מכשולים הנדסיים: מה שהיה הוא לא מה שיהיה

אם בעבר קווי הגנה נועדו לשבש את המהלכים הקרקעיים של האויב, היום כבר מדובר במוקדים פזורים ומתחמים מבוצרים של ארגונים לא-מדינתיים. מפקד יהל"ם לשעבר על התפתחות המכשולים הקרקעיים בעשורים האחרונים ומה צריך ללמוד מכך

מכשולים הנדסיים: מה שהיה הוא לא מה שיהיה

מכשולים בשדות הקרב היו למן המאבק והמלחמה הראשונה ועד ימינו אנו. המכשולים נועדו לשבש את המהלכים הקרקעיים של היריב ולמנוע ממנו להשיג את מטרתו לכיבוש ואחיזה בשטחים. לא אלאה את הקוראים בתיאורים מפליגים על סוגי המכשולים וייעודם, אומר רק כללית כי המכשולים מסווגים למכשולים טבעיים (ניצול הטבע) ומכשולים מלאכותיים אותם בנה האדם. בתוך כך ישנו נדבך משמעותי ומרכזי והוא סוגיית המכשולים הנפיצים (מטענים, מוקשים, מלכודים, בורות יקוש ועוד) שהוא המרכיב המשמעותי בשילוב עם המכשולים שתוארו קודם לכן. 

דוגמא לקומבינציה מעניינת המשלבת מרכיבים טבעיים עם מלאכותיים ונפיצים הינם "שמורות הטבע", בהם נלקחת פיסת שטח טבעית, בה נחפרים מתחמים, מקימים בהם מערכים מבוצרים , ובנוסף על פי תפיסה מבצעית מניחים ומשלבים  מטענים ומוקשים. שמורות הטבע כמו גם האזורים הכפריים והעירוניים הם מאפיינים המלמדים על המעבר מקווי מכשולים למוקדי מכשולים המגנים על נכסים ואזורים ממוקדים.

כאמור, תפקידו של המכשול הוא לעקב להקשות ולשבש את תנועת היריב. מובן כי המכשול נבנה בהתאם ליריב העומד מולך, והכלים הנוספים העומדים לרשותך כמגן. בעבר הלא כל כך רחוק, רוב המכשולים נבנו על מנת להגן על גבולן של מדינות באשר הן, מדינות שחששו מפלישת צבאות זרים של מדינות אחרות. מכאן שברור כי אופי המכשולים באשר הם נבע מהצורך להגן על מדינות מפני מדינות, כך נבנו מכשולים באירופה לפני, אחרי ותוך כדי מלחמת העולם הראשונה והשנייה, וכך נבנו מערכים שלמים נוספים במהלך העשורים הבאים. 

בתוך כך גם מדינת ישראל בנתה את המכשולים לאורך הגבולות הסובבים אותה בהתאם ליריבים ולאיומים מצד פלישת מדינות ערב לעבר שטחה. בתוך כך ניתן היה להבחין לאורך כל השנים כי הגבולות באשר הם, בעצימות ובעומקים שונים לאור סדרי עדיפויות , מבוצרים וממוכשלים בעומקים שונים ובקווים סדורים, בעוד שמאחורי המכשול לתוך עומק המדינה השטחים נותרים נקיים כמעט לחלוטין באופן יחסי. 

ממה הורכב המכשול הישן והקווי? הוא נבנה מקווים של שדות מוקשים (שילוב של מוקשים נגד אדם ונגד טנקים) תעלות נ"ט (נגד טנקים), מערכת גדרות מסוגים שונים ומכשולים נוספים שתפקידם לתעל את היריב לנקודות וצווארי בקבוק הנשלטים בתצפית ובאש, מכשולים אלו נבנים כאשר כיוון הגעת היריב צפוי וגם דרכי התנועה שלו. 

בעשורים האחרונים, וביתר שאת במרוצת שני העשורים האחרונים, נעלמו לחלוטין מפגשים בן מדינות, ומתקיימים מפגשים בן מדינות וארגונים שהם אינם מדינתיים, זה יכול להיות חיזבאללה בתוך מדינת לבנון, זה יכול להיות הטאליבן בתוך שטחה של אפגניסטן, כמובן החמאס, בתוך שטח עזה, ולאחרונה כינונם של ארגוני טרור בתוך אזורים ללא משילות בגבולה המערבי של סוריה (גבולנו הצפון מזרחי), חצי האי סיני, ועוד אזורים רבים ונרחבים בעולם.

אחד המאפיינים המרכזיים הוא, שלארגוני הטרור אין גבולות ברורים להגן עליהם, כי אם נכסים ומוקדים פזורים. יתר על כן, אותם ארגונים נמצאים בנחיתות מתמדת ביחס למדינות התוקפות אותן. על מנת ליצור יתרון יחסי ולקזז את יכולות המדינה, הם נכנסים לתוך השטח הבנוי ונמנעים עד כמה שרק ניתן מלחימה בשטחים הפתוחים שם ליריב למדינה אין בעיה של נז"א (נזק אגבי לבלתי מעורבים בנפש ורכוש).

אחת התופעות המשמעותיות שהתפתחה בעשורים האחרונים וקרויה בלשון רבים לחימה א-סימטרית, באה לידי ביטוי גם בהקשרי המכשולים השונים ומאפייניהם.

אז מה קורה למכשולים? מה באמת המשמעות? איפה התמורות והיכן האתגרים המרכזיים?

ובכן השינוי המרכזי הוא, שאין יותר מכשול מוגדר "וקלאסי" מה שאומר שגם אין באמת סוג של "פתרון בית ספר" כפי שלמדנו ורבים מאתנו - "קרב ההבקעה ופריצת המכשול". זאת אומרת, שאנחנו נדרשים לאלתר כי היריב גורר אותנו לשם. זה אומר "שארגז הכלים" "שייצרנו" פעם על פי תקן מסוים, כבר לא רלוונטי יותר בצורתו הקיימת. לדוגמא: צה"ל ומערכת הביטחון שקדו ושוקדים שנים רבות על מציאת פתרונות לפריצת מכשולי שדות מוקשים, קווים וידועים מראש פחות או יותר. כיום פתרונות אלו כבר לא רלוונטיים כי אין קווים, יש מוקדים פזורים, מתחמים מבוצרים ומרחבים מפוזרים שנדרש להגיע אליהם מכיוונים שונים, כאשר המכשולים סביבם, לא פעם, הם כמו "כדור" 360 מכל הכיוונים לרבות תחתי ועילי.

מתקיים פה פרדוקס מעניין ששווה מחשבה, מצד אחד, מבחינה טכנולוגית – הצבאות, לרבות צה"ל, התפתחו באופן מרשים ביותר בעשורים האחרונים וחלק ניכר מההשקעות בטכנולוגיות היה עבור ההתמודדות מול המכשולים בתמרון הקרקעי, כעת כאשר אין יותר כמעט מכשולים קווים, היריב מאלתר פתרונות מכשול מסוגים שונים, ומותיר את "קידמת הטכנולוגיה הצבאית" חסרת מענה. מחד פאר היצירה של הטכנולוגיה באשר היא, ומאידך בחלק ניכר מהמקומות מכשולים פרימיטיביים, אבל אפקטיביים.  הזירה העירונית המעורבת, לרבות המרחבים הכפריים ומה שביניהם, יוצרת מגרש משחקים או מכשולים אחר, בלתי מוגדר לעיתים רבות שמצריך אותנו לעבור לדפוס חשיבה שונה.

דפוס חשיבה שצריך לבוא לידי ביטוי בשני מרכיבים מרכזיים, תורת לחימה ואמל"ח מותאם. בנושא התפיסה, הציווי העליון הוא להתמודדות מול מערכת מכשולים פזורה ניידת משתנה לא תמיד חזיתית ולעולם לא בעלת מבנים זהים. לדוגמא: בהיבטי בניין כוח אין מה להשקיע כמעט באימוני הבקעה ופריצת מכשול חזיתי כפי שהיה נהוג עד לא מזמן. הסיבה לכך נעוצה בדוגמאות חיות סביבנו, התפרקותה של סוריה ("התפרקות מכשול החזיתי האחרון") ומאידך מספר מלחמות/מבצעים, לא מבוטל מ - 2006 ועד היום שבהם צה"ל התמודד (לבנון/עזה) כנגד מערכות מכשולים פזורות בעלות מאפיינים שונים. כדי להתמודד מול מצבים אלו אין ברירה הן בבניין הכוח תפיסה ואימונים, והן בהפעלת הכוח, לוודא כי יחידות ההנדסה השונות לרבות יחידות החבלה בחי"ר, מצויות כל העת בהישג יד על מנת לאפשר לתמרון היבשתי להתקדם תוך כדי התגברות על מכשולים, כאשר גם דלת ממולכדת בכניסה למבנה הינה מכשול, ולא רק מקבץ מוקשים ו/או , זירת מטענים.

 השטח הכפרי, העירוני ופאתיהם, מספקים ליריב אין ספור הזדמנויות להרוות את השטח במאות רבות של מכשולים מלכודים והפתעות וכך גם בשטחים הסבוכים והמבוצרים דוגמת מה שהיה נהוג לכנות "שמורות הטבע" בלבנון, גם כאן זהו שטח פתוח, אבל שטח שנועד על מנת לאפשר לארגון לשלוט על פעילותו, להגן על נכסים כל שהם, ולאפשר בעת הצורך לשגר רקטות לעבר ישראל. ברור כי מרחב כזה ימוגן וימוכשל באמצעי מיגון שונים הן בפאיתו, לאחר מכן בקרבת ועל היעד ולבסוף בפתחים ובכניסות השונות שלא לדבר על המערכת התת קרקעית.

המרכיב השני בפתרון הינן הטכנולוגיות השונות שצריך להמשיך ולפתח על מנת שיהיה "ארגז כלים" מלא מגוון ורלוונטי לכוחות הפועלים ב"מגרשי משחקים" מאין אלו. איני רוצה להרחיב יתר על המידה בסוגיה זו, אתן דוגמא אחת או שתיים שתמחיש את הרעיון.

צה"ל השקיע רבות לאורך השנים בפיתוח והצטיידות במערכות פריצה מועפות לפריצת שדות מוקשים חזיתיים. מערכות אלו רובן סטטיסטיות בעלות אפקט רובוסטי, ולא כל כך  מדויקות. יש צורך לאפיין ולפתח מערכות מועפות, פחות אנרגטיות והרבה יותר מדויקות על מנת להתמודד כהלכה מול מערכת המכשולים הפזורה בשטחים השונים אותם ציינתי קודם לכן. דוגמא נוספת, מאחר ורב הפעילות הינה בהקשר כפרי עירוני לצד אוכלוסייה בלתי מעורבת והצורך להימנע מנזק אגבי (נז"א) יש צורך לפתח אמצעים שונים להתגברות על מכשולים נפיצים ,בעלי דיוק גבוה לצד אנרגטיות מופחתת, כך שהם ידעו לפתור את בעיית המכשול, אבל ייצרו נזק מופחת.

לסיכום, בעבר יחידות ההנדסה היו מצויות בבניין הכוח והפעלתו תחת רציונל שעיקרו מתן מענה למכשולים חזיתיים רחבים ובעלי מבנה והגיון מוכר, כך גם נבנתה על פי רוב התפיסה ותורת הלחימה של התגברות על מכשולים. לא עוד, כיום יש להרוות את השטח בכוחות הנדסה רבים, במסגרות קטנות יותר אך מצוידות יותר באמל"ח שידע לתת מענה לאתגר בפניו הם עומדים. סבורני כי תופעה זו רק תלך ותתרחב, כי לשם כל עולם ארגוני הטרור ודומיהם הולך, ניצול השטח העומד לטובתם, ניצול האוכלוסייה החיה במרחב, ניצול העובדה כי מולם מתמודד צבא סדור הפועל על פי ציוויים סדורים במלוא מובן המילה. את הפרדיגמה הזו צריך לשבור במובן החיובי של המילה, לשנות פאזה ודרכי חשיבה ופעולה ולתאים את מבנה והפעלת הכוח למציאות הקיימת ומה שיותר חשוב לזו המתפתחת כל העת תחת עינינו.

***

אל"מ (מיל') עתי שלח, לשעבר מפקד בכיר בחה"ן. בין היתר כיהן כמפקד יהל"ם, כמפקד היחידה לאבטחת אישים וכמפקד מרכז אב"כ של צה"ל. כיום מכהן כמנכ"ל חברת ESG ((Engineering Solutions Group 

אולי יעניין אותך גם