מהפכה במוסד

הרחק מאור הזרקורים, ראש המוסד החדש החליף את כל הצמרת שלו; פרשת הגופות המביכה היא רק המשך ישיר למחדלי הטיפול בהחזרתו של גלעד שליט; הקרב על כספי מערכת הביטחון שמעוכבים בכנסת הולך ומסתבך; וטעות לעולם חוזרת: צה"ל עומד להחליף את כל צמרת פיקוד הצפון ערב המהומות הצפויות בספטמבר, בדיוק כמו לפני מלחמת לבנון השנייה. עמיר רפפורט על השבוע הביטחוני - כל יום חמישי ב- 14:00

המוסד הוא גוף שפועל במחשכים, וטוב שכך. תחת החשאיות הכבדה התרחשה בו בחודשים האחרונים מהפיכה. לא משהו שהנוסעים החולפים על יד הגבעה שבה ממוקם מטה המוסד יכולים להבחין בו (מי בארץ אינו מכיר את מיקומו ה"סודי" של המטה הזה?), אבל בהחלט שינוי עמוק, לפחות מהבחינה הפרסונאלית.

השינוי התחיל, כמובן, עם מינויו של תמיר פרדו לראש המוסד ב-6 בינואר השנה. מאז החילופים בראשות הארגון, משך הראש היוצא, מאיר דגן, את מירב תשומת הלב הציבורית, בסדרת התבטאויות כנגד אופציה של תקיפה אווירית באיראן. באותו זמן, בשקט, החליף פרדו את כל הצמרת של הארגון.

קצת רקע: פרדו הוא בין ראשי המוסד המעטים שצמחו בתוך הארגון ולא הוצנחו אליו מבחוץ. הוא התגייס לשורות המוסד לאחר קריירה לא ארוכה מדי כקצין קשר בצה"ל (באחרונה פירסם בביטאון המרכז למורשת המודיעין את זכרונותיו ממבצע אנטבה, שבו שימש כקשרו האישי של מפקד המבצע, יוני נתניהו ז"ל). בעשרות שנותיו במוסד, פרדו היה איש מבצעים בכל רמ"ח אבריו, אבל כשהגיע לטופ של הארגון, באמצע העשור שעבר - נתקע. הסיבה: הכהונה של מאיר דגן בראשות הארגון, הוארכה שוב ושוב.

כשהבין שקצה הפירמידה תפוס, פרדו עזב את המוסד לטובת תפקיד זמני בצה"ל (בין היתר היה מעורב בפיתוח יכולות מיוחדות ובתכנון מבצעים מיוחדים במלחמת לבנון השניה). פרדו חזר למוסד כסגן ראש הארגון, אבל פרש שוב ב- 2009, אחרי שהקדנציה של דגן הוארכה בשנה נוספת. יש להניח כי לא אהב את האחיזה הממושכת של דגן במשרה.

כאזרח פרטי, פרדו סייע לאיש העסקים נעם לניר להקים חברה המתמחה ביצוא שירותי רפואה לעשירים מרוסיה, ואז הוחלט למנות אותו ל"ראש". בששת החודשים שחלפו מאז נכנס לתפקידו, המשיך פרדו את מסורת המבצעים האקטיבית של תקופת מאיר דגן, אבל במקביל ביצע שינוי ארגוני עמוק. בשיטות הניהול שלו, פרדו אינו דומה לדגן, אבל נתמקד בצד האישי: מתברר, כי בלי שאף אחד מחוץ למוסד שם לב, התחלפו כל ראשי האגפים החשובים בארגון.

כך היה באגפים המבצעיים "קשת" ו"קיסריה". התחלפו גם ראש אגף תבל האחראי על הקשרים הבינלאומיים של הארגון, ראש אגף המודיעין, ואפילו ראש אגף משאבי האנוש. ראש אגף תבל החדש שימש עד לאחרונה כראש אגף המודיעין. במקומו מונה לעמוד בראש המחקר המודיעיני ז', שהיה בעברו ראש זירת הטרור באגף המודיעין של צה"ל. סגנו של ז' במוסד, א', היה בעבר סגנו גם בחטיבת המחקר של אמ"ן. אגב, מי שמילא עד לימים האחרונים את משרת ראש אגף משאבי האנוש של המוסד, עכשיו כבר מותר לספר, הוא תא"ל (מיל') יוסי פרץ, שהיה בעברו גם קצין שלישות ראשי בצה"ל. פרץ מונה לפני ימים אחדים לראש אגף משאבי האנוש בבנק דיסקונט. ראש אגף תבל היוצא, דוד מידן, נחשף גם הוא באחרונה באופן פומבי, כאשר מונה לנהל את המו"מ לשחרורו של גלעד שליט, מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

שליט: המחדל נמשך

כפי שנכתב בטור זה כמה פעמים בשבועות האחרונים, באחרונה מתנהלים מגעים ממשיים מול החמאס בנוגע לעסקה, שתאפשר (אולי) את שחרורו של גלעד שליט.

דווקא על רקע זה מקוממת ההתנהלות הישראלית בפרשת החזרת גופות החללים הפלשתיניים, שהייתה בכותרות בחלק הראשון של השבוע. כפי ששוחזר בעיתונים השבוע, החלמאות התחילה מפגישה של בכירים ברשות הפלשתינית עם גורמים בכירים במנהל האזרחי. בפגישה הבינו הפלשתינים, שישראל מסכימה להיענות לבקשה ישנה שלהם להעביר 84 גופות. גורמים מדיניים בישראל אישרו את המידע באופן רשמי, ודובר צה"ל אף פירסם הודעה כי הדבר ייעשה על פי "החלטת ראש הממשלה".

ואז, חלה התפנית המפתיעה. לאחר חצות, בלילה שבין שני לשלישי, הודיעה לשכת אהוד ברק כי שר הביטחון יבחן מחדש את רשימת גופות הפלשתינים שאמורות לעבור, לאור מחאת נפגעי פעולות האיבה והחשש לאבד קלף מיקוח במו"מ על שחרורו של גלעד שליט. העיתונאי בן כספית האיר יפה השבוע במעריב את העובדה כי הודעת דובר צה"ל על החזרת הגופות תואמה מראש בין לשכת שר הביטחון ובין יחידת דובר צה"ל, וכללה באופן חסר תקדים את השימוש בביטוי "החלטת ראש הממשלה" ולא "הדרג המדיני" (שכולל גם את שר הביטחון אהוד ברק, כמובן). אם אכן ברק טמן מלכודת לנתניהו כדי להצטייר כ"מבוגר האחראי", כפי שטען כספית, הוא היה יכול לנצל את חוסר נסיונו היחסי של דובר צה"ל הטרי, תא"ל יואב (פולי) מרדכי (ששימש בעצמו כראש המנהל האזרחי עד לשנה שעברה). בנוסף, בדיוק השבוע מסיים את תפקידו ראש מחלקת התקשורת ביחידת דובר צה"ל, אל"מ עופר קול (אריאלה בן אברהם, שמועלת ביום חמישי לדרגת אל"מ, מחליפה אותו).

הטיפול המביך בסוגיית גופות הפלשתינים הוא כאין וכאפס לעומת המחדלים המתמשכים בפרשת גלעד שליט, שרבים מהם פורטו בטור זה במלאת חמש שנים לחטיפה, לפני כשלושה שבועות.

פיקוד צפון: טעות לעולם חוזרת

ולקראת יום השנה החמישי למלחמת לבנון השנייה אפשר להיזכר כי אחת הבעיות המרכזיות הייתה, שהמלחמה פרצה כאשר שורה של בעלי תפקדים בכירים בפיקוד הצפון היו טריים במשרותיהם.

כך למשל, אלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, ומפקד עוצבת הגליל, גל הירש, היו פחות משנה בתפקיד. קצין המודיעין של הפיקוד, יוסי ביידצ (מסיים בימים אלה כבר את תפקידו הבא כראש חטיבת המחקר באמ"ן) היה על הכיסא בקושי חודש, וכן הלאה וכן הלאה.

ועכשיו, אפשר לציין את העובדה כי צה"ל נערך במלוא המרץ לקראת מהומות חמורות שצפויות לפרוץ בחודש ספטמבר על רקע כוונת הפלשתינים להכריז על מדינה באופן חד צדדי. "טעימה" ממה שעלול לקרות קיבלנו ב"יום הנאכבה" בחודש מאי, בהתנפלות של המוני סוריים על גדר הגבול במג'דל שאמס. לקראת ספטמבר מצטייד צה"ל בכמות אדירה של אמצעי נשק שנחשבים "פחות קטלניים", עורך אימונים לכוחות, נערך לגיוס מילואים נרחב (כן, המילואימניקים שבינינו יכולים לצפות לצו קריאה) ומסדר את תכניות האימונים והקורסים השונים כך שכל הכוחות הסדירים יהיו פנויים לתעסוקה בשטחים ולאורך הגבולות. ההערכות נכון לעכשיו הן שכמו ב"יום הנאכבה", גם בחודש ספטמבר יהיה פיקוד הצפון נתון תחת מתקפה של מפגינים נחושים ואלימים בגבול.

אך האם צה"ל הפיק את כל לקחיו מיולי 2006? מסתבר שלא. שימו לב לנתון הבא: במהלך חודש אוגוסט, שבועות לפני גל הניפוץ הבא, יתחלפו בתפקידיהם בזה אחר זה אלוף פיקוד הצפון, מפקד עוצבת הגליל (האחראית על הגבול עם לבנון) מפקדי אוגדות 36 ועוצבת אתגר של הפיקוד, וכן, כמובן, גם קצין המודיעין של פיקוד הצפון. טעות לעולם חוזרת? נראה ככה.

מופז נלחם

לפני סיום, עוד נושא שהעסיק השבוע מאוד את מערכת הביטחון ובמרכזו כסף. הרבה כסף.

את הסוגיה שבה מדובר חשף בראשונה נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות", ביום שישי שעבר. ברנע גילה כי מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אודי שני, דופק על שולחנות כדי לשחרר כספים שאמורים להגיע למערכת הביטחון, למימון תקציב הביטחון שאושר כדת וכדין על ידי הכנסת.

הסתבר, כי כמעט שלושה מיליארד שקלים לא הועברו מאז תחילת השנה מסיבות שונות. התוצאה: למשרד הביטחון הצטבר חוב בסך מאות מיליוני שקלים כנגד כל אחת מן התעשיות הביטחוניות הגדולות, המספקות לצה"ל אמצעי לחימה.

חלף שבוע מהחשיפה, והעסק רק הולך ומסתבך. קצת סבלנות לטובת הסבר קצר: תקציב הביטחון מאושר באופן דו שנתי. הוא שונה משאר תקציבי הממשלה בכך שוועדת הכספים מאשרת את הזרמתו כשורה תקציבית אחת ללא אפשרות לדון בכל אחד מסעיפי התקציב בנפרד, כמקובל לגבי משרדי הממשלה האחרים. הסיבה היא, כמובן, רצון למנוע את חשיפת הסודות הביטחוניים שעומדים מאחורי המספרים, בפני מליאת וועדת הכספים.

על מנת לפקח על תקציב הביטחון בכל זאת, הוחלט למנות ועדה מיוחדת של עשרה חברי כנסת, מחציתם מוועדת הכספים ומחציתם מוועדת החוץ והביטחון, כולם בעלי סיווג ביטחוני מתאים. בראש הועדה המשותפת הזאת עומד מי שאין לפקפק בסיווג הביטחוני שלו - הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, חבר הכנסת שאול מופז.

על פי הנוהלים, מי שיכולים לעכב הזרמת כספים למערכת הביטחון הם אנשי משרד האוצר (אם לא יעבירו תקציב ביטחוני שוטף לאישור ועדת הכספים) , יו"ר ועדת הכספים (אם לא יעביר את הוראת התשלום לאישור הועדה המשותפת), וכמובן הוועדה של מופז.

בחזרה לעובדות: תקציב הביטחון סובל באחרונה מנחת זרועם של שלושת הגורמים. משרד האוצר מעכב כספים המיועדים למערכת הביטחון, ועדת הכספים מעכבת אישור תקציב שכבר אושר על ידי האוצר, מסיבותיה הקאוליציניות (עדכון לא מעודד לתעשיות הביטחוניות מיום שלישי השבוע: הוועדה עיכבה עוד 620 מיליון שקל עקב תביעות קואליציוניות כלשהן) , וגם ח"כ שאול מופז הולך בשבועות האחרונים מול מערכת הביטחון "ראש בראש".

מה שייחשף כאן בראשונה זו העובדה שהרמטכ"ל לשעבר דורש לבחון לעומק כספים המיועדים לארבעה פרוייקטים ביטחוניים, כולל את המקורות למימונם. בין היתר, מופז רוצה לבחון כספים המיועדים לפרויקט צי"ד (צבא יבשה דיגיטאלי) של חברת אלביט מערכות, ותכנית משותפת לאלביט, למשרד הביטחון ולמשרד האוצר, לפיה יוקם בדרום הארץ מפעל במימון חלקי של המדינה, לייצור מכשירי קשר חדישים המיועדים לצה"ל.

מופז נחוש לבקר את מערכת הביטחון ולא לשמש חותמת גומי לאישור תקציביה, אך בינתיים, דיונים בכנסת מתמקדים רק בהתפלפלות משפטית: האם לועדת מופז יש בכלל סמכות לבדוק גם את מקורות המימון לתקציב ביטחוני מסויים, או רק את הייעוד של הכסף. לקראת סוף השבוע הזה לא נראה היה כי כספי מערכת הביטחון המעוכבים עומדים להשתחרר בקרוב. לכן, ראשי התעשיות הביטחוניות עלולים למצוא את עצמם בדיונים עם ראשי הבנקים - אולי חלק מהן יזדקקו להלוואה כדי להתגבר על קשיי תזרים בלתי צפויים.

***

תמונות

מפגינים בגבול סוריה (צילום: דובר צה"ל)

אולי יעניין אותך גם