחידות סייבר שכבר חוללו שמות בארצות הברית, הרוסים הם מעצמה בתחום, אבל הסינים, עם המשאב האנושי הבלתי נדלה שלהם, הם שמפעילים את גופי לוחמת הסייבר האימתניים ביותר.

"תעשיית אבטחת המידע ממציאה את עצמה מחדש", אומר יורן. "כבר לא ניתן להשתמש רק ב"חומות אש" או בתוכנות אנטי וירוס, כמו פעם, אלא צריך מערכות מתוחכמות הרבה יותר כדי להגן על בסיסי מידע ענקיים. זה מירוץ שלא ייפסק לעולם".

 [email protected] 

הטור מתפרסם גם במוסף "סופשבוע" של מעריב

אולי יעניין אותך גם

צילום: סייברטק

Cybertech Global - אירוע הסייבר שנולד בישראל ייערך השבוע לראשונה באיחוד האמירויות, בהשתתפות ראשי המדינה

עשרה שרים, ראשי המדינה, בכירי משטרה וצבא ומנכ״לי כל החברות הגדולות באיחוד האמירויות יגיעו אל האירוע. בנוסף ישתתפו משלחות ממעל 50 מדינות, בהן בין השאר סעודיה, מצרים, קטאר, מרוקו, סלובקיה, אזרבייג׳אן וקרואטיה