מי כשיר להחליט בסוגית הגרעין האיראני?

מקור השגיאה נמצא במגבלות ההבנה והידע של חלק נכבד מקובעי ההחלטות, בתחומים טכנולוגיים, אופרטיביים ומדיניים חיונייםמי כשיר להחליט בסוגית הגרעין האיראני?

גל ההצהרות בסוגיות שונות של האיום הגרעיני האיראני הופך לצונמי. כל זב ומצורע מחווה דעתו על קטעים שונים בפאזל, ומסייע למעריך המודיעין בצד היריב להשלים משבצות חסרות. ראש המוסד לשעבר אמר בראיונות ב"מעריב" ובטלוויזיה כי הוא מפקפק בתהליך קביעת ההחלטות הלאומי, בכשירות הקברניטים להחליט כראוי, וביכולת הביצוע.

ראש אמ"ן לשעבר דיווח לנו מימצא חדשני לכאורה כי בידי האיראנים מספיק חומר בקיע לבניית 4-5 פצצות גרעיניות (כבר בפרוס שנת 2008 נכתב מבט אישי 219 שניתח מידע גלוי והגיע למסקנה שבידי האיראנים מספיק חומר בקיע וידע דרוש לבניית פצצה גרעינית, להתאימה לראש קרבי של טיל, ויש בידה טיל שמאפשר לשגר את הפצצה לטווחים הדרושים).

עם כל הכבוד הרב לבכירי קהילת המודיעין, הם היו אחראים רק על איסוף מידע, על הערכה מודיעינית ופעילות חשאית. תחום היכולת, הסיכויים, והמועד של פעולה ישראלית, מדינית, דיפלומטית, ואחרת, לא היה בתחום סמכותם, אחריותם ותפקידם. מעל כולם הצהיר שר הביטחון כי נותרה לנו שנה לקפד את ראשו של הגרעין האיראני.

לנוכח הצהרות מנוגדות אלו ורבות אחרות, אנשי מקצוע, אנליסטים בעלי ידע והכשרה, ופרשנים, עומדים נדהמים ופעורי פה. המכנה המשותף של ההצהרות הוא היותן אינטואיטיביות וחסרות בסיס מוסכם ואובייקטיבי. תנאי ראשון לקביעת החלטות בצוות הוא בסיס מידע אחוד ומוסכם. כאשר ישנו שוני מובהק במידע שנאסף על ידי סוכנויות המודיעין, משרדי הביטחון והחוץ, ואוספי מידע גלוי, מתבסס כל אחד מקובעי ההחלטות על בסיס מידע שמאשש את דעתו.

השאלה החשובה ביותר שכל הגורמים מנסים להעריך את התשובה לה היא "מתי נגיע לנקודת האל-חזור?" אבל אפילו כאן יש חילוקי דעות מהי נקודת האל-חזור? האם כשתהיה לאיראן יכולת בניית נשק? האם כשתהיה בידיהם פצצה אחת? האם כשתהיינה בידיהם 10 פצצות? שאלת ידע שניה היא היכולת הישראלית. לכאורה אין תשובה פשוטה ממנה, אך המכשול נמצא במגבלות ההבנה והידע של חלק נכבד מהקברניטים, בתחומים טכנולוגיים, אופרטיביים, ומדיניים חיוניים.

הבררה היחידה שבידם היא לסמוך על המומחים, אבל נשיא אמריקני נבון קבע ש"מלחמה היא עניין רציני מכדי להשאירו בידי גנרלים" ושכח להוסיף כי היא רצינית מכדי להשאירה גם בידי מדינאים נטולי כשירות ומומחיות. אל נשכח, הדמוקרטיה הישראלית כמעט שלא סיפקה לנו החלטות אסטרטגיות נבונות בסוגית היציאה למלחמה, מזה עשרות שנים. תהליך עיצוב מדיניות וקביעת החלטות אסטרטגיות בישראל עדיין בנוי על הערכות אינטואיטיביות כפי שהיה נהוג אלפי שנים; קיימים שיקולים אין ספור שמשפיעים על ההחלטות בישראל וביניהן עתיד היחסים עם ארה"ב, מעמדה הבין-לאומי והאזורי של ישראל, סכויי הסדר עם הפלסטינים, הכלכלה העולמית, התפתחויות כלכליות וחברתיות בתוך ישראל וכן הלאה.

שיקולים אלו מסבכים עד מאוד את קביעת ההחלטות. אבל בינתיים התפתחו כלים חדשים, מערכות ממוחשבות, מודלים וסימולציות שאמורים להציג את חשיבותם היחסית של פרמטרים ומשתנים בהערכת המצב, להעריך אלטרנטיבות ולסייע לקברניטים לקבוע החלטות נבונות בתנאים משתנים.

המערכות החדישות גורמות לשינוי ושיפור משמעותיים בתהליכי חשיבה, ניתוח והסקת מסקנות. הקברניטים מעריצים ללא תקנה את המערכות הטכנולוגיות שאמורות לשוט, לטוס, להתביית ולפגוע במטרות, אך מתעלמים ומזלזלים במערכות טכנולוגיות שמסוגלות לסייע להם לקבוע החלטות נבונות.

על התוצאות של זלזול והתעלמות אלו לא תהיה סליחה ומחילה.

אולי יעניין אותך גם

צילום: דובר צה״ל

דעה | החלטות על מינוי בכירים במערכת הביטחון מעוכבות בגלל פוליטיקה 

החלפת ראשי ארגונים, יו״רים בחברות ביטחוניות, מנהל רשות החברות והארכת כהונה לרמטכ״ל הן חלק מההחלטות שהממשלה מחליטה לא לקבל. ״האם שיקולים פוליטיים זרים עומדים מאחורי העיכובים האלה?״, מתריעה התנועה לאיכות השלטון