מדוע קיימת תסיסה במוסד?

וגם: מאחורי הקלעים של הערכות מערכת הביטחון על הנעשה בסוריה, בלבנון וברש"פ. שאלות ותשובות בטור השבועי של עמיר רפפורט

(צילום: דו"צ)

תמונת מצב איזורית מתוך הערכות מערכת הביטחון בשבוע הראשון של שנת 2014: סוריה עדיין בתהליכי התפרקות, לבנון בדרך למלחמת אזרחים ולהתפרקות ועיראק כבר מפורקת. בצד היותר אופטימי – מצרים מתעשתת והצבא המצרי מחזק את אחיזתו בסיני וממשיך "להיכנס" בחמאס בעזה . ירדן יציבה מאוד. החמאס שולט ללא מצרים (כמעט) ברצועת עזה.
 
ומה לגבי הרשות הפלסטינית ברצועת עזה? רף האלימות שם תלוי (גם) בקצב ההתקדמות של המו"מ המדיני, בזמן שמזכיר המדיני ג'ון קרי התחיל לעבוד בימים האחרונים על הסכם להארכת המו"מ המדיני, במקום היעד היומרני שהציב בתחילת הדרך- הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים עד לחודש אפריל.

נתחיל בסוריה:

השבוע יצאו לים האוניות הראשונות שנושאות נשק כימי, אבל עדיין לא בטוח שבשאר אסד לא ינסה להסתיר חלק מהמאגרים שברשותו. ההסכם עם ארה"ב על פירוק הנשק הכימי, נתן לשלטון אסד סוג של תעודת ביטוח, אבל בניגוד לרושם המצטייר בתקשורת העולמית באחרונה, הוא עדיין רחוק מלהכריע את מלחמת האזרחים במדינה. להיפך. אסד ממשיך לאבד שטחים באופן זוחל ולהזעיק כוחות חיזבאללה מלבנון, שיסייעו לו בקרבות המרכזיים.

הקרבות כיום מתרכזים בניסיון של צבא אסד ליצור רצף טריטוריאלי בין דמשק (שנכבשה על ידי כוחות מורדים בחלקה) ובין האזורים העלאיים בצפון מזרח סוריה. השטחים הקרובים לישראל, ברמת הגולן, נשלטים ברובם על ידי מורדים מקבוצות שונות, כולל אנשי ג'יהאד העולמי בדרום הרמה.

מלחמת האזרחים הסורית גולשת במהירות גם ללבנון. התפוצצויות של מכוניות תופת ואפילו ירי רקטות לעבר רובע ה"דאחייה", מעוז החיזבאללה בביירות, קשורים קשר ישיר לתמיכה של חסן נסראללה בבשאר אל אסד.

מבחינת ישראל, אין מדובר בחדשות חוץ: המלחמה הלבנונית גולשת גם לשטחנו. לשם המחשה, השבוע הגיעו בצה"ל למסקנה כי ירי הרקטות בשבוע שעבר לעבר ישראל בוצע על ידי ארגון ג'יהאד שניסה לסבך את חיזבאללה עם ישראל. הפוך על הפוך. ככלל, מלחמת האזרחים המתפתחת בלבנון היא בעיקרה בין מוסלמים שיעים וסונים. הדרוזים והנוצרים יושבים על הגדר, ומעורבים מעט.

ומה לגבי יהודה ושומרון?

בצה"ל בטוחים כי אם פעולת "תג המחיר" של נוער הגבעות בקוסרא הייתה מסתיימת בלינץ' של ממש ולא בחילוץ (שבו היה שיתוף פעולה הדוק בין צה"ל ובין כוחות המשטרה הפלסטינית) המצב בשטח לקראת סוף השבוע הזה היה שונה לגמרי.

העובדה שהאירוע הסתיים בלי נפגעים בנפש מאפשרת לשטח להמשיך רק לבעבע, בלי התפרצות של אלימות גורפת, בינתיים. בישראל וברשות הפלסטינית היו עסוקים השבוע בגיבוש מענה להצעות שהעלה מזכיר המדינה ג'ון קרי בביקורו האחרון באזור, שהסתיים בסוף השבוע. מערכת הביטחון הישראלית כבר דחתה באופן מלא את ההצעה של האמריקאים להסתפק בנוכחות ישראלית במעברי הגבול בבקעת הירדן ובטכנולוגיה מבוססת לוויינים ותצפיות קרקעיות, שתחליף את הנוכחות הפיסית בשטח. שר הביטחון הקודם, אהוד ברק, היה מוכן "לשקול" רעיונות כאלה. הנוכחי, משה בוגי יעלון – "לא קונה".

ההערכות במערכת הביטחון הן כי קרי ינסה להציג בקרוב מעין "מכתב הבנות" חדש שיאפשר את המשך המו"מ המדיני גם בתום תשעת החודשים שהוקצו לו במקור, ואמורים להסתיים בחודש אפריל.

איראן על הפרק
 
ובינתיים, הפתעה (רק למי שמנותק מהערכות המודיעין המקובלות במערב): הנושא האיראני כלל לא ירד מהפרק בעקבות הסכם הביניים לשישה חודשים שסוכם בפגישת שש המעצמות עם איראן לפני למעלה מחודש.

כפי שסברו בישראל מראש, ההסכם רחוק מלהתממש: בשבוע שעבר נערכו בג'נבה פגישות בפרופיל תקשורתי נמוך בין נציגים איראניים ובין נציגי המעצמות, על אופן היישום של ההסכם. התברר כי יש חילוקי דעות מהותיים לגבי הפרשנות שנותנים הצדדים למה שכבר סוכם, כביכול.

הפערים הגדולים ביותר הם בשני סעיפים: הפסקת ה"מסלול הפלוטוני" לייצור גרעין איראני ולגבי מלאי הצנטריפוגות הקיים בידי איראן. לגבי הפלוטוניום, הכוונה היא למתקן הגרעיני שהאיראנים כמעט סיימו לבנות בא-ראק, ואשר אמור לאפשר להם לייצר נשק גרעיני במסלול מקביל להעשרת אורניום. נציגי המעצמות טוענים כעת כי סוכם על עצירת העבודות לבניית הכור לחלוטין.

האיראנים טוענים כי הם יכולים להכניס מתקנים חדשים לכור מבלי להפעיל אותו. המחלוקת הגדולה ביותר היא בנושא הצנטריפוגות – המערב טעון כי סוכם שלא תתווסף באיראן אפילו צנטריפוגה אחת מעבר ל-19,000 הקיימות, למעט החלפה של צנטריפוגות בודדות שיישברו. האיראנים מצפצפים, וטוענים כי לפי ההסכם הם יכולים להמשיך בפיתוח צנטריפוגות מתקדמות בעלות יכולת העשרת אורניום משופרת.

יוסי כהן, ראש המטה לביטחון לאומי, יצא באחרונה לארה"ב גם כדי לדון עם האמריקאים על פרטי הפרטים של ההסכמים עם האיראנים. הבעיה הגדולה היא שבזמן שהסכם הביניים עם איראן מתעכב (והיא ממשיכה בפועל אפילו להעשיר אורניום), האיראנים כבר נהנים מהפירות של ההסכם הזה: חברות מכל רחבי העולם מנהלות מרוץ מי תהיה הראשונה שתהנה מחידוש הסחר עם איראן, לאחר ההקלה הרשמית של הסקציות. נראה כי חברות גרמניות וטורקיות מובילות במרוץ הזה.

בפועל, כבר נערכות עסקאות ראשונות עם איראן. חשבונות בנק מופשרים, איראן מגבירה את ייצוא הנפט (בשלב זה דרך עומאן), ואפילו נהנית מעדנה מדינית – שר החוץ האיראני ביקר בשבועות האחרונים כמעט בכל המדינות במפרץ הפרסי (לא כולל האויבת הגדולה ביותר ערב הסעודית, כמובן).

בינתיים במוסד 

העובדה שאיראן ממשיכה לעבוד על כל העולם ולהתקרב לפצצה הראשונה יכולה להיחשב גם ככישלון מסוים של המוסד הישראלי, שמשימתו הגדולה ביותר בעשור האחרון הייתה לעכב את פרויקט הגרעין האיראני (משימה שבוצעה עד כה במידה רבה של הצלחה, באמצעות מגוון רחב של פעולות סיכול, לפי הפרסומים בעולם).

אם להתייחס לאווירה סביב הארגון, היא לא מהטובות בימים אלה. המוסד עבר טלטלה ארגונית בשנים האחרונות. שכן לאחר פרישתו של ה"ראש" הקודם, מאיר דגן, עזבו את הארגון לא פחות משלושה ראשי אגפים ובהם אגפי "תבל" ו"קיסריה" המרכזיים. גם המעבר של יוסי כהן  מסגנות ראש המוסד לראשות המטה לביטחון לאומי לפני כחודשיים, יצרה זעזוע. כהן בארגון כאיש מבצעים מוערך ברמ"ח אבריו.

מחליפו , נ', בא מהמערך הטכני ובארגון יש שמייחסים לו אחריות משמעותית לאחד הכישלונות המבצעיים של השנים האחרונות. כניסתו לתפקיד הסגן אינה נחשבת "חלקה".

מעל לכל מתמודד הארגון עם שינוי מבני נוסף שמוביל ראש המוסד, תמיר פרדו, בימים אלה: במסגרת השינוי, מחוזק מטה הארגון ומועברות אליו סמכויות שהיו בעבר נחלתם הבלעדית של האגפים המבצעיים. גם השינוי הזה אינו עובר בלי התנגדות פנימית, בלשון המעטה.

בינתיים בצה"ל

בינתיים, צה"ל לא הצליח לפתוח את שנת 2014 את עם תכנית רב שנתית מאושרת על ידי הדרג המדיני. התכנית המקורית, "תעוזה", החלה לעבור שינויים בעקבות החלטת הממשלה הסופית כביכול על תקציב הביטחון הסופי לשנת 2014- כ-53 מיליארד שקל.

בניגוד לפרסומים לפיהם מערכת ביטחון קיבלה כבר תוספת של מיליארדים לתקציבה, העמדה במערכת הביטחון היא שעדיין חסרים כמיליארד בשנה הזאת, כדי "להניע" את "תעוזה". התוצאה היא אינספור דיונים במטה הכללי בניסיון להחליט מה להשאיר בתכנית ואיפה לקצץ עוד (צה"ל נמצא בקדחת סגירה של יחידות שריון וטייסות חיל האוויר בימים אלה. גם מספר ספינות הטילים יצטמצם בשנים הקרובות באופן משמעותי).

עקב הדיונים האינסופיים, מתעכבים כמה פרויקטים שכבר היו אמורים לצאת לדרך. ולמרות הכול, צה"ל עשוי להביא את "תעוזה" לאישור סופי של הממשלה בשבועות הקרובים, שם יציג לשרים את משמעויותיה. השאלה העיקרית שתעמוד על הפרק בשלב הראשון היא גובה התקציב המדויק בשנת 2014. הדאגה בצה"ל לא רבה – די ברור שלאחר כל המצגות והשקפים עם הגרפים והמספרים (מספר הטנקים, למשל, יורד בימים אלה לרמה שהייתה ערב מלחמת יום הכיפורים, גם בגלל הקיצוץ התקציבי וגם בגלל שינוי סדרי העדיפויות בצה"ל) תקציב הביטחון באמת יגדל עוד, בדיעבד.

אולי יעניין אותך גם

Saudi Crown Prince Mohammed Bin Salman. Bandar Algaloud/Courtesy of Saudi Royal Court/Handout via REUTERS 

דעה | בסעודיה הבינו - המעצמה האזורית היא איראן. לא ישראל 

בחודשים האחרונים סעודיה מתקרבת לאיראן מתוך הבנה שישראל וארה״ב אינן מסוגלות לעצור את תכנית הגרעין הצבאית של טהרן. לצדה גם מצרים. חלק מהאחריות רובצת על ירושלים שסיפקה הבטחות ללא תוצאות בשטח