מאחורי הכוונת - ביקורת ספר

הצלף הצבאי – עיון רב-תחומי במקצוע הצליפה הצבאית, מאת עידן ירון, הוצאת מודן ומערכות, 2016

מאחורי הכוונת - ביקורת ספר

צילום: הוצאת מודן ומערכות

הספר עוסק בהיבטים תרבותיים, חברתיים וסוציולוגיים של אחד המעשים הקשים של המלחמה - הירי הישיר האינטימי באדם אחר דרך הכוונת. הספר אינו בוחן את הרובה ואת טכניקות הירי, אלא מתמקד במערכת המפעילה את הנשק – האדם, תוך ניתוח היסטורי של גאות ושפל, ושל חוסר עקביות וניצול רע של יכולת הצליפה החשובה כל-כך בצה"ל.

הספר פותח בהגדרות התחום, הלשוניות והמקצועיות, ובבידולו של הצלף מהרובאי ומקלע הסער. לאחר סקירה היסטורית של הצליפה בישראל מראשיתה בבריגדה היהודית ועד 1982, (מתמקד בעיקר באבי הקליעה והצליפה – אלכס אלירז) דן המחבר בצליפה במבט של גוף ונפש. טענתו של ירון היא שהיחס של הצלף ורובה הצלפים, הוא יחסם של האמן (המאסטר)  וכלי עבודתו – הפטיש או כלי הנגינה. יש לראות אותם כמערכת לומדת ומתפתחת עם ההכשרה והניסיון. זה מבט מסקרן.

הפרקים המעניינים בספר הם אלה העוסקים בהיבט של ההרג מצד ההורג. לא מוכר בעברית ניתוח מקיף אודות מעשה ההריגה, שהוא, כמה מפתיע. התחום העיקרי של המעשה הצבאי. ירון בוחן את ההריגה ואת השפעותיה על האדם ההורג גם כאשר קיבל לכך "רישיון". ירון משתמש במודל שגבש דייב גרוסמן (Grossman) בספרו החשוב On Killing , למרבה הצער לא תורגם לעברית, על יחס החברה אל מעשה ההרג של הצלף מבחינה ערכית-מוסרית, חברתית ומשפטית.

המחבר, עידן ירון, חוקר תרבות בסוציולוגיה ארגונית ובלימודי צבא הוא גם מנהל הידע של תחום הצליפה בצה"ל ב-12 השנים האחרונות, ומאוהב בתחום המחקר שלו - הצליפה והצלף הצבאי. הוא עשה עבודה רחבת יריעה ובחן מקורות רבים ובכללם ראיונות עם צלפים.

לסיכום, זהו ספר חשוב, גם אם לא הכי ממוקד, על האדם בלחימה האישית, ועל היבטים נפשיים, משפטיים, תרבותיים ורבים אחרים. מומלץ לעוסקים בתחום הלחימה והבנתה.

 

אולי יעניין אותך גם

דוברות הכנסת קרדיט: נעם מושקוביץ

השר לביטחון פנים: ״אנחנו בשלב מאד מתקדם למוטט לפחות משפחת פשע אחת במגזר הערבי״

השר לביטחון פנים, עמר בר לב, סגן השר לביטחון פנים, ח״כ יואב סגלוביץ, הציגו השבוע בוועדה לביטחון הפנים את תוצרי פעילות ״מסלול בטוח״ למיגור הפשיעה בחברה הערבית